היפותזת ספיר-וורף (או השערת היחסות הלשונית), הקרויה על שם הבלשן והאנתרופולוג אדוארד ספיר, ושותפו, בנג'מין לי וורף, היא עיקרון על פיו מבנה השפה משפיע על השקפת העולם או ההכרה של דובריה, ולכן התפיסות של אנשים הן יחסיות לשפת הדיבור שלהם. במילים אחרות, שפה מעצבת תודעה.

השערת היחסות הלשונית מגולמת ומוכחת היטב באופן שבו כלי התקשורת המרכזיים בישראל בחרו לסקר את המתקפה האלימה והברברית שבוצעה בלוחמי מילואים על ידי מתנחלים יהודים, המכונים בלשון מכובסת "נוער הגבעות".

על פי דיווחים שונים, בליל שישי האחרון, כ-70 אזרחים ישראלים, חלקם רעולי פנים, התקהלו במאחז הסמוך לכפר מאלכ שליד רמאללה. הם תקפו את כוחות הביטחון וזרקו לעברם אבנים, בעוד הלוחמים השתמשו נגדם באמצעים לפיזור הפגנות. מהדיווחים עולה כי הפורעים היהודים תקפו וחנקו את אחד ממפקדי צה"ל שהיה במקום והשחיתו רכב משטרתי.

זאת ועוד, חמישה כלי רכב ובהם אזרחים ישראלים התנגשו כנראה במכוון ברכב צבאי. זמן קצר לאחר מכן בוצעה השחתה נוספת של רכב צה"לי, שכללה ניקוב צמיגים והשלכה של בקבוק תבערה לעבר הרכב. "עם הגעת הכוחות, עשרות אזרחים ישראלים יידו לעברם אבנים ותקפו את הלוחמים באלימות פיזית ומילולית, בהם את מפקד הגדוד", נמסר בהודעת דובר צה"ל.

ואיך תיארו את האירוע בכלי התקשורת המרכזיים בישראל? בכאן 11, לא כלי תקשורת שנחשב לשופר תעמולה, ניתנה הכותרת הזו: "יהודים תקפו לוחמי מילואים, שישה נעצרו".

"יהודים". לא מחבלים, לא חוליגנים, אפילו לא פורעים. איזו הגדרה מכובסת לאירוע אלים ומסוכן נגד חיילי צה"ל.

"אירוע חריג: חשד שעשרות מתנחלים תקפו חיילים, 6 נעצרו וטענו – איימו עלינו בנשק", הייתה הכותרת ב-ynet. גם כאן, מי שתקפו בפראות את חיילי צה"ל אינם טרוריסטים או פורעים קיצונים ואלימים אלא "מתנחלים" בלבד. אפילו לטענות העצורים ניתן מקום בכותרת. דבר שעצורים פלסטינים יכולים רק לחלום עליו. הכותרת באתר ערוץ 13 הייתה די דומה: "מתנחלים תקפו חיילים בבנימין, נחקר ניסיון הצתת תחנת משטרה".

הכותרת של "וואלה" הייתה קצת יותר "אמיצה" ונחרצת: "המתנחלים חנקו מפקדים וזרקו בקבוקי תבערה". בניגוד לכותרות האחרות, כאן לפחות תוארו בפירוט מעשי התוקפים היהודים, אך המילים "מחבלים" או אפילו "פורעים", לא השתלבו בדיווח. הכבוד המפוקפק שמור, כנראה, רק לתוקפים פלסטינים או כאלה שאינם יהודים.

כשמדובר במיידי אבנים שאינם יהודים, היחס שונה בתכלית. כך למשל הכותרת באתר "ישראל היום" לכתבה שהתייחסה לפלסטינים המיידים אבנים לעבר נהגים ישראלים היתה "טרור זריקת האבנים". כשרצו לדווח ב-ynet על מקרה של יידוי אבנים על-ידי ערבים, הכותרת היתה "מחבלים השליכו אבנים על אוטובוס בשומרון ונמלטו, אזרחי ישראלי נפצע".

עולה השאלה – למה כאשר ערבים מיידים אבנים הם נקראים "מחבלים", בעוד יהודים שעושים את אותו הדבר בדיוק הם בחזקת "אזרחים" או "מתנחלים"? כלי התקשורת כמובן לא מצדיקים את מעשיהם הברוטאליים אך גם לא מעזים להגדיר אותם כטרוריסטים.

אילו היה מדובר רק בערוץ 14, "גלי ישראל" או אתר "סרוגים", אפשר היה לפטור זאת כגישה המאפיינת כלי תקשורת ימנים או שופרות תעמולה. אלא שגם כלי התקשורת שאינם נחשבים "ימנים" או "אוהדי התנחלויות", עושים הבחנה מבישה בין פורעים ערבים לפורעים יהודים.

משר האוצר והשר במשרד הביטחון, בצלאל סמוטריץ', שגינה דווקא את צה"ל על "הירי החי נגד יהודים" (או השר בן גביר, שאפילו לא צייץ), אין ציפייה לתגובה עניינית וסבירה. מכלי התקשורת המרכזיים בישראל מותר וצריך לצפות לסיקור "קצת" יותר מדויק, מקצועי והגון.

תומר פלג הוא יועץ תקשורת