בדיקת הפרסומים של אנשי פורום קהלת בעיתונות הכתובה מגלה במה מובהקת אחת של מכון המחקר הליברטריאני: העיתון הכלכלי "גלובס" פירסם בשנים האחרונות יותר ממאה מאמרים של אנשי הפורום ועשרות מאמרים נוספים שקידמו עמדות זהות. בתוך ארבע שנים, התפרסם ב"גלובס" מאמר כזה בקירוב פעם בכל 7 גליונות, כ-8% מסך מאמרי הדעה בעיתון. זהו היקף שאין דומה לו בעיתונות הכתובה בישראל.

ב"גלובס" מסרו בתגובה לפניית "העין השביעית" כי מדובר בהצגה מגמתית שנועדה לטעות ולהכפיש, של מי ש"רואים עצמם כ'מבקרי התקשורת'", וכי בדיקה עצמית של "גלובס" העלתה כי בשנת 2020 טורי הדעה ב"גלובס" ייצגו את "עמדות הימין והשמאל באופן כמעט מאוזן - עם נטייה קלה שמאלה" (התגובה המלאה מצורפת להלן).

אלא שהסיפור של פורום קהלת אינו הסיפור הקלאסי של ויכוחי ימין-שמאל בעיתונות הישראלית לדורותיה. לא הסכסוך הישראלי-פלשתיני עומד במרכזו או מלחמת תרבות, אלא מבנה השלטון בישראל והמערכת הכלכלית-חברתית במדינה. פרויקט הדגל של הפורום עם הקמתו היה חקיקת חוק הלאום השנוי במחלוקת, אך בשנים האחרונות עומדת על הפרק הגשמת פרויקט דגל אחר: החלשת מערכת המשפט.

פורום קהלת הוא מכון מחקר צעיר יחסית (הוקם ב-2012), הממומן בכסף זר ופועל תחת הסיסמה "ריבונות לאומית, חירות הפרט" (חירות = Liberty). הוא מקדם אידיאולוגיה הנשאבת מהימין העמוק האמריקאי, הדוגלת בחיזוק הלאומיות מחד וצמצום רגולציה מאידך.

פרופ' משה קופל, יו"ר פורום קהלת (משמאל) והמנכ"ל מאיר רובין (מימין), בטקס קבלת פרס מוסקוביץ', 4.6.19 (צילום: גרשון אלינסון)

פרופ' משה קופל, יו"ר פורום קהלת (משמאל) והמנכ"ל מאיר רובין (מימין), בטקס קבלת פרס מוסקוביץ', 4.6.19 (צילום: גרשון אלינסון)

תקציב הפורום עמד בשנת 2021 על 26.5 מיליון שקל. הפורום לא מגלה את מקורות המימון שלו, אך בשנה שעברה חשף "הארץ" כי התורמים המסתוריים הם המולטי-מיליארדרים היהודים-אמריקאים ארתור דנצ'יק וג'פרי יאס, "בין התורמים הגדולים ביותר של המפלגה הרפובליקאית, ובעיקר של נציגי האגף הטראמפיסטי".

פורום קהלת מגדיר את עצמו כ"מכון מחקר ומעשה עצמאי הפועל מירושלים להבטחת עתידה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, לחיזוק הדמוקרטיה הייצוגית, הרחבת חירויות הפרט והעמקת עקרונות השוק החופשי". מבקריו מצביעים על מלחמתו בעבודה המאורגנת, זכויות עובדים, מדינת הרווחה ומערכת המשפט, ומזהירים כי יישום משנתו נועד להגביר את כוחם של בעלי ההון הגדולים ושל מנהיגים סמכותניים.

