קולו, קולנו

הכותרת הראשית של "ידיעות אחרונות" הבוקר שוב עושה שימוש בנטיית הזמן הנפוצה בעיתונות, זו המחברת בין הווה לעתיד. הכותרת מוקדשת לנעם שליט, אביו של החייל השבוי גלעד שליט, לקראת נאום שהוא אמור לשאת הבוקר בז'נבה מול חברי ועדת חקירה שהקים האו"ם לחקר פשעי מלחמה בתקופת מבצע "עופרת יצוקה".

המלים "אני מאשים" מודפסות בראש השער בגופן אדום וגדול עם אפקט שריטות, השמור בעיתון למקרים שבמלים עצמן אין די כדי להעביר את הדרמטיות הנחוצה (בשל שימוש יתר).

הכותרת מובילה לדיווח מאת אלדד בק, שליח העיתון לז'נבה, המופיע בכפולה הפותחת. כבר מכותרת המשנה לרשימתו ("להשמיע את קולו, את קולנו", "אבא אחד מול הוועדה לחקירת 'פשעי המלחמה'") אפשר להבין שלא מדובר בדיווח מסוגת העיתונות המרוחקת, המסויגת. שליט הוא הנציג הבלתי רשמי של קוראי העיתון, שנשלח אל גוב האריות כדי להטיח אמת היישר בפני מהללי השקר.

קריאה של הידיעה עצמה ("זהו מאבק אבוד מראש. הם יודעים זאת. אבל הם אינם מוכנים להרים ידיים מול עוורונו, צביעותו וחד-צדדיותו של האו"ם") מלמדת על הצפוי להתרחש בז'נבה, אך לא פחות מכך על תפיסת הקורבנות שדרכה בוחנת ישראל, והעיתונות הישראלית, את יחסיה עם העולם.

יש קורבנות ויש קורבנוּת

32 עמודים מחזיק קונטרס החדשות של "ידיעות אחרונות" הבוקר, הרבה יותר מ"מעריב" (24 עמודים), "הארץ" (12 עמודי ברודשיט, השווים בגודלם ל-24 עמודי טבלואיד) או "ישראל היום" (הידיעות החדשותיות בעיתון, שכולו קונטרס אחד, מתפרשות עד לעמ' 22).

לא קל למלא כל-כך הרבה עמודים בידיעות רלבנטיות ומרחיבות דעת, מעמיקות ובעלות חשיבות לקורא. גם לאחר שכפולת עמודים שלמה מוקדשת לגילוי כי בישראל יש עניים שאינם מסוגלים לממן לילדיהם קייטנה ("החברות שלי יבלו בבריכה ובסרטים – ואני אהיה עצובה", מצטט דוד רגב ילדה בת 10), נותר "ידיעות אחרונות" עם עמודים רבים למלא.

הפתרון שמצא העיתון הוא דיווח יתר על קש וגבבה. כפולת האמצע מוקדשת ברובה ללידת הילד השמיני של ח"כ אנסטסיה מיכאלי, ובמקצתה לקורס צרפתית שעברו מצילים בנתניה כדי לתקשר עם גל התיירים הצפוי בחופי העיר. ככל שמדפדפים הלאה בעיתון, הידיעות הופכות מוזרות יותר ויותר. ישראל מושקוביץ, למשל, קיבל כמחצית העמוד לידיעה על נערה בת 14 מנצרת-עילית שחיברה והוציאה לאור ספר שירים בעקבות אהבה נכזבת. עידן אבני מדווח על פני כרבע עמוד על נער חולה סוכרת שפגש את נשיא ארצות-הברית בעת שביקר בבית הלבן.

למרות עודף המקום, באף אחד מ-32 העמודים של "ידיעות אחרונות" אין ידיעה על כך שרשות ההגירה החדשה פעלה אתמול בגן לוינסקי שבתל-אביב והעבירה למתקן חקירות בחולון כשישים מהגרי עבודה. שוב, רק עיתון "הארץ" [דנה ויילר-פולק] מדווח על כך, על מה שמתרחש בחיי מי שחי בישראל גם אם אינו חלק מה"אנחנו" הרשמי, גם אם הזעקה הצפויה לצאת מפי נעם שליט בז'נבה אינה אמורה לייצג אותו.

