שולה זקן, אתמול בבית-המשפט (צילום: יוסי זליגר)

שינוי אסטרטגי בחקירות הון-שלטון

"צעדיה אטיים, הססניים. מבטה החושש נתקל בשלושה גברים העומדים בקצה השרוול. ודאי תהתה לעצמה אם מדובר בבלשי משטרה. אלה היו רק עובדים של השדה וגם עיתונאי", במלים אלה מתאר הבוקר כתב "מעריב" אבי אשכנזי את הרגעים שבהם יצאה שולה זקן, אשת אמונו של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, מהמטוס שהביא אותה לישראל. "זקן הספיקה לצעוד עוד כמה עשרות מטרים", ממשיך אשכנזי, העיתונאי היחיד שתיעד מקרוב את רגע מעצרה של זקן. "ליד הדלפק של חב"ד המתינו לה שני בלשים, ואז הבלשית, שהלכה אחריה, נתנה את האות. מהרחבה הסמוכה יצא רב-פקד אבי פרץ, קצין הבילוש של יאח"ה. הוא הציג תעודת שוטר ואמר לזקן: 'משטרה. את עצורה ומתבקשת להתלוות אלי'".

"אני חושבת שיש שימוש מופרז במעצר ככלי חקירתי במדינת ישראל", אומרת ל"הארץ" ענבל רובינשטיין, הסניגורית הציבורית הארצית. בראיון [מרב מיכאלי] מתייחסת רובינשטיין לחקירות של חשודים הזוכים להגנת הסניגוריה הציבורית, אך גם לאלה ששוכרים את טובי הפרקליטים בשוק, כמו החשודים בפרשת הולילנד. בהקשרה של פרשה זו אומרת רובינשטיין כי "שימוש במעצר פה לא נראה בעיני הכרחי ואפילו יש בו טעם לפגם. ככה זה מתפרש בעיני, כסוג של לחץ על אנשים, לא יודעת, להיות עדי מדינה, לספר דברים שהם אולי לא מספרים... נראה לא טוב".

לדעה זו שותף משה גורלי, הפרשן המשפטי של "כלכליסט", המפרסם הבוקר טור תחת הכותרת "משטרה או משטר?" וקובל על שהמשטרה יוצרת "מצג תקשורתי של הצלחה כדי להבהיל ולרתום עדי מדינה פוטנציאליים".

המצג התקשורתי אכן מרשים; כל הכותרות הראשיות הבוקר, מאלה של "ישראל היום" ועד לאלה של "ידיעות אחרונות", מוקדשות למעצרה של זקן. בכל הכותרות מדווח על החשד (גם אם ב"ישראל היום" התיבה 'חשד' מופיעה בכותרת הגג בגופן קטן) שזקן העבירה כספי שוחד לאולמרט. לזכותם של כלי התקשורת יש לומר כי את המצג התקשורתי האחיד חוללה מציאות שלא ניתן להתעלם ממנה – שינוי ביחסם של גורמי החקירה לפרשיות המערבות את צמרת השלטון.

יובל יועז, הפרשן המשפטי של "גלובס", רואה בחקירת פרשת הולילנד נקודת מפנה (לחובבי משחקי המלים: קו פרשת מים). "חקירת הפרשה מעידה על שינוי אסטרטגי בחקירות הון-שלטון במשטרה", כתב יועז בגליון "גלובס" שחולק אתמול למנויים. "לא עוד זניחת החשדות המשניים לטובת התמקדות בפרשייה המרכזית [...] אלא הסתערות בכל החזיתות, על כל הפרשות הנחשפות במקביל". לדעת יועז, "אפשר שזו טביעת אצבעו של ניצב יואב סגלוביץ, שהחליף בראשות אגף החקירות את יוחנן דנינו".

הסניגורית הציבורית, בראיון ל"הארץ", מדגישה את השינוי שחל ביחס לחשודים הבכירים. "בעבר, עד התקופה ממש אחרונה, היתה אבחנה בולטת שהצווארון לבן לאו דווקא נעצרו, הם ניהלו את החקירות שלהם בתנאים הרבה יותר טובים מכולם – ייעוץ משפטי צמוד, חזרו הביתה לישון, לא דחפו אותם לתא מעצר עם שותפים", היא אומרת. "בזמן האחרון אני רואה שיש שימוש במעצר כשיטת חקירה גם לחשודים האלה. זה די מהפכני".

