מאז הנאומים המשתפכים בטקס ההלוויה של מלכת אנגליה אליזבת השנייה, בספטמבר 2022, נראה שלא היה אדם שזכה לכל כך הרבה כבוד כמו הנשיא יצחק (בוז'י) הרצוג. מאז חשיפתו את מתווה הפשרה שלו למשבר החוקתי החמור בתולדות מדינת ישראל, לו העניק את השם הפומפוזי "מתווה העם", פוליטיקאים מהאופוזיציה, חלק מהפרשנים בתקשורת וגם משפטנים בכירים, חוזרים ומציינים כמה הם מכבדים את מוסד הנשיאות ואת הנשיא הרצוג עצמו.
כך, מי שבמשך כ-30 שנים בפוליטיקה ספג קיתונות של לעג מקולגות וחלקים בציבור, זכה סוף סוף לכבוד במסגרת כהונתו בתפקיד סימלי. יחד עם הרעפת הכבוד לנשיא, האופוזיציה המסוכסכת בכנסת מיהרה ברובה לאמץ את המתווה שהציע, וקיבלה את הגושפנקא שהיא עושה את הדבר הנכון, הן מצד מרבית הפרשנים והן בעצם ההתנגדות החריפה למתווה מצד הקואליציה והממשלה.
מפלגות האופוזיציה מקווות להפיק הון פוליטי מהתנגדות הקואליציה למתווה, בקרב חילופי ההאשמות באחריות למשבר, ואולי גם לנסות להשכיח מהציבור את הכעס כלפיהן לאור התנהלותן בבחירות.
אלא שגם הדרך שבה גובש המתווה וגם תוכנו, אינם מעוררים שום כבוד.
כבר האופן בו גובש המתווה כוללת בתוכה בוז והתעלמות מהוראות בית המשפט והייעוץ המשפטי לממשלה. כזכור, בראשון לפברואר השנה הודיעה היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, במכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו, כי נאסר עליו לעסוק בחקיקה בנוגע למערכת המשפט:
להימנע במסגרת תפקידך כראש הממשלה ממעורבות ביוזמות הנוגעות למערכת המשפט במסגרת המהלך המכונה 'הרפורמה המשפטית'. זאת, בשל קיומו של חשש סביר לניגוד עניינים בין עניינים הנוגעים להליך המשפטי המתקיים בעניינך, לבין מכלול יוזמות החקיקה ורכיבים מהותיים בו, בהתאם לאמות המידה שאושרו בפסק הדין. האמור חל גם על פעולה או הנחייה במישרין או בעקיפין, באמצעות אחרים, ובכלל זאת גם מעורבות של גורמים המכהנים במשרות אמון בלשכתך".
למרות הפסיקה ולמרות הוראת היועצת המשפטית לממשלה, העיתונאי רביב דרוקר חשף בחדשות ערוץ 13 כי ראש הממשלה נתניהו היה מעורב בנושא עד צוואר, ואנשיו היו מעורים בפרטי הפרטים של המתווה שהציג הנשיא. בין היתר, רון דרמר, השר שנתניהו מינה כמוסמך למגעים האלו, היה במשא המתן עד הרגע האחרון בניסיון להגיע להסכמות עם אנשי הנשיא.
עוד קודם לחשיפה של דרוקר, ביום חשיפת המתווה, דווח שנתניהו עיכב את טיסתו לגרמניה לצורך התייעצויות בעניין ואף הורה על "עוצר ראיונות" בליכוד. אין צל של ספק שהנשיא הכיר את הסדר ניגוד העניינים של ראש הממשלה נתניהו, ובכל זאת בחר להשתתף בהפרתו הבוטה. אף אם הנשיא לא שוחח ישירות עם נתניהו עצמו, הרי שכאמור במכתבה של היועצת המשפטית לממשלה היה אסור לנשיא גם לנהל משא ומתן עקיף עם נתניהו ב"אמצעות אחרים".
לכן אין זה מפליא שמקריאת "מתווה העם", עולה שמדובר למעשה במתווה נתניהו. ייתכן שהבלבול בתקשורת ובאופוזיציה נוצר מכך שישנם אינטרסים שונים המככבים בבליץ החקיקה נגד מערכת המשפט: המפלגות החרדיות שרוצות לשמר את "המדינה בתוך המדינה" שהקימו לעצמם ואף להרחיבה; מפלגות הציונות הדתית ועוצמה יהודית שמעוניינות לכונן מחדש את מורשת כהנא בדמות אפרטהייד בנוסח דרום-אפריקה; שר המשפטים יריב לוין ויו"ר ועדת חוקה הח"כ שמחה רוטמן בעלי האג'נדה האולטרה-שמרנית הנמצאים במלחמה נקמנית במערכת המשפט; וכמובן ראש הממשלה נתניהו שמעוניין בביטול המשפט או הפיכת תוצאות המשפט לחסרות משמעות.
השבעת הממשלה ה-37, 29.12.22 (צילום: יונתן זינדל)
בין האינטרסים השונים אין חפיפה מלאה. בעוד שהח"כ רוטמן והשר לוין מקדמים הצעות חקיקה שתואמות לתוכנית של פורום קוהלת, נראה שראש הממשלה נתניהו פועל על פי פורום יאיר ושרה. בעוד שייתכן שהשר לוין מתעורר בלילה שטוף זיעה לאחר שחלם שהוא קשור במרתף העינויים בבניין בית המשפט העליון בעת שהנשיא בדימוס אהרון ברק מקריא לו פרקים מספרו "שופט בחברה דמוקרטית", נתניהו מתעורר בלילה שטוף זיעה לאחר שחלם שהוא בתא בכלא מעשיהו ללא תקציב איפור וטיפוח שיער.
