מדינת ישראל פנתה הבוקר (6.5) בבקשה לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב כדי שיאשר את הצווים שהוציא אתמול שר התקשורת שלמה קרעי להגבלת שידורי "אל-ג'זירה" בישראל.

הממשלה מאותתת כבר מספר חודשים כי בכוונתה לפעול נגד הערוץ הקטארי, אולם למרות אישור תקנות חירום מיוחדות ולמרות חקיקת חוק מיוחד, עד לאחרונה לא מימשה הממשלה את הצהרותיה.

העילה לפעולה נגד הערוץ היא כי שידוריו פוגעים בביטחון המדינה, אולם הממשלה לא פירטה עד כה מהי אותה פגיעה. גם בדיון מחר, חוות הדעת הביטחוניות יוותרו חסויות ויוגשו במעמד צד אחד.

בעוד שר התקשורת שלמה קרעי וראש הממשלה בנימין נתניהו פרסמו הצהרות בדבר "סגירה" של הערוץ, לממשלת ישראל אין באמת את היכולת לעצור את שידוריו, המתנהלים מקטאר, או לחסום אותם באופן אפקטיבי בישראל, שכן הם זמינים ברשתות החברתיות ובשידורי לווין.

הפעולה הממשית היחידה שהממשלה מסוגלת לנקוט נגד הערוץ היא מניעת פעולתם של כתביו בשטח ישראל, אולם מהמידע שפורט בבקשה, נראה כי המדינה נסוגה מהטענה כי עצם פעולתם של כתבי "אל-ג'זירה" בישראל מהווה סכנה ביטחונית (כנראה בשל האפשרות לחשוף מיקומי כוחות צבאיים). כעת טוענת הממשלה רק כי בערוץ משודרת תעמולה פרו-חמאסית.

בעבר פורסם כי הצנזורה הצבאית שללה את הטענה כי כתבי הערוץ בישראל פועלים באופן המסכן את הביטחון, והצהירה כי הם ממלאים אחר הוראות הצנזורה.

"פגישה ממשית בביטחון המדינה"

על-פי חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה, הידוע בכינוי "חוק 'אל-ג'זירה'", הוראות שמוציא שר התקשורת נגד גוף שידורים זר יובאו אל נשיא בית-משפט מחוזי או סגנו לדיון, שיתקיים בתוך שלושה ימים מיום כניסת הצווים לתוקף.

"החוק הנדון כאן מגלם איזון עקרוני, המתאים לתקופה המלחמה שבה מצויה מדינת-ישראל, ולפיו ככל שהונחה תשתית עובדתית מספקת לקביעה כי שידוריו של ערוץ זר המשדר בישראל פוגעים באופן ממשי בביטחון המדינה, הרי שניתן להפסיק את שידוריו בישראל, ולהגביל את הגישה לאתר האינטרנט של הערוץ הזר", נכתב בבקשה.

"הסמכויות הנקובות בחוק נשענות על קביעה כי מתבצעת בפועל פגיעה ממשית בביטחון המדינה, ולא על אפשרות עתידית להתממשות סיכון לביטחון המדינה. כאשר מדובר במצב מלחמה, שבו נתונה מדינת-ישראל, ומדובר בערוץ שידור זר שבפעולתו במדינת-ישראל מגולמת פגיעה ממשית בביטחון המדינה, הצעדים עליהם הורה שר התקשורת הם מחויבים המציאות, ויש להעדיפם על פני הפגיעה בחופש השידור ובחופש השידור ובחופש השימוש באינטרנט".

מפקחי משרד התקשורת בליווי שוטרים מחרימים ציוד תקשורת של ערוץ "אל-ג'זירה" במלון אמבסדור בירושלים, 5.5.24 (צילום: משרד התקשורת)

מפקחי משרד התקשורת בליווי שוטרים מחרימים ציוד תקשורת של ערוץ "אל-ג'זירה" במלון אמבסדור בירושלים, 5.5.24 (צילום: משרד התקשורת)

המדינה טוענת, באמצעות עו"ד שירי רום, סגנית מנהל מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה, כי תגיש לבית-המשפט חומר חסוי, במעמד צד אחד, שכולל חוות דעת של גורמי הביטחון שעליהן מתבססת הקביעה ששידוריו של ערוץ אל-ג'זירה "פוגעים באופן ממשי בביטחון המדינה".

הבקשה הפומבית לא כוללת עדות לכך ששידורי הערוץ פוגעים פגיעה ממשית בביטחון המדינה, אלא רק אמירה כללית של מחלקת הסייבר לפיה הערוץ תומך באופן פעיל באויבי ישראל. בבקשתה מפרטת המדינה "מספר דוגמאות לפרסומים שעלו באתר האינטרנט בשפה הערבית של ערוץ אל-ג'זירה המבטאים הזדהות עם ארגון הטרור חמאס, ועם פעולותיו".

בין היתר מזכירה המדינה בבקשתה סרטון שבו נראים לוחמי גדודי אל-קסאם של חמאס תוקפים את ישראל, כולל מחבל עם נשק מורם והפסוק מהקוראן "תכנסו בדלתם ואם נכנסתם אתם המנצחים"; כתבה על "פעולות מדויקות" של גדודי חמאס שגרמו למותם של "14 מחיילי הכיבוש בחאן יונס"; סרטון עם הכתובית "עוד תישרפו" שבו נראים קטעים מה-7.10 ומתחילת המלחמה "לרבות חייל פצוע" וכולל "מסרים מאיימים לחיילי צה"ל";

סרטונים נוספים מציגים תיעוד מפעולות חמאס ב-7.10 ששודר בערוץ, כולל פשיטות על טנקים ישראלים; סרטון המתעד טנק מרכבה ישראל ומסביר מהי נקודת התורפה של הטנק וכיצד מומלץ להשמידו; כתבה תחת הכותרת "משברים בצבא הכיבוש" שכוללת פעילות של מחבלי חמאס נגד צה"ל בעזה, כולל הפצצת טנקים ישראלים בליווי צעקות "אללהו אכבר"; וסרטון שבו נראה מפקד בגדודי אל-קסאם של חמאס "המוסר מסר לכיבוש" ולפיו "ההתנגדות היא התרופה לכיבוש".

המדינה מבקשת מבית-המשפט לאשר את הוראות שר התקשורת למלוא התקופה הנקובה בחוק, כלומר ל-45 יום.

הדיון בבקשה צפוי להתקיים מחר (7.5) בפני השופט שי יניב, סגן נשיא בית המשפט המחוזי תל-אביב. בפעם הקודמת שהופעל החוק נגד ערוץ שידורים זר, ערוץ אל-מיאדין הלבנוני המזוהה עם חיזבאללה, נמנעו נציגיו מלהגיע לדיון ולהציג את עמדתם. הפעם, לאור העובדה שאל-ג'זירה עתרה אתמול לבג"ץ נגד החוק, אפשר שיתקיים דיון במעמד שני הצדדים, לפחות בחלק שאינו עוסק בחומר החסוי עליו מבססת המדינה את בקשתה.

14866-05-24