האגודה לזכויות האזרח קוראת לפרקליטות המדינה שלא להורות על חקירתו של יאיר נתניהו בחשד להפצת תעמולה תבוסתנית אסורה בשעת מלחמה.
בחודש נובמבר התלונן במשטרה סגן אלוף (מיל') רז לבנת נגד בנו של ראש הממשלה בטענה כי הוא מפיץ "תעמולה תבוסתנית" אסורה בשעת מלחמה. לפי התלונה, נתניהו הבן שיתף בערוץ הטלגרם שלו בין היתר פרסום לפיו: "תינוקות נטבחו, נשים נשרפו, חיילים מוסרים נפשם ברגעים אלו אבל הרשות השופטת מאשרת הפגנה למען עזה שתומכת בחמאס הנאצי".
"בשים לב שמדובר בביצוען של עבירות נמשכות, הרי מתבקשת חקירתו המיידית בידי משטרת ישראל", נכתב בתלונה שהוגשה באמצעות עו"ד חיים שטנגר. בתלונה נטען שיאיר נתניהו מפר את סעיף 103 לחוק העונשין הקובע כי "מי שהפיץ בשעת לחימה, ובכוונה לגרום בהלה בציבור, ידיעות שיש בהן כדי לערער את רוח חיילי ישראל ותושביה בעמידתם בפני האויב, דינו - מאסר חמש שנים; התכוון לפגוע בביטחון המדינה, דינו - מאסר עשר שנים".
היועמ"ש גלי בהרב-מיארה העבירה את מכתב התלונה לטיפולו של פרקליט המדינה עמית איסמן ובשבוע שעבר דווח באתר "וואלה" כי בפרקליטות בוחנים האם לפתוח בחקירה נגד נתניהו הבן.
עו"ד הגר שחטר מהאגודה לזכויות האזרח פנתה עקב כך לפרקליטות בבקשה כי יחליטו שלא לפתוח בחקירה נגד נתניהו הבן בגין הפרה לכאורה של סעיף זה בחוק.
"בלי להביע עמדה לתוכן אמירותיו של מר יאיר נתניהו, הריני להביע את הסתייגות האגודה לזכויות האזרח מעצם השימוש בעבירה מכוח סעיף 103 לחוק העונשין להתמודדות עם ביטויים, מקוממים ככל שיהיו", כתבה עו"ד שחטר לעו"ד אלון אלטמן, המשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים. "עצם ההודעה על בחינת האפשרות לחקור אדם בעבירה זו עשויה לייצר אפקט מצנן על התבטאויות שעניינן ביקורת לגיטימית על צה"ל או הפצת ידיעות על מצב הלחימה".
באגודה לזכויות האזרח מדגישים כי מדובר בסעיף שנכלל בפרק חוק העונשין האוסר על בגידה, וכולל עבירות "שנועדו להתמודד עם מי שמעשיהם מורים על תמיכתם ושיתוף הפעולה שלהם עם אויבי המדינה בעת מלחמה". עד היום לא נעשה שימוש בסעיף זה, למעט מקרה אחד במלחמה הנוכחית, שהסתיים בזיכוי על רקע מצבה הנפשי של הנאשמת.
לפי מכתב האגודה לזכויות האזרח, בכל מקרה אין לעשות שימוש בסעיף 103 לחוק העונשין במקרים של ביקורת על הממשלה, הצבא או בית-המשפט, שכן דברי ביקורת שכאלה "מוגנים תחת חופש הביטוי, גם אם יש בהן לערער את המורל בשורות הצבא [...] זהו חלק מהמרחב הדמוקרטי שחיוני לקיים גם, ואולי בעיקר, בעתות מלחמה".
גם אם אדם מפיץ מידע כוזב, מדגישים באגודה, אין בכך די כדי לחקור אותו בחשד להפרת הסעיף. "צריכות להתקיים נסיבות קיצוניות ביותר כדי שסעיף זה ייאכף, הכרוכות בהפצה מכוונת של מידע במטרה לגרום לכאוס ולחוסר יכולת של הצבא לתפקד וחייב להיות קשר סיבתי והסתברות קרובה לוודאית שהפצת המידע תוביל לפגיעה בערך המוגן", נטען, ולכן בוודאי שהסעיף אינו חל במקרים של העברת ביקורת, "גם אם בוטה וקיצונית".
"לאור האמור ועל מנת לא לייצר אפקט מצנן על חופש הביטוי, יש להבהיר כי לא ייפתחו חקירות פליליות בעבירה זו אלא בנסיבות הקיצוניות והחריגות שציינו", מסכמת עו"ד שחטר את מכתבה. טרם התקבלה במשרדי האגודה לזכויות האזרח תשובה מטעם הפרקליטות.