בשנים האחרונות הפורום מזוהה בישראל כחוד החנית במאבק במערכת המשפט, שהתגבש לבליץ החקיקה המתוכנן שמוביל ראש הממשלה בנימין נתניהו באמצעות שר המשפטים יריב לוין ויו"ר ועדת חוקה ח"כ שמחה רוטמן. מבקרי החקיקה טוענים כי היא נועדה לסרס את שומרי הסף ולמסמס את הביקורת על השלטון, וכי היא תפר את האיזונים והבלמים הדרושים לדמוקרטיה מתוקנת.

שר המשפטים יריב לוין לוחץ את ידו של יו"ר ועדת חוקה שמחה רוטמן (משמאל), 11.1.23 (צילום: יונתן זינדל)

שר המשפטים יריב לוין לוחץ את ידו של יו"ר ועדת חוקה שמחה רוטמן (משמאל), 11.1.23 (צילום: יונתן זינדל)

הצלחת פורום קהלת נשענת על קידום רעיונותיו בזירה הפוליטית, ומספר פוליטיקאים בכירים זוהו עם האידיאולוגיה שהוא מנחיל, בהם איילת שקד, אמיר אוחנה, ניר ברקת, בצלאל סמוטריץ', נפתלי בנט ואחרים. בעיתונות הכלכלית בישראל, לעומת זאת, למרות הנטייה המסורתית ימינה גם בכלי תקשורת המזוהים מדינית עם השמאל, הרעיונות המיובאים מארה"ב של קהלת לא נחשבו למרכזיים.

בדיקת "העין השביעית" מעלה כי בכלי תקשורת כלכלי אחד, האג'נדה של קהלת דווקא זכתה לעדנה. העיתון הכלכלי "גלובס", תחת העורכת נעמה סיקולר, והמו"ליות אלונה בר-און וענת אגמון.

אופי של קמפיין

בדיקת "העין השביעית" מעלה כי מאז שנת 2019 "גלובס" הפך לשופר מרכזי ואכסנייה קבועה לעשרות אנשי פורום קהלת וכלי להפצה מאסיבית של "משנת קהלת". בשנים 2019-2022 התפרסמו ב"גלובס" 104 טורים של 30 אנשי קהלת, בממוצע טור אחד בכל עשר גליונות. אם מוסיפים גם את טוריו של גיל ברינגר, המספר עולה ל-139 טורים, טור אחד בכל 7 גליונות בקירוב ובסך הכל כ-8% ממאמרי הדעה בעיתון. ברינגר אינו עובד הפורום אך מזוהה עם עמדותיו וטוריו מוקדשים רובם ככולם למתקפה על מערכת המשפט.

נעמה סיקולר, עורכת "גלובס" (צילום: יונתן זינדל)

נעמה סיקולר, עורכת "גלובס" (צילום: יונתן זינדל)

לשם השוואה, חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה, מכון גדול וותיק הרבה יותר מקהלת, פירסמו בעיתון רק 68 מאמרים בתקופה המקבילה, שנכתבו על-ידי 24 כותבים שונים (ד"ר תהילה אלטשולר-שוורץ מובילה עם 11 טורים). פער של יותר מ-50% לטובת פורום קהלת.

הבדיקה כללה אך ורק מאמרים של חברי הפורום בעבר ובהווה. הנתונים אינם כוללים ידיעות רבות הכוללות אזכורים של הפורום, תגובות מטעמו, או טורים התומכים בעמדות המזוהות עם הפורום שנכתבו על ידי אישים שאינם ידועים כפועלים בזיקה אליו.

כאמור, פורום קהלת הוקם בשנת 2012. ב-2017 מצאנו בעיתון מאמר דעה אחד בלבד של אנשיו, שניים ב-2016 וחמישה ב-2018 (מול 17 של המכון לדמוקרטיה, ממוצע שנתי שלא השתנה מאז). החל משנת 2019 חלה קפיצה מטאורית במספר טורי הדעה של כותבים מקהלת. 2020 היתה שנת השיא של קהלת ב"גלובס". בצירוף מאמריו של ברינגר, התפרסם בעיתון טור דעה מטעם קהלת כל 4 גליונות בקירוב.