ברגע האחרון

אתמול דיווח "מעריב" בקול גדול על ההצבעה הצפויה בנוגע לחוק שימנע זכויות מאסירי חמאס. בעיתונים אחרים דווח אתמול כי ההצבעה נדחתה. הבוקר מדווח "הארץ" בקול קטן על שביתת הרשויות המקומיות העלולה לגרום היום לפקקים בכל הארץ. עיתונים אחרים מדווחים על ביטולה.

שוקן תיווכי

לפני שנה בדיוק נקנו ארבעה עמודים במוסף "גלריה" של "הארץ" על-ידי אנשי יחסי-הציבור של פסטיבל הג'אז בים האדום, ומולאו בידיעות, כתבות והמלצות פרסומיות לקראת האירוע. הבוקר התעלול הפרסומי חוזר על עצמו, אם כי בהיקף קטן יותר. שני עמודים בלבד מבין עשרת עמודי המוסף מתחזים לתוכן מערכתי על הפסטיבל, ורק מלה אחת קטנה המודפסת בקצה העליון של כל אחד משני העמודים, "מודעה", מלמדת כי למעשה מדובר בפרסומת לכל דבר.

מתחת לידיעה המרכזית, הכוללת ראיון עם מנהל הפסטיבל החדש אבישי כהן, מופיעה מודעה לפסטיבל הנראית כמודעה – גרפית, צבעונית, כוללת סמלילים של נותני חסות וטלפונים לרכישת כרטיסים. קיומה של המודעה הנראית כמודעה מחזק את האפקטיביות של ההטעיה הגלומה במודעה הנראית ככתבה עיתונאית.

העובדה כי התעלול חוזר על עצמו זו השנה השנייה ברציפות מעידה כי אנשי יחסי-הציבור, כמו גם מערכת "גלריה", מרוצים מתוצאותיו. בשנה שעברה פורסמה הבהרה מיוחדת בראש שער המוסף כי כמה מהעמודים בו פרסומיים. השנה גם זה לא קיים.

שתי הערות

לילי גלילי מדווחת בחלק ב' של "הארץ" על הטון הגזעני ביחסה של התקשורת הרוסית בישראל לנשיא ארה"ב ברק אובמה. הן בערוץ 9 והן בעיתון "וסטי", היוצא לאור על-ידי קבוצת "ידיעות אחרונות", התקיימו לאחרונה דיונים על הקשר בין מוצאו של אובמה, קללת העבדות שהוטלה על צאצאי זרע חם, והנבואה מספר "משלי" שלפיה "עבד כי ימלוך" יהיה סימן מבשר רעות. העורך של "וסטי", אדוארד קוזנייצוב, מסביר לגלילי כי "כולנו גזענים, הרוסים רק חושבים שלגיטימי להביע זאת בלי איסורים של תקינות פוליטית". בינתיים, בישראל דוברת העברית, טור ביקורת הטלוויזיה מאת גפי אמיר ב"ידיעות אחרונות" מסתיים הבוקר בהערה הבאה: "אתמול ב'כוכב נולד' התוודתה מרגול שהיתה בבני-עקיבא. מעניין באיזה שבט, אולי הטוטסי".

אבי יששכרוף מדווח ב"הארץ" כי אסמה אל-ע'ול, עיתונאית פלסטינית הכותבת לעיתון "אל-איאם", עוכבה לחקירה על-ידי כוחות חמאס משום שבילתה בחוף הים של עזה בלא כיסוי ראש וליווי גברי. יששכרוף מדגיש כי אין זו הפעם הראשונה שאנשי חמאס פועלים לאכיפת חוקי המוסר האסלאמיים. לפי כתבת השער במוסף "המגזין" של "מעריב" [שמעון איפרגן], ייתכן שפעולתם היא בבחינת מעט מדי ומאוחר מדי. הכתבה מתארת, על-פי עדות טרוריסט עזתי שנחקר בישראל, כיצד מאות פעילי חמאס עורקים מהארגון לטובת ארגונים קיצוניים בהרבה הפועלים בעזה, ומזוהים עם אל-קעידה. "הם לא מספיק דתיים מבחינה אסלאמית", מסביר הנחקר לחוקריו מדוע הוא וחבריו עברו לארגון אל-ג'לג'לה, הקיצוני בהרבה.

