ישראלים בטיסה לטורקיה (צילום: שי לוי)
כיצד מנמיכים להבות
עיתוני הבוקר מעמידים את הכבוד של סגן שר החוץ של ממשלת ישראל, דני אילון, בסימן שאלה. ביתר דיוק, סימן השאלה מרחף הבוקר מעל הכבוד של מדינת ישראל כולה, שהרי אילון לא השפיל את השגריר הטורקי מטעמים אישיים, חלילה, אלא למען המדינה. "ההשפלה נגמרה בהתנצלות", קוראת כותרת בכפולה הפותחת של "מעריב" [מיה בנגל ועמית כהן], ובכותרת המשנה מוסבר כי "במטרה להנמיך את הלהבות, נתפר הדיל הבא: נתניהו העניק גיבוי מלא לשר החוץ ליברמן, וסגנו אילון פירסם הודעת התנצלות".
בידיעה עצמה נכתב כי "בשעות הלילה שיגר אילון, הנחשב לדיפלומט מנוסה ומוערך, הודעה שבה התנצל על הפגיעה בכבוד השגריר [...] 'מחאתי על ההתקפות בטורקיה נגד ישראל שרירה וקיימת. עם זאת, אין זו דרכי לפגוע בכבודם של שגרירים, ובעתיד אבהיר את עמדתי בדרכים דיפלומטיות מקובלות', אמר אילון". בשער "ידיעות אחרונות" מופיעה הכותרת "המשבר עם טורקיה: עכשיו ההתנצלות", ואילו בשער "הארץ" מדווח כך: "אמש פירסם סגן שר החוץ אילון התנצלות על שיחת הנזיפה המשפילה".
ב"ישראל היום" הסיפור המתואר בפני הקוראים שונה בתכלית. הכותרת הראשית נראית כנגזרת מה"דיל" המתואר ב"מעריב", ובו ראש הממשלה מגבה את סגן שר החוץ : "נתניהו: הבעיה היא גלישת טורקיה לאיראן". סיומה של כותרת המשנה לראשית הוא משפט הנתון במרכאות ("נתניהו מגבה את ליברמן"), ובהתאם למסורת העיתון, לא מצוין שם המצוטט. אולי מדובר בניר חפץ, יועץ התקשורת של ראש הממשלה. אין לדעת, שכן בידיעה שאליה מפנה הכותרת הציטוט אינו מופיע.
חלקו השני של ה"דיל", פרסום הודעת ההתנצלות של אילון, נעדר מהעיתון. ההפך הוא הנכון. "מי יתנצל ראשון?", שואלת הכותרת הפרושה לרוחב הכפולה הפותחת של "ישראל היום", כאילו סגן שר החוץ טרם התנצל. אמנם, לפי הדיווח של שלמה צזנה, "סגן השר אילון הבהיר אמש כי מחאתו בתוקף, אך הוא למעשה מצר על הדרך שפגעה בשגריר [...] במשרד החוץ הדגישו כי לא מדובר בהתנצלות, אלא בהודעה שבאה 'למקד את הדיון במהות ולא בסגנון'". זה מה שקורה כשמתמקדים במהות ולא בסגנון – "מצירים", אך לא "מתנצלים".
גם ב"ידיעות אחרונות", אגב, נותר זכר להתעקשות של אילון על שארית כבודו, כלומר, על כבודה של המדינה, ובידיעה מאת איתמר אייכנר מודגש כי סגן שר החוץ "לא השתמש מפורשות במלה 'מתנצל'". להבדיל מ"ישראל היום", הנוקדנות של משרד החוץ אינה משתלטת על הדיווח, אלא מתוארת ככזו. הכותרת לידיעה מאת אייכנר: "משחקי כבוד".
המהפך שעבר על "ישראל היום" ביממה האחרונה ראוי לציון. בגליון אתמול נראה היה שמדור סאטירה, שכלל אינו קיים בעיתון, השתלט על עמוד השער. תצלום הפגישה בין סגן שר החוץ לשגריר הטורקי לווה בשרטוט שכלל חץ וקווים מפוספסים ומדד את "גובה ההשפלה". גם בעמודים הפנימיים מוסגר האירוע בביקורתיות. "סלידתו של 'ישראל היום' מליברמן גוברת כנראה על נטייתו הפטריוטית", סיכם כאן אתמול שוקי טאוסיג את יחס העיתון להשפלת השגריר הטורקי על-ידי אילון. הבוקר, לאחר שהוחלט כי "נתניהו מגבה את ליברמן", אם לשוב ולצטט חלק מכותרת המשנה ב"ישראל היום", היחס של העיתון עבר שינוי. דן מרגלית ממשיך לבקר את מעשיו של אילון בטור הפרשנות שלו, אך הכותרת הראשית והידיעה החדשותית שבכפולה הפותחת מיישרות קו עם ראש הממשלה (ושר החוץ).
