העיתון הכלכלי "גלובס" יפצה אדם בגין סדרת כתבות שהפרה צו איסור פרסום שניתן בעניינו, כך קבע בשבוע שעבר (7.1) השופט אבי סתיו מבית-משפט השלום בראשון-לציון. במוקד פסק הדין עמדה סוגיית המודעות של העיתונאים לצו איסור הפרסום והשאלה האם התרשלו כשלא בדקו שמא קיים צו שכזה טרם פרסום הכתבות.
בחודש מאי 2018 קרסה חברה בשוק ההון שבה עבד אדם, פלוני אלמוני, והתעוררו חשדות לפלילים בנוגע לניהולה. שמו של האדם נאסר בפרסום מרגע מעצרו למשך 48 שעות, ובהמשך הוציא בית-המשפט המחוזי צו שלפיו "ייאסר פרסום שמו של המשיב וכל פרט מזהה אחר שלו". גם כיום נמצא צו איסור הפרסום בתוקף.
יום לאחר הוצאת הצו התפרסמה ב"גלובס" כתבה מאת הדס מגן על התמוטטות החברה. בכתבה דווח על מעצר אנשי החברה, כולל פלוני, שהוזכר בשמו. בעקבות פנייתו הוסר שמו מהכתבה המקוונת שמופיעה באתר "גלובס", אולם השם נותר בגרסה אחרת של הכתבה באתר, "גרסת ארכיון" שמעתיקה את הנוסח המדויק שפורסם בעיתון המודפס.
כמה ימים לאחר פרסום הכתבה ב"גלובס" פורסמו שתי כתבות נוספות על הפרשה, מאת אלה לוי-וינריב ומנחם שטאובר. בכתבות הללו הוזכר כי פלוני נעצר ושוחרר, ללא ציון שמו המפורש אך עם ציון תפקידו בחברה.
כמה חודשים לאחר פרסום הכתבות פנה פלוני למערכת "גלובס" בטענה כי צו איסור הפרסום הופר. לאחר שגם שלח מכתב התראה ואת העתק צו איסור הפרסום נעשו שינויים ב"גרסת הארכיון" של הכתבה הראשונה ושמו הוסר ממנה, ובכתבות הנוספות שונה הנוסח.
ביולי 2019 הגיש פלוני תביעה בסך 500 אלף שקל נגד "גלובס" והעיתונאים שהיו חתומים על הכתבות בעניינו. הוא טען, באמצעות עו"ד נועם בן-חורין, כי העיתון ועובדיו פעלו ברשלנות והפרו חובה חקוקה. הנתבעים טענו, באמצעות עורכי-הדין יורם מושקט ואוריין אשכולי-יהלום, כי לא ידעו על צו איסור הפרסום וכי ממילא לא נגרם לפלוני כל נזק.
השופט סתיו קיבל את התביעה. לפי פסק הדין, השופט קיבל גרסתה של העיתונאית מגן שלפיה לא היתה מודעת לקיומו של צו איסור הפרסום כשכללה את שמו של פלוני בכתבה על התרסקות החברה. "השאלה היא האם היה עליה לדעת על קיומו של הצו", ציין השופט, והוסיף: "לדעתי, התשובה לשאלה זו היא בחיוב".
"הנתבעים טוענים כי על-פי המקובל, כאשר ניתן צו איסור פרסום הוא נשלח למערכות העיתונים על-ידי הגורם המעוניין בקיומו של הצו, בין אם על-ידי המשטרה (כאשר מדובר בצו לצורכי חקירה) ובין אם על-ידי החשוד", הוסיף וכתב השופט סתיו בפסק הדין. "אולם לדעתי כלי התקשורת אינם רשאים לאמץ עמדה פסיבית שלפיה כל עוד לא נשלח למערכת צו איסור הפרסום לא מוטלת עליהם חובת בירור כלשהי.