שנה אחת יותר, כתב אחד פחות

"גלובס" יצא אמש בכותרת ראשית גדולה על דו"ח ביקורת פנימי של בנק ישראל, הכולל ממצאים חמורים שהבנק מסרב לחשוף. גם שלושת העמודים הראשונים בעיתון הוקדשו לסיקור הפרשה. סטלה קורין-ליבר מדווחת כי "למרות בקשות חוזרות ונשנות של 'גלובס' לחשוף את הממצאים בהסתמך על חוק חופש המידע, מסרב בנק ישראל לחשוף הדו"ח בטענה שהוא לא סופי ושהבנק לא קיבל את אישור המבוקרים לפרסום".

זו דוגמה מובהקת לסוג הפרסומים החשובים שהביאו לקורין-ליבר פרס מטעם תנועת אומ"ץ על מאבקה בשחיתות, והיא מהווה מעין סיפור המשך לתחקיר שפירסמה לפני כשנה בעיתון "גלובס", שחשף ממצאים מטיוטת הדו"ח. על התחקיר הקודם היה חתום, לצד ליבר, זאב קליין. הבוקר שמו של קליין אינו מופיע בידיעה של "גלובס", ולא ניתן לו קרדיט על חלקו בפרסום התחקיר הקודם, אף שמרבית הממצאים בתחקיר החדש מבוססים על הפרסום מהשנה שעברה.

"דה-מרקר" מדפיס היום בעמ' 9 פולו-אפ צנוע לידיעה של "גלובס" [מוטי בסוק], ואילו "כלכליסט" מתעלם כליל מהפרסום ב"גלובס".

ענייני תקשורת

יעל גאוני דיווחה אתמול ב"גלובס" כי בית-משפט השלום בתל-אביב דחה את בקשת העיתונאי רביב דרוקר וערוץ 10 לאפשר למקור ידיעה הנמצאת בלב תביעת דיבה שהוגשה נגדם להופיע בבית-המשפט תחת חיסיון.

לי-אור אברבך מדווח ב"מעריב" כי דינה ליבסטר, יועצת ראש הממשלה לענייני התקשורת הרוסית, איימה על שרים כי אם לא יצביעו בעד חוק המעניק הטבה כספית לערוץ 9, יפסיק הערוץ לסקר אותם או יסקר אותם באופן שלילי. כתוצאה מכך עבר החוק, כותב אברבך, ומציין כי ליבסטר שימשה בעבר כתבת בכירה בערוץ.

במוסף עסקים של "מעריב" מדווח אברבך כי לפי נתוני משרד האוצר, רשות השידור השקיעה בשנת 2007 רק 1.5% מהסכום שהתחייבה להשקיע בהפקות מקור.

אמיר טייג מדווח ב"כלכליסט" כי זכייניות הטלוויזיה קיבלו מהרשות השנייה זימון לשימוע בעקבות החלטתה שלא לאפשר לחברת ישראל 10 להשתתף במכרז המחודש לערוץ.

גילי איזיקוביץ מדווחת ב"הארץ" כי איזי תפוחי, מקורבו של ראש הממשלה, סירב להצעה להתמנות ליו"ר הרשות השנייה.

אתר הטלוויזיה החברתית העלה לרשת את הפרק השני בסדרה החדשה של סרטוני ביקורת התקשורת, על טשטוש הפרת המשפט הבינלאומי.

גרפיקת הקרדיטים לכתבי "ידיעות אחרונות" עברה רענון קל.