בלונדון הייאוש יותר נוח
את מבצע "עמוד ענן" – "אבנים מהשמים" על-פי חמאס ו"שמים כחולים" על-פי הג'יהאד-האסלאמי – נתניהו, ליברמן וברק לא סיימו עם "תמונת ניצחון". אבל יועצי הבחירות שלהם צריכים למהר לתרגם חלקים נרחבים ממאמריהם של פובליציסטים מובילים בעולם הערבי כדי להראות לציבור הבוחרים שבמערכה האחרונה, ישראל יכולה לרשום לעצמה הישג. בכירי הפרשנים בתקשורת הערבית חד-משמעיים בעניין הזה: ישראל ניתקה סופית את עזה ממה שמכונה "ציר הרשע": סוריה, איראן וחיזבאללה.
"א-שארק אל-אווסט", מחשובי העיתונים בעולם הערבי, הוא בבעלות בן למשפחת המלוכה הסעודית ויוצא בלונדון. "לאחר שמונה ימי לחימה – רגיעה בעזה בערבות מצרית", נכתב בכותרתו הראשית. מתחת לכותרת מופיעות שלוש תמונות שבהן מככבת מזכירת המדינה האמריקאית הילרי קלינטון: באחת עם מורסי, בשנייה עם אבו-מאזן ובשלישית, המחויכת, עם בנימין נתניהו.
"מי שהמצב מועיל לו הוא אסד", קובע הפובליציסט טארק אל-חמיד. "כך עם הפיגוע שהיה בתל-אביב וכך בנוגע להמשך הלחימה בין ישראל לחמאס. לכן צריך למהר להפיל את המשטר הזה, כי הוא מסכן את האזור כולו, ומזיק גם לסוגיה הפלסטינית".
הודא אל-חוסייני, המקורבת למודיעין הסעודי, כותבת תחת הכותרת "איראן חטפה מעזה את הסוגיה הפלסטינית": "למי יציגו הג'יהאד-האסלאמי, חמאס ויתר הארגונים הפלסטיניים את הקורבנות שנפלו? למי יציגו את עיני התינוקות שכבו? למי יציגו את בכי הגברים, הנשים והזקנים? האם יציגו אותם לאיראנים, שם לא נפל אף תינוק איראני בשל הטילים הישראליים, או אולי לחיזבאללה, שקולו היה הגבוה ביותר במערכה זו, דרך נאומי מזכ"לו חסן נסראללה או דרך ערוץ אל-מנאר או העיתונים הנאמנים לו ולאיראן?
"המגיש של ערוץ אל-מיאדין", מוסיפה אל-חוסייני כשהיא מכוונת לערוץ הטלוויזיה הלבנוני המקורב לחיזבאללה, "לא הפסיק את הכתבת מעזה כשדיווחה על מספר ההרוגים, אלא עצר אותה כשהזכירה את מספר הבתים שנהרסו כדי להגיד, 'לא חשוב, הם ייבנו מחדש, כמו שעשה חיזבאללה לאחר מלחמת 2006 על לבנון'". את ההרוגים, משמע, אי-אפשר יהיה להחזיר.
חלק משער "א-שרק אל-אווסט" היוצא בלונדון
פובליציסט אחר, סאלח אל-קלאב, קובע – לאחר הקדמה המיועדת למנוע קריאות גנאי מהטוקבקיסטים ולפיה "כל מלחמות ישראל הן פשעי מלחמה" – כי "ישראל השיגה את מה שהיא רוצה, ערב הגשת יו"ר הרשות הפלסטינית את הבקשה לאו"ם להכיר בפלסטין כמדינה לא חברה. [...] הישראלים יציגו את הפלסטינים כפצצה מתקתקת. על אף שמדובר בטענת שווא, הטענות הישראליות זכו לחיזוק מסוים נוכח הרקטות, כמה מהן מתוצרת איראן, שהופיעו במהלך המלחמה האחרונה".
עבד א-רחמן א-ראשד, מבכירי הפובליציסטים בעיתון הלונדוני ומנהל רשת אל-ערבייה, מתאר את שהתרחש בעזה כסרט אקשן בהפקה ישראלית, כשהצופים הערבים יושבים ומקווים שהסוף, הפעם, יהיה שונה, הגם שמדובר בשידור חוזר. "מה ששונה היום הוא שבצל ממשל האחים-המוסלמים במצרים ואחרי שהתנתק מאיראן ומסוריה, חמאס יכול להגיע להסכמה ארוכת טווח עם ישראל בלי שיואשם בבגידה", כותב הפובליציסט הסעודי.