בכך היווה "גלובס", יותר מכל גוף תקשורת אחר בישראל, לפלטפורמה שהזניקה ללב השיח של מקבלי ההחלטות בישראל קמפיינים של פורום קהלת בסוגיות של מאבק במערכת המשפט, שינוי שיטת המשטר הישראלי, מאבק בארגוני עובדים, מיסוי ומעורבות המדינה במשק ובכלכלה.

גיל ברינגר עם השרה אילת שקד (צילום: מרים אלסטר)

גיל ברינגר עם השרה אילת שקד (צילום: מרים אלסטר)

בעיתונים הכלכליים המתחרים, "דה מרקר" ו"כלכליסט", ניתן למצוא טורים בודדים של אנשי הפורום. גם בכלי תקשורת מגזרי כמו "מקור ראשון", כמות ותדירות הטורים של אנשי הפורום רחוקה מזו של "גלובס". אפילו באתר "מידה" הביביסטי, התפרסמו בתקופה המקבילה פחות משליש הטורים שהתפרסמו ב"גלובס" (28 טורים של 12 כותבים).

באתר קהלת מצויים 49 נושאי תפקידים, כולל בעלי תפקידי ניהול כגון מנהלת המזכירות. 30 מתוכם (59%) פרסמו טור דעה אחד או יותר ב"גלובס" בארבע השנים האחרונות, ודיוקנם המצויר התנוסס בעיתון. לא רק כמות ותכיפות הפרסומים שיוו לקשר בין "גלובס" לקהלת אופי של קמפיין, המאמרים עצמם היו לעיתים חלק מקמפיין מובהק. לדוגמה, בתוך פחות משנתיים פירסם עו"ד דוד פטר, חוקר מפורום קהלת, שישה מאמרים שונים המתייחסים לאותה סוגיה - רפורמה במערכת המשפט ומאבק ב"אקטיביזם שיפוטי".

ציפורי, ריקלין, ויטמן, ברינגר

ב-2017, לאחר פשיטת הרגל של הטייקון אליעזר פישמן, רכשה בר-און את "גלובס", ביחד עם אגמון, גרושתו של המיליארדר מריוס נכט. שתי המוציאות לאור היו מזוהות עם מחנה השמאל, אך עיתון הכלכלה הוותיק שמר על אופיו הנייטרלי. כשנתיים לאחר מכן החלה תזוזה מדודה של העיתון ימינה. תחת הכותרת של "איזון" ו"גיוון", עזבו את העיתון עיתונאים שנחשבו לבעלי דעות שמאל וצורפו כאלה שהיו מזוהים עם דעות ימין.

אליעזר פישמן (צילום: פלאש 90)

אליעזר פישמן (צילום: פלאש 90)

בעיתון היו מי שהסבירו אז, בשיחות שלא לפרסום, כי מדובר במהלך אסטרטגי שנועד להגדיל את קהל היעד של העיתון ולעזור לו להשתקם כלכלית אחרי שנים ארוכות של גירעוניות תחת בעלותו של פישמן. במהלך השנים הסבירו בעיתון כי מהלך זה, בצירוף מהלכים אחרים כמו הפיכתו לעיתון בוקר וכינון חומת תשלום באתר, החזירו את העיתון לאיזון והביאו אותו לשיא של מנויים. מנגד, חווה העיתון מזה תקופה גלי פיטורים ודלדול במצבת הכותבים שלו.

קשה לשפוט את הטענות בדבר מצבו הכלכלי של "גלובס" מבלי שייחשפו נתוניו הכלכליים, אך מה שברור הוא כי במקביל לשינוי האסטרטגי השתנה גם הדגש שניתן למערכת מכיוונן של המו"לית בר-און ושל העורכת סיקולר. במהלך השנים, גורמים שנחשפו לנעשה בעיתון באותה תקופה תלו זאת ברגע המכונן של פיטורי אלי ציפורי, סגן העורך לשעבר ומי שהיה האיש החזק בעיתון בתקופת פישמן.