"יש לזכור כי פעמים רבות ניתן צו איסור הפרסום בתחילתה של החקירה, כאשר החשוד עודנו במעצר, ולא תמיד הוא מלווה על-ידי גורמים הבקיאים בעולם התקשורת ומודעים לפעולות שצריך לעשות כדי להביא את צו איסור הפרסום לידיעת כלי התקשורת הרלבנטיים. [...] סבורני כי חובת הזהירות הנדרשת מעיתון כוללת בדיקה של פרוטוקול הדיון הראשון לפני פרסום זהותו של החשוד".
השופט סתיו ציין כי לכתבים משפטיים כמו הנתבעים בהליך זה יש בדרך כלל היתר עיון כללי במערכת נט-המשפט, כך שאין להם כל קושי לבדוק את פרוטוקול הדיון. "אכן, כפי שטוענים הנתבעים, פעמים רבות התיקים חסויים. אולם במקרה כזה הדבר עשוי להוות אינדיקציה לכך שישנו איסור פרסום בתיק", כתב השופט. לפי פסק דינו, כאשר עיתונאי אינו מצליח לאתר את פרוטוקול הדיון עליו לערוך בירור עם המשטרה או עם הנהלת בתי-המשפט כדי לבדוק האם ניתן במסגרת דיון זה צו איסור פרסום.
העיתונאית מגן אישרה כי הנוהל הוא לקרוא את פרוטוקול דיון המעצר הראשון לפני הפרסום, אך במקרה זה, כיוון שפלוני לא עמד במוקד הכתבה, היא לא ראתה את הפרוטוקול ולכן "פספסה" את צו איסור הפרסום. השופט סתיו קבע כי היה עליה להקפיד על בדיקת הפרוטוקול, מעשה שהיה מוביל אותה להימנע מפרסום השם.
אשר לשתי כתבות ההמשך, אמנם שמו של פלוני לא נזכר בהן אלא רק תפקידו בחברה, אולם לפי השופט סתיו גם פרסומים אלו חשפו את זהותו בפני מי שהכירו את החברה ואת שוק ההון, ואִפשרו לכל אחד לבדוק באינטרנט מי מילא את התפקיד בחברה באותו פרק זמן. בשל כך קבע השופט סתיו כי גם הכתבות הללו הפרו את צו איסור הפרסום, "הגם שברי כי הפרה זו פחות חמורה מאשר ההפרה שנגרמה בפרסום שמו המלא של התובע בכתבה הראשונה".
"גלובס" הוסיף והפר את הצו, קבע השופט, בכך שלא תיקן באופן מיידי את "גרסת הארכיון" של הכתבה, כפי שתיקן את הגרסה המקוונת הרגילה. "אין מדובר בהפרה מודעת אלא בהפרה מתוך התרשלות, אך כאמור די בכך לצורך קיומה של עוולת הפרת חובה חקוקה", ציין השופט סתיו.
לאחר שקיבלו את צו איסור הפרסום תיקנו ב"גלובס" את הכתבות, אולם באחת מהן תוקן רק הפתיח ולא הושמטה ההתייחסות לתפקידו של פלוני בגוף הכתבה. "התנהלות זו עולה כדי התרשלות נוספת מצד העיתון, שכן ברי כי היה על העיתון לבצע בדיקה יסודית של הכתבה על מנת לוודא כי ההפרה נפסקת", פסק השופט.
פלוני תבע חצי מיליון שקל מ"גלובס", אך השופט סתיו קבע כי לא הצליח להוכיח את טענותיו לנזק הממוני שכביכול נגרם לו מהפרסומים. לאור התנהלות העיתון, ושיקולים אחרים, קבע השופט כי על "גלובס" לפצות את פלוני ב-36 אלף שקל בגין נזק לא ממוני, ולשלם לו עוד 10,000 שקל עבור הוצאות ושכר טרחת עורכי-דין.
10295-07-19
* * *
לקריאת פסק הדין