מדינת ישראל תפצה את העיתונאי אלחנן גרונר ב-5,000 שקלים, כך פסק לאחרונה ביהמ"ש. גרונר, עיתונאי אתר הימין "הקול היהודי", דרש פיצוי בסך 100 אלף שקלים מהמדינה בשל סגירת חשבון הטוויטר שלו וחקירתו במשטרה.
במוקד התביעה ציוץ של גרונר מדצמבר 2020. למחרת היום שבו אהוביה סנדק בן ה-16 נהרג במהלך מרדף שערכה אחריו המשטרה, בחשד כי מהמכונית בה נסע יידו אבנים לעבר פלסטינים. גרונר פרסם בטוויטר סרטון שבו נראה חוקר משטרתי מגיע לזירת האירוע ומחייך. "אלו הפנים של ימ"ר ש"י", כתב גרונר בציוץ, תוך שהוא מציין את שמו של החוקר עם הכיתוב "מגיע לזירת הרצח עם חיוך מרוח על הפרצוף".
כשבועיים לאחר מכן גילה גרונר כי חשבון הטוויטר שלו ננעל. לפי התביעה שהגיש, באמצעות עו"ד משה צ. יאדו, חשבון הטוויטר שלו נסגר בעקבות פניית פרקליטות המדינה. זו טענה כי גרונר הפר צו איסור פרסום, אף כי זה הוצא רק לאחר הציוץ שבגינו נחסם חשבון הטוויטר שלו.
בתביעתו טען גרונר כי במשך כחצי שנה מנעה ממנו המדינה לדווח על המעשה, וכי רק לאחר שקיבל לידיו את הצו נוכח לדעת כי הוא הוצא בחוסר סמכות (במקביל גם צומצם צו איסור הפרסום וגרונר פרסם מחדש את הציוץ המקורי). לדברי גרונר, הפרקליטות פגעה בחופש העיתונות שלו, בחופש הביטוי וכן בכבודו ובשמו הטוב.
בנוסף הלין גרונר על המשטרה, בטענה כי זימנה אותו "לחקירה הזויה" בגין הפרת הצו שיצא רק לאחר הפרסום שעליו נחקר. "בעשותה כן הפרה המשטרה את הנוהל בדבר חקירת עיתונאי לגבי נושא העבודה לו", נטען בתביעה של גרונר. בשל כל זאת דרש העיתונאי פיצוי.
המדינה טענה בתגובה, באמצעות עו"ד שחר טל, כי הן הפרקליטות והן המשטרה פעלו כראוי. "בשל אי-זיהויו הברור של התובע כעיתונאי בראשית השתלשלות העניינים, אירעו אי-הבנות בקרב הגורמים המטפלים בעניינו במשטרה ובמחלקת הסייבר, שהתבטאו בחריגות נקודתיות במישור המנהלי", נטען בכתב ההגנה, אולם לפי המדינה אין בכך כדי להקים לגרונר עילה לתביעה נזיקית.
עוד טענה המדינה כי מחלקת הסייבר לא ביקשה מטוויטר לחסום את חשבונו של גרונר אלא רק להסיר את הפרסום שהפר את הצו (שגם המדינה מודה כי יצא כמה ימים לאחר הפרסום). בשלב זה, נטען, לא היה ידוע לפונים כי גרונר הוא עיתונאי.
בדיון שהתקיים בחודש פברואר האחרון בפני השופטת אפרת אייכנשטיין-שמלה מבית-משפט השלום בירושלים, אמר גרונר: "כל הסאגה הזו וכל האנשים שיושבים כאן ולא נעים לי שמבזבזים את זמנם על כל זה, יכל להסתיים בחצי דקה בטלפון מהפרקליטות כדי לומר לי הוצא צו".
בעקבות הצעת ביהמ"ש הסמיכו הצדדים את השופטת לפסוק בתיק לפי סעיף 79א', ללא נימוקים, בטווח פיצוי שבין אפס ל-20 אלף שקלים. לאחרונה קבעה כי "לאחר שנתתי את דעתי למכלול החומר שבתיק, בחנתי את טענות הצדדים ושקלתי את כל השיקולים הצריכים לעניין, לרבות החובות, הנטלים, הסיכויים והסיכונים של כל צד, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סכום כולל של 5,000 שקל וזאת לסילוק מלא ומוחלט של התביעה".
עוד ציינה השופטת בפסק-דינה כי "בהתאם להצהרת הנתבעת, בעקבות האירוע הנקודתי בעניינו של התובע, חודדו הליכי העבודה במחלקת הסייבר של הנתבעת".
44480-04-22