תנאי המעצר של זקן זוכים לידיעה נפרדת ובולטת [מאיר תורג'מן] בכפולה הפותחת של "ידיעות אחרונות". על-פי הדיווח, "שולה זקן קיבלה אמש תיק ובו כלי רחצה, מגבת ולבנים להחלפה". בהמשך מצוין כי "את הלילה הראשון עשתה זקן לבדה בתא הנתון בפיקוח, והבוקר בשעה שש היא נדרשה לעמוד עם שאר העצורות לספירה הראשונה של היום". ב"מעריב" ידיעה מפורטת עוד יותר תחת הכותרת "לילה ראשון בנווה-תרצה" [אבי אשכנזי ומיה בנגל].

על-פי ידיעה אחרת של אשכנזי ב"מעריב", "החוקרים לא הסתירו את שאיפתם כי העייפות הרבה [לאחר טיסה בת 13 שעות] תגרום לזקן 'להישבר בחקירה' ולמסור עדות מפלילה כלפי הבוס שלה לשעבר". אשכנזי, אגב, מספק פחות או יותר בכוחות עצמו את כל התוכן החדשותי בעיתון עד עמ' 8. כאמור לעיל, הוא העיתונאי היחיד שמדווח על רגעי המעצר של זקן, וגם תצלומיו של רגע המעצר בלעדיים. "מעריב" אינו יוצא מגדרו כדי להבליט זאת. העיתון מסתפק במסגרת קטנה על השער ובה התצלום הבלעדי מרגע המעצר. התיעוד המורחב נדחק לכפולה השלישית.

מכל מקום, נראה שבינתיים זקן לא נשברה בחקירתה. בכל העיתונים מדווח כי היא חורגת ממנהגה ועונה לשאלות החוקרים, אך בתשובותיה היא מכחישה כל קשר לשוחד או תיווך דמי שוחד ואינה מתנדבת להפוך לעדת מדינה. "סביר להניח כי זקן לא תבחר להיות עדת מדינה", מעריך דן מרגלית, המבקר החריף ביותר של אולמרט וזקן, במאמר המתפרסם הבוקר ב"ישראל היום" ומתבונן אל עבר היעד הבא. כותרת המאמר: "ועכשיו – אולמרט".

ב"ידיעות אחרונות" נושאת ידיעה מאת טובה צימוקי את הכותרת "אולמרט מעריך: 'בקרוב אחקר'", אף כי בידיעה עצמה אין ציטוט כזה. במקום זאת, הידיעה מציעה את הגרסה שעתיד למסור אולמרט לחוקרים ברגע שייעצר וייחקר על החשדות לקבלת שוחד: "אם מישהו היה מציע לו שוחד, או דמוי שוחד, הוא היה נזרק מיד מלשכתי".

לכל בעיה פתרון

במדורו "ביקורת גבולות", שבחלק ב' של "הארץ", כותב הפעם עקיבא אלדר על אבנורמליה המתקיימת בשולי הכיבוש הישראלי: קצינים בצה"ל, הריבון בשטחים האמון על אכיפת החוק, חיים בהתנחלויות בלתי חוקיות.

"כיצד קצין בשירות קבע, שמפר חוק ומתעלם מצו בית-משפט, יכול לשמש מופת לחייליו", תוהה אלדר. "איך טוראי צריך להתייחס להוראה של רב-סרן, שקבע את ביתו במאחז לא חוקי, לפנות מאחז לא חוקי? ומה מצפים שחייל שפלש לקרקע פרטית יעשה אם מפקדו, שהוא בעצמו פולש, יורה לו לפנות את ביתו?". דובר צה"ל משיב לשאלותיו בקביעה כי "למיטב ידיעתנו, לא קיימת מדיניות כללית לגבי עובדי מדינה, לרבות אנשי צבא, המתגוררים במאחזים".

הרקע לתהיות אלדר הוא הבקשה לדחות את הרס ביתם של בני משפחת אלירז פרץ, שנהרג בעת פעילות מבצעית ברצועת עזה, ובני משפחת רועי קליין, שנהרג במלחמת לבנון השנייה. השניים התגוררו במאחז הנחשב לבלתי חוקי.

