עמותת בצלמו, המפעילה ארגון ימין בשם זה ומשמשת צינור כספים למסעות מימון המונים של גורמים שונים, תפצה אזרח בכמה אלפי שקלים בשל משלוח דואר זבל (ספאם).
רואי מעוז, תושב תל-אביב, הגיש תביעה לפיצוי בסך 7,000 שקלים בגין שבע הודעות טקסט שקיבל לטלפון הנייד שלו בין ספטמבר 2023 למרץ 2024. לטענתו, ההודעות נשלחו ללא הסכמתו, ללא מספר מזוהה, ללא שקיפות לגבי זהות השולח וללא אפשרות הסרה שעומדת בדרישות החוק.
בין ההודעות שצירף מעוז לתביעתו הודעה שנפתחה במילים "מצב חירום! בג"ץ רוצה לפסול את חוקי הרפורמה!", הודעה שנפתחה במילים "ממשלת ישראל, הגיע הזמן להפסיק את 'הסיוע ההומניטרי' לעזה ולנתק את החשמל והמים לעזה עד שחרור כל החטופים!" וכן הודעות תמיכה במתנחל אריאל דנינו, שהוחזק במעצר מנהלי במשך כמה חודשים בשל חשד למעורבות בטרור.
ההודעות שקיבל מעוז הסתיימו בקישור לקמפיין מימון המונים ובקישור להסרה, אך לדברי מעוז החוק מחייב לאפשר הסרה בדרך שבה קיבל את ההודעה, מה גם שלדבריו חשש ללחוץ על קישור מגורם שאינו מכיר פן יידבק המכשיר שלו בתוכנה זדונית.
בעמותת בצלמו טענו להגנתם כי כלל לא שלחו אף אחת מההודעות שצירף מעוז לכתב התביעה. בחלק מההודעות הקישור הוביל לקמפיין המימון של ברל'ה קרומבי נגד מתנגדי הממשלה ובהודעות על העצור המנהלי דנינו הקישור הוביל לקמפיין מימון שיזם נווה שינדלר. לדברי בצלמו, העמותה בסך הכל סייעה במסעות המימון אך לא שלחה הודעות ואף מודיעה לגורמים המסתייעים בה שלא לשלוח הודעות ספאם כחלק מהקמפיין.
בדיון שהתנהל לפני שבועות אחדים בפני השופטת מיטל בן-בסט מבית המשפט לתביעות קטנות בתל-אביב-יפו הודיע מנכ"ל בצלמו עו"ד יהודה פואה כי העמותה לא לוקחת אחריות על ההודעות (במהלך הדיון הובהר כי פואה הוא מנכ"ל העמותה ולא שי גליק, כפי שהעמותה מציגה פומבית). לדברי פואה, על מעוז היה ללחוץ על הקישור להסרה וממילא כשפנה אל בצלמו עוד טרם הגשת התביעה קיבל את פרטי הקשר של קרומבי והיה צריך לפנות אליו.
"זה לא עומד בהוראות החוק ולכן אפשר לתבוע את השולח", הודה עו"ד פואה, כך לפי פרוטוקול הדיון, אך כאמור טען כי בצלמו אינה השולח ואינה אחראית למשלוח. "העמותה מאפשרת לעשרות אנשים שמנסים לגייס כסף למטרות שמתאימות למטרותיה", הסביר עו"ד פואה, "ואוסרת על אותם אנשים לשלוח SMS. אם מישהו שלח SMS הוא עבר על החוק".
השופטת בן-בסט קיבלה את התביעה. לאחר שקבעה בפסק-דינה כי ההודעות שנשלחו למעוז הן אכן דברי פרסומת שנשלחו אליו ללא הסכמה, פנתה לשאלת האחריות.
לפי השופטת, גם אם בעמותת בצלמו הודיעו למנהלי הקמפיינים כי אל להם לשלוח הודעות SMS לגיוס המונים, "הרי שהנתבעת לא יצאה ידי חובתה בכך". לדבריה, "הנתבעת היתה מודעת לכך שדבר פרסומת מפר נשלח באמצעות הפלטפורמה שלה, או לכל הפחות הסכימה לכך בשתיקה".
השופטת קבעה כי "המידע מוחזק כולו בידי הנתבעת, אשר לא צירפה את ההסכמים עם אותם גורמים נטענים על ידה, או כל הוכחה אחרת לכך שלא היא שלחה את ההודעות, או ששליחתן לא נעשתה בידיעתה". אי צירוף הראיות הללו, ואחרות, כמו גם אי העדת עדים רלוונטיים, עומדים לחובת בצלמו, כתבה השופטת. בשל כך, קבעה כי בצלמו היא בגדר ה"מפרסם" של הודעות הפרסומת.
אפשרות ההסרה באמצעות קישור בלבד אינה עומדת בדרישות החוק, פסקה השופטת בן-בסט וכתבה כי היא "נוטה לקבל את עמדת התובע כי הימנעותו מלהשתמש בקישור ההסרה נבעה מחשש אמיתי". מכאן הגיעה למסקנה כי על בצלמו לפצות את מעוז.
מנגד, בשל העובדה כי בצלמו היא עמותה ללא כוונת רווח אשר מפעילה מיזמי התרמה רבים, משום שלטענת המנכ"ל פואה מעולם לא נתבעה קודם לכן בתביעת ספאם ומכיוון שאחרי שמעוז העביר לעמותה את מספר הטלפון שלו חדל לקבל הודעות, החליטה השופטת להסתפק בפיצוי בסך 600 שקלים בלבד לכל הודעת ספאם, ובסך הכל 4,200 שקלים.
על כך הוסיפה השופטת 500 שקלים בגין הוצאות, כך שבסך הכל יקבל מעוז מבצלמו 4,700 שקלים.
53569-04-24