באנרגיות מתחדשות משרד האנרגיה חלש מאוד, אבל בציניות מצליחים שם לשבור כל פעם שיאים חדשים. היום התגייסה השרה בכבודה ובעצמה כדי לחגוג את הצירוף הלא יאמן: מיכלי נפט ואנרגיה סולארית. אם חיפשו במילון דוגמה מנצחת תחת הערך "גרינווש" (התיירקקות בעברית), קארין אלהרר ובכירי חברת תשתיות אנרגיה (תש"א, לשעבר תש"ן) סיפקו אותה היום.

שרת האנרגיה אלהרר התייצבה היום כדי לכבד בנוכחותה חנוכת שדה סולארי לייצור חשמל. חגיגה גדולה. אחרי הכל, אנרגיות מתחדשות הן הדרך היחידה להיפטר אחת ולתמיד מהנפט והגז, הגורמים גם לזיהום אוויר נוראי, תחלואה ותמותה; וגם פולטים גזי חממה הגורמים למשבר האקלים המסכן את עצם קיומו של המין האנושי בכדור הארץ.

חגיגה כפולה ומכופלת כששדה סולארי נחנך בישראל, ארץ ברוכת שמש אך מקוללת במשרד אנרגיה דל-מעש, שאפילו אחרי שהוא משחק במספרים לא מסוגל להסתיר את כישלונו המוחץ בעמידה ביעדים, הנמוכים ממילא, של אנרגיות מתחדשות (שבישראל הן כמעט אך ורק אנרגיה סולארית). אמנם מדובר בשני שדות לא גדולים במיוחד, בהספק של 16.5 ו-7.5 מגה וואט, אבל קבצנים לא יכולים להיות בררנים, כידוע.

אלא שהחגיגה הופכת לתדהמה כשמתברר היכן ממוקם אותו שדה סולארי: לא פחות ולא יותר - בין מיכלי הנפט של תש"ן בדרום. כן כן, אותה חברה שיחד עם בז"ן, החברה המזהמת בישראל, ומפעלים מזהמים נוספים, מיכלי הנפט הצפוניים שלה מככבים בתוכניות לפינוי מפרץ חיפה.

"לראשונה בישראל: מייצרים חשמל ירוק בין מיכלי הנפט". כותרות הכתבה ב"וואלה"

"לראשונה בישראל: מייצרים חשמל ירוק בין מיכלי הנפט". כותרות הכתבה ב"וואלה"

התיירקקות, כידוע, היא התהדרות במעשים סביבתיים כדי להסתיר פעילות מזהמת. והנה תש"א מציגים לנו התיירקקות בפועל ממש: את מיכלי הנפט המזהם מעטרים בלוחות סולאריים. לוחות שכמובן לא ימנעו את הזיהום שנפלט מהמיכלים ומהשימוש בנפט. ומשרד האנרגיה, במקום לקרוע את המסיכה מעל המהלך הציני, משתף פעולה.

לא רק המשרד הממשלתי. גם התקשורת. או לפחות כלי תקשורת אחד, "וואלה", שבמקרה שייך בעצמו לטייקון גז (אלי עזור). במדור "כסף" שבאתר "וואלה" התפרסמה היום "כתבה" לא חתומה, שכל כולה הודעת יחסי ציבור של החברה המזהמת ושל משרד האנרגיה. הכותרת מבשרת כי "לראשונה בישראל: מייצרים חשמל ירוק בין מכלי נפט". ההפנייה לכתבה מגוגל בובמסטית עוד יותר: "חשמל ירוק בתוך מתקן לאחסון נפט: כך נראית מהפכה". כנראה הכוונה למהפכה ביחסי ציבור, או אולי בהתמסרות של הממשלה והתקשורת למניפולציות.

"חשמל ירוק בתוך מתקן לאכסון נפט: כך נראית מהפכה". הפניה לכתבה ב"וואלה"

"חשמל ירוק בתוך מתקן לאכסון נפט: כך נראית מהפכה". הפניה לכתבה ב"וואלה"

בהמשך, בכותרת המשנה, בכתבה עצמה ובדברי הבכירים למיניהם (שהם רוב רובה של הכתבה), מוזכר שוב ושוב ושוב המושג "דו-שימוש". "דו-שימוש" הוא מושג סביבתי שצמח עם החיפוש אחר שטחים להקמת מתקנים סולארים, שלא יפגעו בטבע. למשל גגות בתים, רפתות ולולים או שדות חקלאיים. אבל אף אחד לא חלם שיום אחד יעשו בו שימוש כדי לתאר הקמת לוחות סולאריים בין מיכלי נפט.

אבל אולי ב"וואלה" מתכוונים לסוג אחר של דו-שימוש, שהומצא במחלקות הדוברות של משרד האנרגיה ותש"א. בין מיכלי נפט, שההפקה, השינוע, הזיקוק והשריפה שלו הם מהגורמים העיקריים לזיהום אוויר ולפליטות גזי חממה, ימוקמו תאים פוטו-וולטאים כדי ליירק אותם. הרי לכם דו-שימוש: גם מזהם, וגם מיירקק.

"אמשיך להיאבק מדי יום כדי להסיר את החסמים העומדים בפני היזמים ולאפשר גיוון תמהיל מקורות האנרגיה ההכרחי לשמירה על הבטחון האנרגטי של ישראל," מצטטים ב"וואלה" את דברי שרת האנרגיה אלהרר בטקס החגיגי. אולי בגלל שעל הכתבה לא חתום אף אחד, לא היה כתב שישאל את כבוד השרה מדוע לא תיאבק להסיר את מיכלי הנפט המזהמים.

שרת האנרגיה קארין אלהרר גוזרת סרט. מתוך הכתבה ב"וואלה"

שרת האנרגיה קארין אלהרר גוזרת סרט. מתוך הכתבה ב"וואלה"

הכתבה מצטטת גם את בכירי תש"א, שמיכלי הנפט שלה בצפון צמודים לקריית חיים ושיעורי הסרטן האסטרונומיים שלה. אלו מצהירים שהם שמחים "להצטרף למאמץ של המדינה לעמידה ביעדים הבינלאומיים" להפחתת גזי חממה ו"להגשמת יעדי הממשלה לאפס פליטות פחמן עד 2050". גדולי הסאטיריקנים לא היו יכולים להמציא כזה מחזה: עומדים המנהלים של חברה שעיסוקה דלקים שאחראים לפליטות פחמן ומצהירים עד כמה הם מגוייסים לאיפוס פליטות הפחמן.

נחמד מאוד שבתש"א החליטו לעשות גם קצת טוב ולהקים לוחות סולאריים, אבל המרחק בין זה לבין "מהפכה", חגיגה יחצנית ו"הצטרפות למאמץ של המדינה" הוא כמו המרחק בין הכתבה ב"וואלה" לבין עיתונות. וזה, אגב, עוד לפני ששאלנו האם אין סכנה בריכוז של קרני השמש ובהפקת חשמל בסמוך למיכלים שפולטים לא פעם אדי דלק מזהמים.

כעת נותר רק לחכות לכתבה הבאה ב"וואלה כסף", שתודיע לנו על ההצהרה החגיגית של השרה להגנת הסביבה, היישר מטקס הנטיעה של שתילים ירוקים על הארובות של בז"ן.

עדי וולפסון הוא פעיל סביבה, מומחה לקיימות, פרופסור להנדסה כימית ומחבר הספר "צריך לקיים" (פרדס, 2016)