במדינה בה ייצוג הנשים בתקשורת המשודרת עומד על 32% בלבד, בעוד ששיעורן באוכלוסיה הינו 51%, ניתן להבין ש"יוסטון, יש לנו בעיה".
לפי מדד ייצוג הנשים בתוכניות החדשות והאקטואליה - פרויקט משותף של "העין השביעית", ארגון העיתונאים והעיתונאיות בישראל ועמותת "הצלחה" - בשנת 2023, יותר משני שליש מהעיתונאים שהופיעו בתוכניות האקטואליה הם גברים. בחינה של ייצוג הנשים כפרשניות באולפנים מפרוץ המלחמה העלתה שפל של 12% בייצוג. נתון זה מבטא הדרה מגדרית של ממש, גם אם היא אינה מכוונת.
ייצוג נשי בתקשורת המשודרת תורם לתיווך מגוון ומרובד יותר של המציאות. מאחר ואוכלוסיית הנשים הינה קבוצת המיעוט הגדולה בישראל - בשל הפערים בינה לציבור הגברים בייצוג, בשכר ובמעמד - הצרכים והאתגרים שלה שונים, ומהם נגזרת זווית ראייה וסדרי עדיפויות אחרים.
לכן, ככל שיותר נשים תשתתפנה בדיונים האקטואליים בתקשורת, עשויה להתקבל תמונה מורכבת יותר של המשבר החמור בתולדות המדינה ושל הדרכים להתמודד עימו. בכך טמון פוטנציאל לגיבוש מענים מיטיבים יותר עבור הקבוצות השונות בחברה כולה.
תרומה נוספת להנכחת הנשים באולפנים, ובמיוחד בשעות צפיית שיא, היא ההשפעה שעשויה להיות לכך על תפיסות חברתיות הנוגעות למעמד ולזכויות הנשים בחברה. ניראות שוויונית על המסך מעבירה לצופים את המסר שזהו אך טבעי שנשים מביעות את דעתן בסוגיות מכריעות כביטחון, לחימה, מו"מ להחזרת החטופים, שאלת "היום שאחרי" ויחסי ישראל עם העולם. הדבר מטמיע תפיסות שוויוניות בין נשים וגברים באשר ליכולות וכישורים.
השפעה נוספת וחשובה לא פחות היא על אוכלוסית הצעירים ובני הנוער, שעודם מגבשים את תפיסת עולמם, ובמיוחד על ציבור הילדות והנערות - באשר ליכולות ולמנעד השאיפות שהן רשאיות לו כנשים בחברה. לאורך זמן, יש לכל אלו השפעה על צמצום הפערים הקיימים.
ולשואלים, יובהר כי הנשים המומחיות נמצאות בכל תחום. בשל אפליה מבנית ותפיסות תרבותיות שמשמרות מבנה חברתי מסורתי, הן לא מכהנות בשיעור הראוי בשדרת הניהול הבכיר בשדה הציבורי, העסקי והאקדמי. בנוסף, בשנה האחרונה חלה נסיגה במעמדן, שמתבטאת ביתר שאת בייצוג חסר בכל פורום קבלת החלטות בזירה המדינית, פוליטית, ביטחונית וכלכלית.
הן נלחמות בשדה הקרב, מגויסות למילואים, ובמחדל ה-7 באוקטובר גם הפגינו אומץ לב ותעוזה מרהיבים. אולם בכל הנוגע לייצוגן בתקשורת, קולן כמעט ולא נשמע.
על אף קיומן של יוזמות אזרחיות בהובלת ארגוני נשים, הקוראות למנכ"לי חברות החדשות לנקוט מהלך יזום בנושא, הדבר טרם משתקף על המסך. מכאן, שהגישה הוולונטרית הינה איטית ואינה מייצרת שינוי משמעותי ויש להפנות את הנושא לטיפולה של המדינה.
לפי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שלוש המועצות של גופי השידור בטלוויזיה הן הגורם המפקח על גופי השידור ושידוריהם ובתוך כך גם על סוגיית הייצוג הנשי. בקרב חברי המועצות עצמן חלה חובת ייצוג הולם לנשים מכוח חוק שיווי זכויות האישה, אולם רק במועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו ובמועצת תאגיד השידור הציבורי הישראלי יש מכסות לייצוג שווה לנשים.
כדי להעלות את שיעור הנשים המופיעות על המרקע יש צורך בהתערבות יזומה מצד גורמים במוקדי קבלת ההחלטות. לכן, כצעד ראשון יש לדרוש ולוודא ייצוג הולם לנשים במועצות, בהן מתקבלות ההחלטות בנושאי מדיניות, משאבים ותיקצוב. ככל שבמועצות יתקיים ייצוג שוויוני יותר, כך ההחלטות תתקבלנה מזווית מגוונת ורחבה יותר.
הדבר עשוי להשפיע על גידול בשיעור הנשים המכהנות בתפקידים הבכירים בתעשייה ובכך להעלות מודעות לנושא בגופי השידור עצמם. לכך עשויה להיות גם השפעה על דרישה גוברת מצד המועצות כלפי העורכים, המפיקים והתחקירנים לצאת מאיזור הנוחות ולנקוט גישה אקטיבית בחיפוש אחר מומחיות לתחומי השיח השונים.
ולבסוף, לקראת כניסתו לתפקיד של מנהל תחנת גלי-צה"ל החדש, וכשירות לעורכי תחנות הרדיו וערוצי הטלוויזיה, חשוב להבהיר שלהיעדר ייצוג נשי בתוכניות האקטואליה השפעה עמוקה, ארוכת טווח אשר משתקפת בפערים הקיימים בכל מקום ותחום.
שיקולי רייטינג, רווחים מפרסומות והקושי לצאת מאיזור הנוחות מובנים. אולם, לפתחכם, העורכים, מונחת גם האחריות הכבדה הנובעת מעצם תפקידכם. כלפי החברה, הנשים, הבנות והבנים שלכם. וממנה אסור לכם להתעלם.
ד"ר יעל פרואקטור עוסקת בקידום שוויון מגדרי ומכהנת כדירקטורית ב"עבודה שווה" (חל"צ), הפועלת לקידום שוויון מגדרי בשוק העבודה