כל המדענים האיראנים דומים
הכותרת הראשית של "הארץ" מדווחת כי "מדען גרעין איראני נהרג בהתנקשות מסתורית בטהרן". בעמ' 2 מופיעה ידיעה מאת יוסי מלמן על ההתנקשות בד"ר מסעוד עלי מוחמדי והתגובות לה. בממשלת איראן מאשימים את ארצות-הברית וישראל. באופוזיציה האיראנית מאשימים דווקא את משמרות המהפכה בחיסול המדען, בטענה כי תמך במתנגדי המשטר.
בשער "הארץ", תחת הכותרת הראשית, מתפרסם טור פרשנות מאת מלמן, המעריך כי האפשרות הסבירה יותר היא שמאחורי ההתנקשות "עומדים אלו שמבקשים לשבש, לעכב ולסכל את תוכנית הגרעין של איראן. מדובר כמובן בממשלות המערב, ובראש וראשונה ארה"ב וישראל". מלמן מזכיר כי פעולות דומות נעשו בעבר, כאשר ישראל נקטה אמצעים דומים נגד מדענים גרמנים שפעלו למען פיתוח טילים במצרים. הרחבה על כך ניתן למצוא הבוקר במוסף "24 שעות" של "ידיעות אחרונות". אל הכפולה הפותחת במוסף גויסו שני בעלי הזיכרון הארוך, שלמה נקדימון ומשה רונן, כדי לגולל בפני הקוראים את תולדות מבצע "חרב דמוקלס", שבמהלכו ביקש המוסד הישראלי לחבל בתוכנית הטילים של מצרים.
בעמודי החדשות של "ידיעות אחרונות" מוקדשת ידיעה ל"קשר בין החוקרים הישראלים למדען האיראני". צבי זינגר ודניאל בטיני מדווחים כי המדען שחוסל נפגש באחרונה עם מדענים ישראלים. בידיעה מצוין כי בכנס שנערך לפני כחודשיים בירדן השתתף ד"ר מוחמדי, כמו גם זוכת פרס נובל לכימיה פרופ' עדה יונת. יונת, כך מדווח, ניצלה את ההזדמנות כדי להיפגש עם כמה מדעניות איראניות שהשתתפו בכנס. "האם פרופ' יונת פגשה גם את ד"ר מוחמדי?", שואלים זינגר ובטיני, ועונים: "אמש לא ניתן היה להשיג את תגובתה כדי לברר זאת".
כפרס ניחומים לקוראים שרצו לראות את המדענית הידוענית עם המדען שבמותו הפך לידוען, מלווה את הידיעה תצלום [אליעזר יערי] שבו נראית פרופ' יונת לצד "מדענים ערבים שהשתתפו בכנס". בתצלום אמנם לא נראה ד"ר מוחמדי, אבל כמו לד"ר מוחמדי, למדען שמופיע בתצלום יש שפם מתחת לאף.
טיפ לרוכבי נמרים
מדור חדשות החוץ של "ישראל היום" (עורך: בועז ביסמוט) ממשיך להתעסק בשולי ובפיקנטרי ומזניח את הידיעות שעשויות לעזור לקוראים להבין טוב יותר את יחסי הכוחות המשפיעים על העולם שבו הם חיים. בכל העיתונים האחרים מדווח הבוקר על מאות הרוגים שגבו צבאות סעודיה ותימן מקרב שיעים תימנים באזור הגבול בין שתי המדינות. מאז נסיון הפיגוע האחרון במטוס לארה"ב, הפך אזור זה לחזית לוהטת במאבק מול תומכי אל-קעידה.
ב"הארץ" מיקמו העורכים את הידיעה בראש מדור חדשות החוץ. ב"מעריב" ו"ידיעות אחרונות" הידיעה מאבדת את הבכורה לסיפורים אחרים, אך מוצגת כשנייה בחשיבותה. במדור חדשות החוץ של "ישראל היום" ידיעה על מאות ההרוגים בגבול תימן-סעודיה כלל אינה מופיעה. תחת זאת מובילה את המדור ידיעה [אלי לאון וסוכנויות הידיעות] על קנדי שנטרף על-ידי נמר שגידל בחצר ביתו. "מי שרוכב על גב נמר, שלא ישכח כי גם אותו עלול לתקוף רעב", מנוסח משפט הפתיחה בידיעה. אולי מדובר בפתגם אינואיטי עתיק. הנה, בכל זאת קוראי המדור לומדים משהו על העולם שבו הם חיים.