כותרת מאמרו של הפובליציסט הלבנוני הנחשב עבד אל-ווהאב בדרחאן ב"אל-חיאת", גם הוא עיתון בבעלות סעודית היוצא בלונדון, מגיעה למסקנה דומה: "המשטרים בסוריה ואיראן מחוץ למשוואה בעזה". בדרחאן קושר את "הנסיונות של איראן וחיזבאללה להרחיק את אור הזרקורים ממה שקורה בסוריה" לכך ש"ההתנגדות [דהיינו, המאבק בישראל] עברה לקהיר, שאינה מנהלת אותה בשיטה האיראנית-סורית ולא תאפשר לאיראן להרוויח על גבה".
עבד אל-בארי עטוואן, עורך "אל-קודס אל-ערבי", עיתון ערבי שלישי בבעלות סעודית היוצא לאור בלונדון, הידוע בגישתו השלילית לישראל, כותב בצורה ישירה יותר את מה שעולה מן העיתונים הפלסטיניים: "התאכזבתי קשות כאשר לא מצאתי בסעיפי הרגיעה הסרת המצור מעל עזה, אך הדבר החשוב הוא שההתנגדות לא נכנעה לתנאים הסחטניים של ישראל, במיוחד דרישת הרגיעה ארוכת הטווח, מסירת הנשק ומניעת הברחת הטילים.
"ההפגזה הברוטלית הישראלית על רצועת עזה גרמה לנפילת 161 בני-אדם, וקרוב לאלף פצועים – אך היא לא השיגה את המטרות של חיסול ארסנל הנשק של ההתנגדות ושל ההתנקשות בחיי מנהיגיה. מה שקרה הוא ההפך הגמור, שכן הלגיטימיות של ההנהגה [של חמאס] התחזקה, והם [ישראל] הציבו אותה על המפה הפוליטית האזורית והבינלאומית, כאשר במקביל ירדה קרנה של הרשות הפלסטינית המתונה, שגינתה את 'הטרור' וסמכה את ידיה על המשא-ומתן כדרך לשלום".
השכנים: אווירה עכורה ברשות, עניין מוגבל במצרים
"איזה ניצחון? 160 שהידים, רובם ילדים, המנהיג אחמד ג'עברי, אלף פצועים והרס כל דבר", במלים אלו הגיב אחד הטוקבקיסטים על ידיעה באתר "אל-יום א-סאבע" המצרי, שכותרתה "חגיגות 'ניצחון' לאחר תחילת הרגיעה בעזה". ידיעה סמוכה באתר העיתון הלא מזוהה מבשרת כי "ממשל חמאס בעזה מודיע שה-22 בנובמבר יהיה מעתה חופשה רשמית לאור הניצחון על ישראל".
ואולם, ביום שאחרי ההכרזה על הפסקת האש, כלי תקשורת המצריים מתמקדים בבעיות הפנימיות הרבות שלהם עצמם; הדיווחים על עזה וישראל אינם תופסים את ראש סדר היום. העיתון "אל-גומהורייה" מדווח כי "המודיעין הכללי [המצרי] הצליח להגיע לרגיעה בעזה", ואילו "אל-אהראם" מקפיד לדווח על תפיסת 109 ראשי גראד שהיו בדרכם לרצועת עזה ומזכיר גם את המעורבות העמלנית של הנשיא מוחמד מורסי בכינון הרגיעה. גם בחזית הפרשנית בוחרים רוב כותבי המאמרים במצרים להתייחס בעיקר לענייני פנים.
שער העיתון המצרי "אל-גומהורייה"
בסוריה, נטולת העיתונות האופוזיציונית או המסחרית, כותרתו הראשית של העיתון הממשלתי "תשרין" מכריזה כי "הכיבוש [הישראלי] הקדים את הרגיעה בהסלמה בפשעיו נגד העזתים – הגדה המערבית דורשת לסלק את קלינטון". העיתון אינו מתייחס להמשך הקטל בדמשק ובפרבריה, במסגרת המלחמה העקובה בדם של השליט אסד בהתקוממות העממית במדינה. בדיווח באתר "אל-מנאר" של החיזבאללה מובלטים דבריו של מנהיג חמאס, אסמעאיל הנייה: "תודה לכל מי שהעניק נשק וכספים להתנגדות – בעיקר איראן".
שער "אל-חייאת אל-ג'דידה", עיתון הרשות הפלסטינית
בעיתונות ברשות הפלסטינית האווירה עכורה, והדבר ניכר בכותרות ובמאמרים, זאת אחרי שהמבצע הצבאי של ישראל העניק הכרה בינלאומית לממשל חמאס ברצועת עזה. תמונתם של נתניהו, ברק וליברמן מופיעה ב"אל-חייאת אל-ג'דידה", עיתון הרשות, בליווי הכותרת: "השלישייה הלא עליזה – הכישלון ניכר על פניהם". הכותרת הראשית מונה "163 שהידים ו-1,235 פצועים כתוצאה ממלחמת שמונת הימים".
