שני אירועים העסיקו במהלך השבת את השיח הציבורי בתקשורת וברשתות, לצד ענייני המלחמה: תחקיר "המקור" על התנהלות מושחתת של שרת התחבורה מירי רגב ופרסום סרטון הקורא למרד צבאי על-ידי יאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. שני המקרים חשודים בפלילים ונפתחו בדיקות בעניינם. ביום ראשון בלט שער העיתון "ישראל היום" בכך שהתעלם משתי הפרשות.
ב"ידיעות אחרונות", העיתון הנמכר הנפוץ בישראל, השער חולק בין שלוש כותרות ראשיות: אחת על השרה רגב ("המשטרה תבדוק את פרשת רגב"), השנייה על פרשת יאיר נתניהו ("סרטון 'המרד': מצ"ח פתחה בחקירה") והשלישית על החטופים בעזה ("לא תהיה עסקה בלי הפסקת המלחמה").
בשער "הארץ" הכותרת הראשית הוקדשה לחטופים ולמלחמה, ובחציו התחתון של השער התפרסמו כותרות המפנות לפרשנות על פרשת רגב ("התחקיר על מירי רגב הציג את התרבות השלטונית שהובילה את ה-7.10") ודיווח על פרשת יאיר נתניהו ("יאיר נתניהו שיתף סרטון ובו קריאה לסירוב פקודה המוני").
ב"מעריב" התעלמו בשער מפרשת רגב, אך העניקו הפניה בתחתית העמוד לפרשת יאיר נתניהו, מבלי להזכיר את שמו: "סערה ברשת: בצבא ובמשטרה בודקים מיהו ה'חייל' שקרא למרד בצה"ל".
גם העיתונים הכלכליים התייחסו לפרשת רגב בשעריהם ("גלובס", שהינו עיתון ערב, טרם ראה אור). ב"דה מרקר" העניקו את הכותרת הראשית לגילויים חדשים שחשפו בפרשה ("ניצולי קיבוץ בארי העליבו את מירי רגב. מקורבה הציע לנקום"). ב"כלכליסט" פרסמו בשער הפניה לטור פרשנות ("התחקיר על שרת התחבורה מחייב חקירה משטרתית. מירי רגב איתגרה את הפרת האמונים בשלל דרכים יצירתיות ובזויות").
יוצא דופן היה "ישראל היום", שהתעלם כליל משתי הפרשיות. שער העיתון הוקדש לחילוץ גופות חטופים על-ידי צה"ל (כותרת ראשית: "זה היה עכשיו או לעולם לא"), שש הפניות לטורי פרשנות, וכותרות המוקדשות לאיום סייבר פוטנציאלי, בית הדין בהאג ול"ג בעומר.
רק מי שדיפדף לעמוד 15, בעקבות אחת ההפניות לטורים, יכול היה להבין כי היא מתייחסת לפרשת יאיר נתניהו - גם זאת רק אם ידע ממילא על הפרשה ולכן ידע לזהות את צילום המסך מסרטון ההמרדה שפורסם לצד הטור. המקרה עצמו לא אוזכר בטור אפילו במילה אחת, וכמובן שגם לא שמם של יאיר נתניהו או של איש התקשורת הפופולרי ינון מגל שהפיצו את הסרטון. גם פרשת מירי רגב לא דווחה כלל, לא בשער העיתון ולא בין דפיו.