רחמנא לצלן
רוב הכפולה המרכזית בקונטרס החדשות של "ידיעות אחרונות" מוקדשת לכתבה מאת ניסן שטראוכלר ומתן צורי על הימלטותה של ישראלית ושלושת ילדיה מעזה לישראל. הישראלית, כך מדווח, התאהבה בפלסטיני, היגרה עימו למצרים ומשם עברה יחד איתו וילדיה לרפיח שברצועת עזה. היא מספרת כי במהלך המסע הארוך שעברה סבלה מהתעללות פיזית מצד בן זוגה וחיה בפחד מתמיד. על מבצע החילוץ, כמו גם על הסיקור הצמוד שלו, אחראי הארגון יד-לאחים. הכתבה משתלבת יפה במאמצים של מדינת ישראל לשמור על הפרדה בין ישראלים לפלסטינים ולמנוע ככל הניתן נישואי תערובת.
אגב, אף שהישראלית שהתה ברפיח בעת מבצע "עופרת יצוקה", הכתבה ב"ידיעות אחרונות" אינה מאפשרת הצגת תוקפנות שלא מצד חמאס. סך תיאור המבצע מנקודת מבטה הנדירה מסתכם בכתבה במשפט: "כל הזמן שמעתי פיצוצים ורעדתי מפחד". בראיון איתה ששודר אמש בערוץ 10 [אלמוג בוקר ושלומי אלדר] היא נשמעה אומרת גם: "אין לך איפה להתחבא, אין שמה מקלטים".
הקשר בין הפצה לתוכן
אופיר בר-זהר מדווחת ב"דה-מרקר" כי לפי חוזה ההפצה של "ישראל היום" עם חברת רכבת ישראל, מתחייב העיתון לשנות את תכניו בהתאם לרצון החברה. בחוזה, מדווחת בר-זהר, נכתב כי הרכבת תמנה אדם שיהיה בסמכותו לפסול תכנים שכוללים "דבר העלול לפגוע באינטרס של הרכבת, לרבות תדמיתה בפני הציבור". עוד מדווחת בר-זהר כי נציג הרכבת "יוכל לקבל לידיו כתבות ופרסומות בטרם הודפסו ולדרוש כי יוכנסו בהן שינויים".
ברכבת ישראל הכחישו שאי-פעם התערבו בתוכני העיתון. מ"ישראל היום" נמסר ל"דה-מרקר" כי "העניין מעולם לא עמד למבחן, ו'ישראל היום' לא ראה עצמו מעולם מוגבל בסיקור הרכבת. איננו מעבירים לרכבת את העיתון לפני פרסומו ואין כל צנזורה".
מבדיקה שערכה חברת יפעת מידע תקשורתי, לבקשת "דה-מרקר", עולה כי לא ניכרת השפעה חד-משמעית על תוכני העיתון כתוצאה משיתוף הפעולה העסקי בינו לחברת רכבת ישראל. בשבועות האחרונים הוקדשו לרכבת ישראל שלוש ידיעות בלבד, כשבאחת מהן נמתחה ביקורת על החברה. זו תוצאה לא רעה, בוודאי בהשוואה ליחס הידיעות הביקורתיות לעומת החיוביות שפורסמו בזמן האחרון ב"דה-מרקר" על "ישראל היום", עיתון המודפס בבתי-הדפוס של "הארץ" ומופץ בעזרת מערך ההפצה של "הארץ".
ענייני תקשורת
אלעד אייזנברג ויואב מני, עורכי-הדין שייצגו את סרן ר' בתביעה נגד אילנה דיין, כותבים מאמר המתארח הבוקר במדור הדעות של "מעריב". תחת הכותרת "כן איימת" מגיבים השניים לטענותיו של האלוף (מיל') גיורא איילנד, כפי שהוצגו במאמר שהופיע שלשום במדור הדעות של העיתון. לטענתם, אדם אחר, ולא סרן ר', הקליט לבקשתם את הפגישה בין האלוף לסרן. עורכי-הדין גם טוענים כי בקלטת "מושמעים אף דברים חמורים יותר מאלה שנחשפו בדיונים בבית-המשפט והתפרסמו בכתבה [מאת קלמן ליבסקינד], ובכלל זה מסר ברור מפיו של איילנד, לפיו אם סרן ר' לא יתפשר עם אילנה דיין, היא תילחם בו ותלכלך אותו ככל יכולתה".
ערן סויסה מדווח במוסף "המגזין" של "מעריב" כי בתוכנית "מסיבת עיתונאים" בערוץ הראשון יתקיים הערב עימות פומבי בין שני המתמודדים על תפקיד יו"ר ארגון המורים העל-יסודיים.