לעורכו של העיתון, חאפז ברגותי, אין פנאי לכתוב מאמרים מושכלים. את דעתו הוא מביע בנקודות ("אין פשעי מלחמה, המלחמה היא פשע"; "הבכירים [הערבים] הבוכים שביקרו בעזה לא הביאו איתם לשם כדור אחד. ברכות לאויב האיראני שלהם"), שאמורות אולי לאתגר את קובעי המדיניות בירושלים בנוגע לעתיד היחסים עם הרשות הפלסטינית.
שער "אל-איאם" הפלסטיני
העיתון "אל-איאם" הפלסטיני מבליט בכותרתו הראשית את מחיר הדמים שגבה מבצע "עמוד ענן" מהפלסטינים: "161 שהידים ו-1,221 פצועים; 28 שהידים, ובהם 18 ילדים – לפני הרגיעה". ידיעה אחרת מצטטת את הודעת משטרת ישראל על נפילת 20 טילים לאחר הרגיעה. ידיעה בתחתית השער מתייחסת לפיגוע בתל-אביב: "17 פצועים כתוצאה מהטמנת פצצה באוטובוס בתל-אביב", עם תמונת האוטובוס. דיווח אחר הוא על סגן יו"ר הלשכה המדינית בחמאס, מוסא אבו-מרזוק, ש"מתח ביקורת על הרג אזרחים [בעזה] באשמת שיתוף פעולה עם ישראל". המאמרים בעיתון דנים בהבדל בין "הודנה" ל"רגיעה" ל"הפסקת אש", וחסן אל-בטל מסכם את מאמרו: "עזה אומרת שאין הפסקת אש בלי לכבד את קו הגבול [עם ישראל], והגדה אומרת שאין חזרה מדרישת החברות [באו"ם]".
שער היומון הירדני "א-דוסתור"
הכותרת הראשית של "א-דוסתור" הירדני היא "המלך מעוניין בהמשך הסכם הרגיעה בעזה". הכותרת מתייחסת לביקורו של מזכ"ל האו"ם, באן קי-מון, בעמאן. כותרת נוספת על השער היא "מצרים הכריזה על הפסקת אש בעזה". כותרת הגג לראשית מצטטת את בכיר חמאס חאלד משעל: "ישראל נכשלה בחיסול ההתנגדות ונענתה לתנאינו". לפי כותרת המשנה, "162 שהידים ו-1,200 פצועים מאז תחילת התוקפנות; לראשונה זה שש שנים: פיגוע באוטובוס בלב תל-אביב". בתחתית השער תמונה של הילד הפלסטיני עבד א-רחמן נעים, שנהרג ברצועת עזה. בראש השער מופיעה תמונת עבדאללה השני, ולצדה כיתוב המוסר כי הממשלה הקימה ועדה לענייני הפנסיה האזרחית.
סעודיה: "חזרת הסולידריות הערבית"
עיתוני סעודיה העלו על נס את "חזרת הסולידריות הערבית בפני הברית הישראלית", וציינו את "העמידה האיתנה של ההתנגדות הפלסטינית למרות הנשק הפרימיטיבי שלה אל מול הנשק הציוני הקטלני, דבר שבילבל את ישראל ובעלי-בריתה ואילץ אותה להיענות ליוזמות הרגיעה והפסקת מלחמת ההשמדה נגד העם הפלסטיני".
בעיתון "אל-יום" הסעודי נכתב כי "ישראל הורגת את הפלסטינים במערכות ובמלחמות, היא הורגת את הפלסטינים בעת שלום, והיא הורגת את הפלסטינים גם כאשר היא מודיעה שהיא מוכנה לרגיעה, עד כדי כך שנראה שתפקידה העיקרי של ישראל והמסר שלה בעולם הזה הוא להשמיד את הפלסטינים בכל אמצעי – עד טיפת הדם האחרונה שלה".
העיתון הסעודי המוביל "א-ריאד" מקדיש את הכותרת השנייה בחשיבותה על השער (אחרי ידיעה על פגישה של יורש הכתר) לנעשה באזורנו: "נתניהו נכנע ללחצי אובמה וקיבל את הצעת מצרים לרגיעה", נכתב בה. מאמר המערכת קורץ לאויב האיראני: "המערכה בעזה מצאה לראשונה סולידריות ערבית וטורקית, לצד התומכים הנוספים בעם [הפלסטיני], שנאבק למרות התנאים המורכבים והקשים.
"[...] ארה"ב ובעלי-בריתה תומכים בפעולות ישראל, מה שמתקבל על הדעת אחרי שהם מי שבנו את ישראל ודאגו לבטחונה, אך כאשר הסולידריות הערבית באה לידי ביטוי בביקורים בעזה עצמה [של בכירים ערבים], העולם מבין כי הרוח חזרה לגוף וכי הסוגיה הפלסטינית לא נעלמת, אלא מתחדשת, וכי היא עניינו של העולם הערבי כולו".
יאסר עוקבי הוא העורך הראשי של "שבע" ו"אל-אוסבוע אל-ערבי" בנגב, ועורך חדשות ב"ישראל פוסט"