הפעיל החברתי ערן ורד ישלם כ-10,000 שקלים לשוטר אנדריי פלנוב, שהגיש נגדו תביעת דיבה, כך קבעה השופטת שרון הינדה.

באפריל 2020, בעת הגל הראשון של מגפת הקורונה, צילם איש העסקים ליעד אגמון את השוטר פלנוב עוצר אזרח אחר תוך הפעלת כוח ופרסם את הסרטון בפייסבוק. פלנוב תבע את אגמון וכמה אזרחים נוספים שהגיבו לסרטון ושיתפו אותו, אך תביעה זו נמחקה משום שעורך דינו של פלנוב, יוני ג'ורנו, לא הגיש תצהיר במועד שנקבע. במקביל הגיש פלנוב, באמצעות עו"ד ג'ורנו, תביעה נפרדת בסך 50 אלף שקלים נגד אזרחים נוספים ששיתפו את הסרטון, בהם ורד.

השוטר פלנוב הגיע להסכמות עם יתר הנתבעים, אך לא עם ורד, ששיתף את סרטון המעצר והוסיף את המילים הבאות:

השוטר האלים אנדרי פלנוב שעצר היום באלימות קשה ושלף טייזר על אדם שלכאורה הפר סגר, המשיך באלימות קשה גם אחרי שאזק את העצור וזה שכב על הארץ, המשיך לקפל את ידו בכח רב ללא כל סיבה מלבד סדיזם טהור.

בין פשעיו הנוספים: תקף את רפי רותם בזמן שהיה עצור והמשטרה הפחדנית שחררה את צילום מצלמת הגוף של השוטר האלים עד לרגע
המעצר, שם הוא נחתך... מה יש לה להסתיר????????

עוד עבריין צעצוע אלים בשירות Police Israel – משטרת ישראל – ארגון הפשע הטוב ביותר בישראל".

פלנוב טען כי הסרטון ששיתף ורד ערוך ומגמתי, וכי המלל שהוסיף לצדו מהווה לשון הרע. ורד טען להגנתו, באמצעות עורכי-הדין בן מרמלי ויער קורן כי דברי הביקורת שפרסם מוגנים על ידי זכות היסוד לחופש הביטוי, וכי מכל מקום הדברים חוסים תחת הגנת אמת בפרסום, שכן הסרטון עצמו מהווה ראיה לאלימות המשטרתית שהופעלה.

השופטת הינדה דחתה את טענות הנתבע ורד. לו היה מסתפק בביטוי "סדיזם טהור", כך כתבה, "היה נתפס הביטוי כביקורת חריפה ובוטה על התובע" אך לא כככזה המגיע עד כדי השפלתו או ביזויו. אולם ורד הוסיף את תמונת התובע לצד הסרטון וגם פירט על "פשעיו הנוספים" של השוטר פלנוב. בכך חצה ורד את הגבול בין ביקורת לדיבה, קבעה השופטת. גם הכינוי "עבריין צעצוע" מהווה דיבה, כשהוא מצטרפת ליתר מאפייני הפרסום. "יש לבחון את הפרסום בכללותו על האפקט המצטבר של כל הדברים שפורסמו יחד", קבעה.

השופטת גם שללה מהנתבע ורד את הגנת אמת בפרסום. "מצפייה בסרטון ששיתף הנתבע אכן מדובר במחזה קשה לצפייה. אך התובע אינו נראה בו כמי שפועל במטרה לפגוע באזרח או להתאכזר אליו", כתבה. "התובע נחזה כפועל בקור רוח ואינו נסחף אחר הקריאות והפרובוקציות בעוד מסביב הקולות מלבים את האווירה. ואילו האזרח נחזה כמשתולל ומתנגד למעצר. בנסיבות אלה, כבר עתה ניתן לומר כי הדברים שכתב הנתבע שהתובע פעל ללא סיבה מלבד סדיזם טהור אינם משתקפים מהסרטון עצמו ולפיכך אינם אמת".

השופטת מוסיפה כי מתיעוד סרטון מצלמת הגוף של השוטר, שהוצג בפני בית-המשפט, עולה כי לפני המעצר ניסה השוטר במשך כמה דקות לשכנע את האזרח למסור את פרטיו ולהתלוות אליו לתחנת המשטרה אולם זה סירב לשתף פעולה, גם אחרי שהוזהר כי יופעל נגדו כוח.

"מרצף ההתרחשות עלה כי התנהגות האזרח לא הייתה כשל אזרח סביר הנדרש להזדהות על ידי שוטר", כתבה השופטת בפסק-דינה. "עוד עלה כי המעצר היה שלב אחרון ולא שלב ראשון וקדמה לו השתדלות ממושכת לגרום לאזרח להתרצות ולעזוב את המקום או למסור את כתובתו ופרטיו. ורק לאחר שלא השתכנע בכל דרך, התובע עצר אותו והשתמש לשם כך בכוח כדי לרסן את האזרח אשר בחלק מהזמן השתולל והתנגד למעצר".

השופטת מציינת כי בא-כוחו של השוטר פלנוב בחר שלא לחקור את רפי רותם על התצהיר שמסר במסגרת ההליך, ובו תיאר את האלימות שספג מידי פלנוב ושוטרים אחרים לפני כעשור.

בתצהיר סיפר רותם על חוויותיו בתחנת המשטרה בת"א בחודש ינואר 2010: "באותו ערב במהלך מעצרי הותקפתי בתאי על ידי חמישה שוטרים-פושעים בהם אנדרי פלנוב שצעקו עלי שלא אפתח את הפה גם על המפקד שלהם צ'יקו אדרי. במשך דקות ארוכות אנדרי פלנוב נתן לי אגרופים ובעיטות בכל חלקי גופי וגרם לי לחבלות חמורות והכל בניסיון להשתיק אותי. בשל המכות שהפליא בי אנדרי פלנוב נגרם לי זעזוע מוח וחבלות בכל הגוף. באותו אירוע אנדרי פלנוב גם איים עלי שהוא ידאג שיבצעו כנגדי עבירות מין במעצר".

לפי השופטת הינדה, על אף שתצהירו של רותם לא נסתר, "אין בכך כדי לצקת תוכן לתוך התצהיר או לייחס לו משמעות מעבר לאמור בו". לדבריה, "בתצהיר מצביע מר רותם על התובע ועוד ארבעה שוטרים אשר פעלו למען מטרה (להשתיקו בנוגע למפקדם), ולא מאכזריות גרידא שהיא הבסיס לסדיזם. [...] גם אם כל האמור בתצהיר נכון, אין בו כדי להאיר את התובע כמי שפועל מתוך סדיזם טהור". השופטת ציינה בהקשר זה כי נגד פלנוב לא הוגשה תלונה ולא ננקט נגדו הליך פלילי ועל כן הנתבע ורד לא הוכיח את אמיתות דבריו בקשר לתקיפת פלנוב את רותם.

אף שהנתבע ורד לא טען להגנת תום הלב, השופטת הינדה בחנה את האפשרות וקבעה כי ורד פרסם את הפוסט שלו "שלא בתום לב" ועל כן אינו זכאי להגנה הקבועה בחוק.

לפיכך קיבלה השופטת את תביעת פלנוב נגד ורד וחייבה אותו לפצות את השוטר ב-6,000 שקלים, בתוספת אגרת בית משפט בסך 1,267 שקלים ועוד הוצאות בסך 3,000 שקלים.

65643-05-20

* * *

להורדת הקובץ (PDF, 276KB)