תביעה בסך 300 אלף שקלים נגד ynet ושתיים מעיתונאיות האתר נדחתה ועל התובעים הוטלו הוצאות.
באוקטובר 2018 פורסמה במדור "יחסים" של אתר ynet כתבה מאת אסתי גולדמן וליאור אילתי תחת הכותרת "היכרות לעשירים או מין בתשלום? בדקנו את אתר "ריצ'דייט"". בכתבה, שהופיעה באותו הבוקר גם בעיתון "ידיעות אחרונות", נטען כי אתר "ריצ'דייט" "הפך לזירת פעולה גם עבור תעשייה של מין בתשלום וגברים שלא רוצים בכלל לשמוע על דייטים, אלא רק על פגישה דיסקרטית במלון תמורת אלפי שקלים".
בעקבות הפרסום הגישה חברת אינטרדייט בע"מ, מפעילת אתר "ריצ'דייט", ובעליה יובל כץ ודניאל ברוניצקי, תביעת דיבה נגד האתר ושתי העיתונאיות. התובעים טענו, באמצעות עו"ד אחז אגם, כי הכתבה נכתבה בצורה "מגמתית ברורה, ונדמה לכאורה, כי קיימת יד מכוונת נחבאת מאחורי הקלעים אשר מטרתה היא פרסום כתבה זו".
לטענת התובעים, ניתן היה לבצע תחקיר דומה על אתרים אחרים וכן לדווח באופן אחר על הממצאים שנחשפו בנוגע לאתר "ריצ'דייט". טענה אחרת בתביעה נגעה לפנייה לתגובה, שהגיעה שלוש שעות בלבד לפני הפרסום וכן לפרסום התגובה שהיה לפי התובעים חלקי ומגמתי.
הנתבעות טענו להגנתן, באמצעות עו"ד שירה בריק-חיימוביץ', כי הכתבה נגעה לתופעה שיש בה עניין ציבורי רב וכי היא נוסחה כך שלא תאשים את בעלי האתר במעשה הפסול. "מצער שבמקום לערוך בדק בית רציני ולפעול על-מנת למגר תופעות פסולות ושליליות אלו הפושות באתר ההיכרויות שלהם ממנו הם מרוויחים כסף - בוחרים התובעים לתבוע בגין חשיפתן", נכתב בכתב ההגנה.
השופטת אשרית רוטקופף מבית-משפט השלום בפתח-תקווה קיבלה את טענות ההגנה ודחתה את התביעה.
"לאחר שבחנתי את חומר הראיות הרלוונטי, מסקנתי הינה שעלה בידי הנתבעות כדי לעמוד בנטל הנדרש להוכחת היסוד הראשון להקמת ההגנה של סעיף לחוק,
הוא יסוד האמת בפרסום בכל הקשור לקיומה של תופעה לפיה מנויי האתר פונים למשתמשות האתר בהצעות ישירות או עקיפות לקיום יחסים מיניים תמורת תשלום כספי", כתבה השופטת. "הנני מוצאת כי הסתמכות הנתבעת במקרה דנן התבסס על תוצרי פעולות התחקיר שנערכו על ידי הנתבעת 2 במסגרתן היא פתחה כאמור מספר פרופילי משתמשות (דיילת אוויר צעירה, אם חד הורית וצעירה בת 18), כשבהמשך לכך החלו פניות מצד מנויי האתר והתפתחה התכתבות במערכת ההודעות של האתר ו/או בווטסאפ".
הנתבעות, מציינת השופטת רוטקופף, הציגו לבית-המשפט תיעוד של פניות בעניין "הצעות לקיום מגע מיני או קשר אינטימי תמורת תשלום כספי", כולל הצעה לתעריף של 500 שקלים לשעה; הצעה לתעריך של אלף שקלים למפגש ראשון ולאחר מכן "משהו שבועי"; שאלה לגבי קיומם של קעקועים כ"נתון" שיעלה את המחיר; תעריף "עגול" של 10,000 ש"ח וכן עזרה בתשלום דמי שכירות; הצעה "לתמוך כספית" כולל סכומים מוגדרים שננקבו בהמשך להצהרת המנוי כי הינו מחפש "קשר כיפי זורם"; והצעות ל"עזרה כספית לפי מפגש" תמורת "סקס טוב איכותי.... וכבוד הדדי".
בנוסף נמצא כי הפרסום חוסה גם תחת הגנת תום הלב, בין היתר משום שכותרת הכתבה שיקפה באופן תמציתי את התחקיר, כיוון שבכתבה הובהר שאין היא מאשימה את בעלי האתר, כיוון שהכתבה הסתייגה לכל אורך הדרך והזכירה כי משתמשים אחרים באתר פעלו אחרת והן משום שתגובת בעלי האתר הובאה באריכות, תגובה "אשר עיון בה מטה את הכף לשלילת טענת התובעים לפרק זמן דחוק שניתן להם להעבירה".
"דומה שדווקא התנהלות התובעים היא שלקתה בחוסר תום לב בשעה שהאחרונים הודו בעדותם כי לא אמרו אמת בראיונות שיווק של האתר שנערכו עימם", ציינה השופטת. "[...] בקשר עם 'ציון סף' של יופי שיינתן לנשים שמתחתיו הן לא יהיו זכאיות להירשם לאתר ו/או עם בדיקה כלכלית חיצונית שנערכת לגברים טרם אישור הצטרפותם".
השופטת רוטקופף הטילה על התובעים הוצאות משפט ושכר-טרחת עו"ד בסך 20 אלף שקלים.
70605-11-18