ייתכן כי התהיות של אלדר מיותרות, שכן בינתיים מסתמן פתרון לאי-ציות לחוק על-ידי נציגי החוק. מתי טוכפלד ועדנה אדטו מדווחים ב"ישראל היום" כי "רה"מ בנימין נתניהו ושר הביטחון אהוד ברק החליטו לפעול להכשרתם של המאחזים חרשה ושכונת היובל", שם מתגוררים בני משפחת פרץ וקליין (הכותרת בשער העיתון: "בתי הגיבורים לא ייהרסו").

ב"מעריב" מדווחים עמיחי אתאלי ומיה בנגל על מגמה נרחבת עוד יותר. "ראש הממשלה בנימין נתניהו רמז אמש כי ייתכן שהמדינה תבצע מהלך משמעותי של 'הלבנה' לכמה עשרות מאחזים בלתי חוקיים שהוקמו ביהודה ושומרון", נכתב בדיווחם.

מותר ואסור על-פי חוק

בתחתית שער "ידיעות אחרונות" מתפרסמת הכותרת "לוחמי חטיבת כפיר נעצרו עם סמים". הידיעה בעמ' 8 [יוסי יהושוע] מדווחת על מעצר של שמונה לוחמים המשרתים בגדוד נחשון בחשד כי השתמשו בסמים "במהלך הפעילות המבצעית בגזרת שומרון, וכן במהלך חופשות בבית". לא מצוין באלה סמים מדובר, אך בצד העמוד מודפס איור של עלה מריחואנה.

בפסקה הרביעית של הידיעה מופיע מידע אחר על הנעשה בחטיבה. "אתמול התברר", כך נכתב, "כי הרמטכ"ל גבי אשכנזי הורה לנקוט צעדים נגד גדוד נחשון בשל אירועים מבצעיים שהסתיימו במותם של ארבעה פלסטינים". על-פי בדיקת הצבא, מוזכר, לפחות כמה ממקרי המוות של הפלסטינים היו מיותרים.

ה"אירועים המבצעיים" מלפני כחודש, שהסתיימו במותם של ארבעת הפלסטינים, לא קיבלו ב"ידיעות אחרונות" יחס מחמיר עם החיילים, כמו השימוש שעשו הלוחמים בסמים אסורים על-פי חוק. ההייררכיה של "ידיעות אחרונות" שאובה ישירות מהיחס של הצבא למעשים השונים. החשודים בשימוש בסמים, כך מדווח, נעצרו אתמול ויובאו היום להארכת מעצר. בכיר בצה"ל מצוטט בידיעה כמי שאומר שמג"ד נחשון מוכן "לטפל בנחישות בתופעה". מתעורר הרושם שהעצורים ייענשו בחומרה. לעומת זאת, הצעדים שננקטו בעקבות מוות (ככל הנראה מיותר) של ארבעה פלסטינים כוללים הערה פיקודית לסגן מפקד החטיבה המרחבית שומרון, מפקד הגדוד וסגן מפקד פלוגה, וכן הדחה של מפקד כיתה.

חדש בישראל

בעיתון "הארץ" מדווח דן אבן על צעירים שחשו ברע לאחר שנטלו סם מסוג מסקלין, שהפיקו מקקטוסים. אף שמדובר באחד החומרים הוותיקים ביותר בתולדות שינוי התודעה של המין האנושי, כותרת הידיעה מכריזה על "סם הזיה חדש בישראל", וזאת משום שבמשרד הבריאות טוענים כי מעולם לא דווח להם על שימוש בסם.

בידיעה עצמה, מידע על הנזקים שעלול לגרום השימוש בסם ("פגיעות פנימיות בלב, המוח ומערכת השרירים, לרבות פגיעות קטלניות") ומידע רב עוד יותר על דרכי הפקתו. אין מידע על החוויות שחווים מי שנוטלים את הסם.

כשירות נוסף לציבור המעוניין לדעת בדיוק מה אל לו לעשות אם ברצונו להימנע מצריכת סם ההזיה, מצורפים לדיווח תצלומים של שלושת סוגי הקקטוסים שמהם ניתן להפיק מסקלין.

