שופטי משפט המו"לים ייענו לבקשה שהגישה מערכת "העין השביעית" באמצעות עו"ד אלעד מן, ויחשפו את תוכן השיחות החשאיות שערכו עם נציגי הפרקליטות ונציגי הנאשמים ב"תיק 4000", בנימין נתניהו ושאול ואיריס אלוביץ', לפני שבוע בדיוק (20.6). השופטים מסרו אתמול (26.6) כי יחכו עד ליום שני הקרוב (3.7) לשמוע אם למי מהצדדים ישנה התנגדות לפרסום, אלא שכבר כעת נראה כי הצדדים דווקא רואים בחיוב פרסום כזה.
כפי שמציינים השופטים בהחלטתם, התביעה התייחסה לאותה שיחה בבקשה שהגישה בנושא אחר, וביקשה כי מעתה ואילך "כל שיח בין הצדדים יתקיים באולם בית המשפט בלבד, תוך שייערך פרוטוקול (ככל שלא מתקיימת הצדקה לפי חוק לסגירת דלתיים"). ממילא לא נראה כי תתנגד לפרסום תוכן הדברים שנאמרו באותה שיחה.
נציגי הנאשמים, עורכי הדין ז'ק חן (פרקליטם של האלוביצ'ים) ובועז בן-צור (פרקליטו של נתניהו), מסרו תגובה מפורשת כבר אתמול ובה הצהירו כי "הנאשמים מודיעים כי לא רק שהם אינם מתנגדים למתן החלטה המתארת את מהלך הדברים, אלא שהם מבקשים שיעשו כן". יצוין כי בתגובת נציגי ההגנה אף הודגשה הטענה כי לא הם היו מקור ההדלפה.
ביום שלישי האחרון (20.6) נערכו בלשכת השופטת פרידמן-פלדמן שתי פגישות בנוכחות עורכי דינם של הנאשמים ב"תיק 4000", ראש הממשלה בנימין נתניהו ושאול ואיריס אלוביץ', לשעבר הבעלים של בזק ושל "וואלה". השלושה נאשמים בכך שנתניהו סיפק לזוג הטבות רגולטוריות בשווי מאות מיליוני שקלים לפחות ובתמורה האלוביצ'ים רתמו את אתר "וואלה" לשירות האינטרסים שלו ושל משפחתו ונגד יריביו הפוליטיים.
עורכי-הדין יהודית תירוש וז'ק חן, בצאתם מפגישה חריגה בלשכת השופטת פרידמן-פלדמן, 20.6.2023 (צילום: אורן פרסיקו)
זהו אחד משלושה תיקים המרכיבים את משפט המו"לים ונתניהו, יחד עם "תיק 2000" ו"תיק 1000". בשלושת התיקים נאשם נתניהו במרמה והפרת אמונים, אולם ב"תיק 4000" הוא נאשם גם בשוחד. ברוך קרא ואביעד גליקמן חשפו בחדשות 13 כי באותן פגישות בלשכה אמרו השופטים לתביעה כי יתקשו להוכיח את אישום השוחד (קרא הרחיב בנוגע לחשיפה בראיון לפודקאסט "משפט המו"לים" של "העין השביעית").
מערכת "העין השביעית" ביקשה מבית-המשפט לחשוף את תוכן הדברים שנאמרו בלשכה הסגורה, זאת משום שחוק סדר הדין הפלילי מחייב לנהל פרוטוקול בהליך פלילי, חוק יסוד: השפיטה קובע את עקרון העל של פומביות הדיון וכך גם חוק בתי המשפט. "דיוני לשכה הם בבחינת חריג שבחריג וראוי להימנע מקיומם, בשל הבעייתיות הטבועה וגלומה בהם", נכתב בבקשה.
הפגישה שקיימו השופטים ספגה ביקורת הן בשל תוכנה והן בשל האופן בו התקיימה. מצד התוכן, גילוי דעת של השופטים ביחס לסיכויי התביעה בעיצומו של הליך פלילי הוא חריג ועלול לפגוע בהתנהלות המשפט כולו, אולם כפי שפורט בבקשת מערכת "העין השביעית", גם הבחירה לחסות את הפגישה הינה בעייתית.
ראש הממשלה בנימין נתניהו נכנס לאולם משפט המו"לים במהלך יום עדותו השלישי של ארנון מילצ'ן. בית-המשפט המחוזי בירושלים, 27.6.2023 (צילום: אורן בן-חקון)
כבר תגובות התביעה וההגנה מעידות על הפסול שבקיום פגישה חשאית בין השופטים לצדדים בעיצומו של הליך: שני הצדדים מלינים על כך שהפרסום על תוכן הפגישה לא היה נכון, והציבור נבוך בהיעדר גרסה רשמית. כך, התביעה קובעת כי מדובר בפרסום "מגמתי ולא מדויק" וההגנה טוענת כי מדובר ב"הדלפה סלקטיבית" שגררה "רצף של פרסומים שגויים ומוטים" ואף מפרטת כי "העיקר הושמט [...] והוא המלצת בית המשפט הנכבד לתביעה לשקול חזרה מאישום השוחד, לצד פרסומים שגויים נוספים כאילו בית המשפט הנכבד הוסיף שמדובר ב'טובת המדינה', דבר שלא היה ונועד לרוקן מתוכן את הטעם האמיתי שעמד ביסוד הפנייה".
פרשנים שונים שהתייחסו לסוגיה האשימו את השופטים כי בהתנהלותם החריגה הם מסמנים כאילו ברצונם לכפות עסקת טיעון או גישור ולסיים את המשפט במהירות וללא שיצטרכו לתת פסק-דין, אם בשל עייפות והתשה ואם משום שנפל עליהם מוראו של ראש הממשלה נתניהו. מתוך ההחלטה הקצרה שמסרו השופטים בתגובה לבקשה לחשוף את תוכן הפגישה, נדמה כי יתכן ואולי כלל לא היו מודעים לעוצמתה של הסערה הציבורית שתחולל: את הפגישה הדרמטית הם מכנים "שיחה קצרה, לא פורמלית".
זהו נוסח ההחלטה שמסרו אתמול השופטים בתגובה לבקשת מערכת "העין השביעית": "ענינה של הבקשה בשיחה קצרה, לא פורמלית, שנערכה בלשכת ראשת ההרכב בדלתיים סגורות, בהסכמת הצדדים, אשר ככלל אינה מחייבת תיעוד בפרוטוקול. עם זאת, נוכח טעמי הבקשה, ובשים לב לעמדת המאשימה כפי שקיבלה ביטוי בסיפא לבקשתה מיום 25.6.23, בדעתנו ליתן החלטה ובה תיאור תמציתי של מהלך הדברים, והכול בכפוף להתנגדות מנומקת של מי מהצדדים להליך, אותה ניתן יהיה להגיש עד ליום 3.7.23".