לאחר פשיטת הרגל של פישמן, ציפורי, שהיה מנאמניו המובהקים, מצא פטרון חדש: ראש הממשלה בנימין נתניהו. הוא התמסר לתיאוריות הרדיפה של נתניהו סביב הסתבכויותיו הפליליות וצבר קהל קוראים שהזדהה עימן. כשפוטר, חששו בצמרת העיתון מבריחת מנויים וביקורת של תומכי נתניהו, והתכוננו לכך באמצעות גיוס עיתונאים ספציפיים ומפגש עם אנשי תקשורת המזוהים עם מחנה הימין ועם נתניהו. באותה תקופה הכירה המו"לית בר-און את מי שיהפוך לבן-זוגה, שמעון ריקלין, מתומכי נתניהו המובהקים בתקשורת ומכוכבי ערוץ 14.

אחד העיתונאים שגויסו לעיתון ב-2019 היה אריאל ויטמן, שמונה לעורך מדור דעות. ויטמן עבד קודם לכן ככתב ב"ישראל היום", בתקופה ששימש כשופר תעמולה של נתניהו, וגם שם הרבה להדהד את פורום קהלת. לפני כן היה דובר של ח"כ שרן השכל שצמחה בתכנית המנהיגות של פורום קהלת וקשורה בטבורה ליוזמות שלו.

שמעון ריקלין, 2020 (צילום: גילי יערי)

באותה שנה החל להתפרסם ב"גלובס" באופן קבוע טורו של גיל ברינגר, "האדם הסביר". ברינגר היה יועץ של השרה איילת שקד, עוד דמות פוליטית שרבות מיוזמותיה מזוהות עם פורום קהלת. כמעט כל 35 טוריו של ברינגר שפורסמו ב-2019-2020 עסקו בצורך ברפורמה במערכת המשפט בישראל והמאבק ב"אקטיביזם שיפוטי".

האג'נדה של קהלת בנוגע לחוסר האמון במערכת המשפט כיכבה גם בפרויקט מיוחד של העיתון שפורסם בתחילת 2022, ולפי ניתוח שהתפרסם ב"עין השביעית" הונדס באופן שיערער את אמון הציבור במערכת.

"גלובס": בדקנו את עצמנו ואנחנו עשר

מ"גלובס" נמסר בתגובה: "כרגיל, ההצגה של העין השביעית מגמתית ונועדה להטעות ולהכפיש. כמי שרואים עצמם כ'מבקרי התקשורת' ודאי ידוע לכם היטב שכדי לטעון טיעון כפי שאתם מנסים, מספר טורי הדעה האבסולוטי אינו רלבנטי, אלא שיעורם מכלל הטורים שפורסמו בגלובס באותה תקופה. אז את זה לא שאלתם אבל הנתונים קיימים בידינו ואף מופיעים בדוח האמון השנתי שלנו - כולל לשנת 2020 - בה בחרתם להתמקד, באופן מגמתי. בגלובס לא מחכים ל'בדיקות העין השביעית'. אנחנו ממילא בודקים את עצמנו בזמן אמת.

ב"גלובס" ביקשו להפנות לעמוד 19 ב"דו"ח האמון" של העיתון לשנת 2020, ובו נדפסת בדיקת "גלובס" את טורי הדעה ב-2020

"הנתונים מראים שבטורי הדעה בגלובס עמדות הימין והשמאל מיוצגות באופן כמעט מאוזן - עם נטייה קלה שמאלה. האם חלק מאותם טורי דעה נכתבו על ידי חוקרי פורום קוהלת? סביר להניח, בדיוק כמו שחוקרים בארגונים אחרים מהצד השני של המפה הפוליטית מופיעים גם כן בגלובס. גלובס גאה להיות עיתון שלא מקדם דעה פוליטית אלא מחבר את קוראיו למציאות ונותן מקום למגוון דעות".