התקשורת שוב הקדימה את הצבא בהודעה למשפחה השכולה

בכל העיתונים מופיע דיווח על הריגתו של בכיר חמאס אחמד סוויטי, אתמול ליד חברון. לפני שש שנים בדיוק השתתף סוויטי בהריגתו של לוחם מג"ב יניב משיח. ב"ישראל היום" מראיין יהודה שלזינגר את אביו של יניב, ראובן. "בשמונה וחצי בבוקר התקשר אלי מפקד מג"ב להגיד לי שהמחבל שפגע בבן שלי נהרג", מספר האב השכול. "באותו רגע הרגשתי הקלה".

על-פי מהדורת החדשות של ערוץ 2 ששודרה אתמול בערב, כשמפקד מג"ב התקשר, ראובן משיח לא היה לבד בביתו. כתב המהדורה ניר דבורי תיעד בזמן אמת את האב מקבל את השיחה שבישרה על הרג האחראי למות בנו. כיצד ידע דבורי להגיע בשעת בוקר מוקדמת לביתו של האב השכול? דבורי לא גילה פרט זה לצופי מהדורת החדשות.

שיחדש

ב"גלובס" התפרסמה אתמול כתבה מאת חגית ברונסקי על מחקר מדעי שנועד לפתח אמצעי שיווק אפקטיביים יותר. "בחורה צעירה, על ראשה מעין כובע ים עם עשרות חורים, כשבכל חור אלקטרודה המחוברת למחשב. שני עוזרים עמלים במרץ להדביק את האלקטרודות לראשה, ודוחפים לתוך החורים הקטנים שפופרות עם ג'ל, להידוק הקשר שבין הראש למחשב", מתארת ברונסקי את המחקר שערך הנוירולוג סטיב סנדס, בשיתוף עם אבינועם ברוג מחברת מרקטווטש.

מטרת הניסוי היא "לפצח את הקודים המפעילים את הצרכנים: מה הם אוהבים, למה הם מגיבים, מה מעורר בהם סלידה, התנגדות, מהו אותו משתנה מזוקק שיגרום להם להושיט יד אל המדף ולהכניס לעגלת הקניות דווקא את המוצר הזה ולא את המתחרה שלו".

לדברי ברונסקי, "לשאלה האם סנדס לא חש אי-נוחות נוכח הפלישה המדוקדקת כל-כך למוחם של הצרכנים, באופן שמזכיר בצורה מטרידה קלאסיקות כמו '1984' או סרטי חלל עתידניים שבהם נעשות מניפולציות על אנשים, הוא עונה בנונשלנטיות שהמטרה של המכשיר היא בסך-הכל להקל על הצרכנים.

"'אנחנו משתמשים במכשיר כדי לדעת איך לענות בצורה הטובה ביותר על הצרכים של הצרכנים, וכך לייצר עבורם משהו שטוב להם. אם נוכל לדעת מה הם אוהבים, מה מעורר בהם תחושות חיוביות, נוכל לספק להם יותר מוצרים שיעוררו בהם את התחושות האלה, ולחסוך מהם מוצרים או פרסומות שמעוררים בהם דחייה. בסופו של דבר אנחנו רוצים לתת להם יותר ממה שהם אוהבים'".

ענייני תקשורת

ב"ישראל היום" ידיעה קצרה [דן לביא] בעקבות דיווח של כרמלה מנשה ברשת ב' ולפיו סגן עורך "הארץ", אבי זילברברג, יצא ללונדון יחד עם פרקליטיו של אורי בלאו, מיבי מוזר וטל ליבליך, כדי לשמוע ממנו היכן מוחזקים המסמכים שקיבל מענת קם. על-פי הדיווח של מנשה, עו"ד מוזר העריך שהעברת המסמכים תתבצע בסוף השבוע או בתחילת השבוע הבא.

חני יודל מדווחת במוסף "עסקים" של "מעריב" כי הרשות השנייה פתחה בהליך הפרה לכאורה נגד רדיו-ללא-הפסקה, בעקבות הביקורת הקשה שהטיח השדר גבי גזית בציבור החרדי. על-פי הדיווח, נשקלת נטילת זמן פרסום מהתחנה.

גד פרץ מסכם ב"גלובס" את השנה הראשונה של משה כחלון בתפקיד שר התקשורת. "בסך-הכל", כותב פרץ, "כחלון עבר את השנה הראשונה לכהונתו עם ציון בסדר גמור. אבל נותרה השאלה האם תהיה לו האנרגיה להשלים כמה מהלכים אסטרטגיים גדולים שבהם בחר להתמקד".