- מבקשת הצו: פרקליטות המדינה
- השופט: עידו דרויאן-גמליאל, בית-המשפט המחוזי בלוד
- ההחלטה: הבקשה התקבלה. ב-28.2.2022 דחה בית-המשפט העליון ערר של גורם אנונימי שדרש לבטל את צו איסור הפרסום שהוטל על פרשת השחיתות שבה עומד לדין ח"כ דוד ביטן מהליכוד. בעקבות ההחלטה, בפרקליטות המדינה הפיצו לכתבים ולמערכות את צו איסור הפרסום – בתוספת החלטה של בית-המשפט המחוזי בלוד מ-16.12.2021, שלפיה צו איסור הפרסום יהפוך מזמני לקבוע.
- "על-פי הצו", מסרו בפרקליטות המדינה, "חל איסור פרסום על עצם חתימת הסכם עד מדינה עם העדים הספציפיים וכל פרטי ההסכמים בתיק החקירה הנוגעים לעדי המדינה; על כל פרט העלול להביא לחשיפת זהותם ופרטיהם של עדי המדינה בכל אופן הקושר אותם לפרשה או את מי מבני משפחתם, לרבות פרסום תמונתם, פרטיהם ומקום מגוריהם. בנוסף הצו חל על כל פרט העלול להצביע במישרין או בעקיפין על היותם של העדים הספציפיים 'עדי מדינה' או כל תיאור אחר שממנו ניתן להסיק כי הם עדי מדינה".
* * *
בשנים האחרונות אימצה לעצמה משטרת ישראל דוקטרינה חדשה להתנהלות מול התקשורת. המשטרה הגבירה באופן דרסטי את כמות צווי איסור הפרסום שהיא מבקשת – ומקבלת – מבתי-המשפט, ולצד זה החלה ללחוץ על קצינים ושוטרים להימנע ממגע ישיר עם עיתונאים. יד אחת של המשטרה הטילה הגבלות דרקוניות על מה שמותר לעיתונאים לדווח. היד השנייה ניסתה לגרום להם להסתמך אך ורק על מערך הדוברות המשטרתי.
קו פרשת המים הוא דצמבר 2015, אז הוצנח על המשטרה המפכ"ל רוני אלשיך. המפכ"ל אלשיך, יוצא שירות הביטחון הכללי, הביא עמו למשטרה נורמות ושיטות עבודה שמתאימות לגופים חשאיים. אם עד אז מותר היה לעיתונאים לדווח על הכל למעט מקרים חריגים – מאז התהפכה המגמה. כיום, בחקירות של פשעים קשים ותיקים מורכבים, המשטרה מבקשת צווי איסור פרסום באופן אוטומטי, ורק במקרים חריגים מאפשרת להסיר אותם לפני תום עבודתה.
מאז כבר סיים אלשיך את תפקידו, אבל הדוקטרינה שהנחיל נותנת את הטון גם תחת מחליפיו, המפכ"לים מוטי כהן ויעקב שבתאי. אבל לא רק המשטרה אחראית למצב הבעייתי: אחראית גם מערכת המשפט, שמאשרת את בקשות המשטרה כמעט ללא סייג, במתכונת של חותמת גומי.
במשטרה טוענים שצווי איסור הפרסום נחוצים כדי להגן על פעולות החקירה. אבל לאינפלציית צווי איסור הפרסום יש עוד השלכות. היא מייצרת חורים שחורים בידע של הציבור על הנעשה במדינה, ומעוררת חרושת של שמועות. והיא גם מאפשרת למשטרת ישראל לחמוק מביקורת ציבורית. מה שלא חשוף, כמעט בלתי אפשרי לבקר. ובכל זאת, ואולי בגלל זה, במקום למצוא איזון בין טובת החקירה לזכות הציבור לדעת, במשטרה מעדיפים לפעול במחשכים.
צווי איסור הפרסום בפרויקט "משטרת הצווים" מוצגים כפי שהופצו על-ידי המשטרה. עיתונאים וגולשים שמחזיקים בידיהם צווי איסור פרסום נוספים מוזמנים לשלוח אותם לכתובת contact@the7eye.org.il