אבחנה זו בין האינטרסים השונים שמאחורי בליץ החקיקה חשובה כדי להבין מדוע מתווה הנשיא הוא מתווה נתניהו. בעוד שבמתווה הנשיא נעשו ויתורים בכמה סוגיות שהיו חשובות לבעלי האינטרסים השונים, הרי שהוא אימץ את הדברים שחשובים לאינטרס האישי של נתניהו: שליטה במינוי שופטים לבית המשפט העליון, אי התערבות במינויים, חסינות מביקורת שיפוטית לחוקי יסוד והכשרה של אי-הגיוס של בני הישיבות על אף פסיקת בג"ץ.
על פי דרוקר, נתניהו דרש כתנאי להסכמתו למתווה הנשיא זכות למנות את ארבעת השופטים הבאים לבית המשפט העליון. אמנם הדרישה לא נכללה במפורש במתווה, אך נקבע בו שמינויים לבית המשפט העליון יוכלו להתבצע ללא הסכמת השופטים שחברים בוועדה לבחירת שופטים, כלומר - המינויים יהיו בשליטת פוליטיקאים. רק לגבי ערכאות אחרות, נקבע שתידרש תמיכה של לפחות שופט אחד בשבעת הקולות מתוך אחד עשר חברי הוועדה.
ראש הממשלה בנימין נתניהו במליאת הכנסת, 13.3.23 (צילום: יונתן זינדל)
למה הדבר משמעותי? בשיטת המשפט הישראלית בית המשפט העליון קובע את ההלכה המחייבת את כל הערכאות האחרות, קובע את הפרשנות המחייבת לחוקים ואף יכול לבטלם. מי ששולט במינויים בבית המשפט העליון שולט במערכת המשפט הישראלית. לכן, אף אם המתווה כלל עבור האופוזיציה את ה"פיתוי" של הכרה והגנה על הזכויות לשוויון וחופש הביטוי ואי ביטול מלא של ביקורת שיפוטית בעילת הסבירות, הרי שהשופטים בבית המשפט העליון שימונו על ידי נתניהו הם אלה שיקבעו את התוכן שלהן בפועל.
מבחינת החשיבות האישית לנתניהו, השופטים בבית המשפט העליון הם אלה שידונו בערעור שיגיש בעתיד אם יורשע או שיקבעו הלכות שישליכו על ההליך הפלילי הלא נגמר שלו בבית המשפט המחוזי. הם גם מי שידונו בעתירות בעניין תיקוני חקיקה שאולי ירצה לחוקק בהמשך, כגון ביטול העבירות הפליליות בגינן הועמד לדין (מרמה והפרת אמונים ולקיחת שוחד), אי ניהול או עיכוב הליכים משפטיים כלפי ראש ממשלה מכהן, התמודדות בבחירות וכהונה כראש ממשלה של מי שהורשע או עיכוב תחילת המאסר שלו, שינוי אחוז החסימה כדי למחוק מפלגות אופוזיציה קטנות או היבטים אחרים בשיטת הבחירות ובמועדן.
המתווה יאפשר להעניק חסינות מביקורת שיפוטית לתיקונים אלה ככל שרק יחוקקו כחוקי יסוד.
מפגינים נגד מדיניות ממשלת נתניהו, תל-אביב, 18.3.23 (צילום: גיל יערי)
חלקים אחרים במתווה, הנוגעים לכאורה לאינטרסים שונים משל נתניהו, עולים בקנה אחד גם עם האינטרס האישי שלו: כך ההצעה במתווה להכשיר אחת ולתמיד בחוק יסוד את אי הגיוס של בני הישיבות, על אף פסיקת בג"ץ, תבטיח את הברית של נתניהו עם המפלגות החרדיות. ההצעה שלא תהיה ביקורת שיפוטית על מינויים, תאפשר להכשיר את הכהונה כשר של אריה דרעי וגם של פוליטיקאים מושחתים אחרים.
סיכומו של עניין: מתווה הנשיא הרצוג יבטיח שנתניהו יהיה ראש ממשלה נצחי של מדינת ישראל, עם ממשלה רחבה ושליטה מוחלטת בכנסת ובמערכת המשפט, בין אם יורשע ובין אם לאו.
מאחר שנראה שרוב האופוזיציה והתקשורת כבר מוכנות להיכנע לנתניהו, נותר לו רק לשכנע את שותפיו לממשלה שהאינטרס האישי שלו הוא גם האינטרס שלהם. התנהלות מפלגות הקואליציה האחרות בחמש מערכות הבחירות האחרונות, כולל החתימה המשפילה של ראשיהן על הצהרות נאמנות לנתניהו, מעידות כי לא צפוי לו אתגר קשה מדי בשכנוען.
היחידים שיכולים למנוע זאת הם אותם המפגינים ברחובות, שלא מתבלבלים ומבינים שמתווה נתניהו של הנשיא הרצוג הוא מתווה למשטר דיקטטורי, ועלול להביא לתוצאה לא פחות חמורה מהמתווים לדיקטטורה של השר לוין וח"כ רוטמן.