מספר העיתונאים שנהרגו בשנת 2023 ברחבי העולם הוא הנמוך ביותר שנרשם ב-20 השנים האחרונות, כך לפי נתוני ארגון עיתונאים ללא גבולות (RSF), ארגון עולמי שמרכזו בצרפת הפועל לשמירה על בטחונם של עיתונאים ברחבי העולם.
לפי חישובי הארגון, נכון ל-1.12.2023 נהרגו בעולם 45 עיתונאים בשל עבודתם או במהלך עבודתם, מהם 13 בעזה. ה-RSF אמנם מונה עד כה 56 עיתונאים שנהרגו ברצועה, אולם הרשימה השנתית מתייחסת אך ורק לעיתונאים שנמצא כי נהרגו בעת שפעלו כעיתונאים או משום שהם עיתונאים. רבים מהעיתונאים שנהרגו בעזה מהפצצות ישראל מתו בביתם או שלא במהלך עבודתם, ולגבי אחרים עדיין לא הכריעו ב-RSF האם ראוי לקטלג אותם ברשימת העיתונאים שנקטלו בשל מקצועם.
מבין ארבעת העיתונאים הישראלים שנרצחו בטבח ה-7 באוקטובר בידי מחבלי חמאס ועוזריהם, ב-RSF מונים רק את רועי עידן, שתיעד את פלישת העזתים לקיבוץ כפר עזה בבוקר ה-7.10. בדו"ח מצוין עוד כי הארגון הגיש תלונה לבית-הדין הפלילי הבינלאומי בהאג בטענה כי ההפצצות בהן נהרגו העיתונאים ברצועה הן פשע מלחמה - הפרה של אמנת רומא (מאז הגיש הארגון תלונה נוספת, בה עידכן את מספר העיתונאים שנהרגו). התלונה הראשונה הופנתה גם כלפי חמאס, וכללה טענה כי רצח רועי עידן גם הוא פשע מלחמה, הפרה של אמנת האג.
מזכ"ל RSF כריסטוף דלוואר מצוטט באתר RSF כמי שמייחס את הירידה במספר העיתונאים שנהרגו ברחבי העולם בשל עבודתם לאמצעי הזהירות שבהם נוקטים העיתונאים, חלוקת אמצעי מיגון והשלכות המאבק העולמי נגד חסינות משפטית לרוצחי עיתונאים.
עוד עולה מהדו"ח כי הירידה במספר העיתונאים שנהרגו בשנה החולפת היא המשך למגמה של השנים האחרונות, בעקבות תקופת רגיעה יחסית בעיראק וסוריה (לפני עשר שנים נהרגו ברחבי העולם למעלה מ-140 עיתונאים כל שנה, בעיקר בשל המלחמות בעיראק וסוריה). סיבה נוספת לירידה היא המצב המשתפר בדרום אמריקה, שם נהרגו השנה שישה עיתונאים בשל עבודתם, לעומת 26 בשנת 2022.
כמחצית מהעיתונאים שנהרגו פעלו באיזורי מלחמה. מלבד רצועת עזה, לבנון וישראל, מונה הדו"ח גם הרג עיתונאים באיזורי מלחמה בצפון קמרון, צפון מאלי, סודאן, סוריה ואוקראינה.
עוד מצוין בדו"ח כי כיום כלואים 521 עיתונאים ברחבי העולם (לעומת 569 בשנת 2022), כשסין שוב בראש רשימת כולאי העיתונאים. 54 עיתונאים נמצאים בימים אלה בשבי ו-84 נעדרים (שליש מהם מקסיקנים).
לפי הפדרציה הבינלאומית של העיתונאים (IFJ), איגוד המייצג למעלה מ-600 אלף עיתונאים ברחבי העולם, 94 עיתונאים נהרגו ברחבי העולם בשנה החולפת, מתוכם 61 בעזה. בשונה מספירת RSF, ב-IFJ לא מתחשבים בנסיבות הרג העיתונאים וכוללים ברשימה את כל העיתונאים שנהרגו, בין אם בשל עבודתם או לא.
מהבחינה הזו, מציינים ב-IFJ, המלחמה בעזה היתה הסכסוך הקטלני ביותר לעיתונאים מאז החל הארגון למנות את העיתונאים ההרוגים בשנת 1990. מספר העיתונאים הכלואים, לפי מניין ה-IFJ, עומד השנה על 393.
לפי הוועד להגנה על עיתונאים (CPJ), 86 עיתונאים ואנשי תקשורת נהרגו ברחבי העולם מתחילת 2023. מתוכם קבע הוועד להגנה על עיתונאים כי ב-81 מקרים נמצא המניע להרג. תשעה נרצחו, שניים נקלעו לאש צולבת ומרביתם (61) נהרגו במהלך ביצוע "משימה מסוכנת".
לפי הוועד להגנה על עיתונאים, 53 מהעיתונאים שנהרגו במהלך ביצוע "משימה מסוכנת" הם פלסטינים וארבעה ישראלים - יניב זוהר, שי רגב, רועי עידן ואיילת ארנין. שניים נוספים נהרגו בלבנון ורק שניים הם מחוץ למזרח התיכון.
קביעה זו נוגדת את המציאות. בפועל, העיתונאים הישראלים נהרגו בלי קשר לעבודתם אלא רק מפני ששהו בביתם או במסיבה שליד גבול עזה בעת המתקפה של חמאס. כך גם רבים מהעיתונאים העזתים, ככל הידוע, נהרגו בלי קשר לעבודתם או לעובדת היותם עיתונאים אלא במה שמוגדר "נזק אגבי" של הפצצות צה"ל ברצועה.
הארגונים, יש לציין, מונים כעיתונאים גם מי שעובדים עבור כלי תקשורת של ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האיסלאמי, אולם לפי הפרטים שנמסרו עד כה הם מהווים מיעוט בקרב כלל העיתונאים שנהרגו.
עמותת "העין השביעית" מסייעת ל-RSF במידע על חופש העיתונות בישראל