שרת החוץ לשעבר, ציפי לבני (צילום: אביר סולטן)
עולים על העץ
"ישראל איימה, בריטניה התנצלה", קוראת הבוקר כותרת על שער "מעריב", והופכת לרגע את יחסי הכוחות בין שתי המדינות על ראשם. עד כמה הכותרת הזו משקפת את ההתרחשויות במגעים הדיפלומטיים בין ישראל לבריטניה ועד כמה היא פועל יוצא מההרגל המגונה בעיתונות הישראלית לשמש מגאפון לעמדות הממסד במקום לסקר את פעולותיו באופן ביקורתי? ובכן, מתחת לכותרת מופיע תצלום של שרת החוץ לשעבר ציפי לבני. לבני תיכננה באחרונה לבקר בבריטניה, החליטה ברגע האחרון, מסיבות שטרם הובררו די הצורך, לבטל את ביקורה, ובשל כך ניצלה מהשלכות צו מעצר בריטי שהוצא נגדה בעקבות חלקה במבצע "עופרת יצוקה" (תזכורת: מאות הרוגים פלסטינים, רבים מהם נשים וילדים, לצד הרס רכוש פרטי ותשתיות ציבוריות בממדים כמעט קטסטרופליים).
באיזה איום, אם כן, ניפנפה מדינת ישראל בפני ממלכת בריטניה כדי לגרום לה להתנצל? האם הכריזה כי לא תייצא עוד מוצרים לבריטניה? שמא ביטלה תמרונים צבאיים משותפים? ואולי אסרה על הדיפלומטים הישראלים בעולם כולו לצאת להפסקת תה בשעות אחר הצהריים? על-פי הדיווח ב"מעריב" [מיה בנגל, נדב איל וסוכנויות הידיעות], סמנכ"ל אירופה במשרד החוץ, נאור גילאון, זימן למשרדו את שגריר בריטניה בישראל, נזף בו, "דרש מהבריטים למצוא פתרון לבעיה [של הוצאת צווי מעצר לבכירים ישראלים] והדגיש כי עד אז בכירים ישראלים יחרימו את בריטניה ולא יבקרו בה".
קראתם נכון. בכירים ישראלים, המבטלים ביקורים בבריטניה מחשש שייעצרו, הנותרים במטוס שנחת בבריטניה מחשש שיעצרו או מתפתלים למצוא לעצמם הגנות דיפלומטיות לקראת ביקורים בבריטניה מחשש שייעצרו, מאיימים להחרים את בריטניה ולא לבקר בה יותר עד שיידעו כי הוסר האיום שייעצרו. כלומר, אותה פעולה חמקנית משווקת במשרד החוץ בתור איזושהי מדיניות ענישה, אף שהשלכותיה על הנענש אינן ברורות. "המשבר שגרם צו המעצר נגד לבני הביא את הבריטים לחפש דרכים לרדת מהעץ", לשון כותרת המשנה לידיעה ב"מעריב".
העיתונות הישראלית הולכת יד ביד עם ממשלת ישראל. במקום ללעוג לשאגת העכבר שיצאה ממשרד החוץ ולנצל את ההזדמנות כדי לדרוש חקירה בלתי תלויה של המהלכים הצבאיים בעזה שחוקיותם מוטלת בספק, היא ממסגרת את חברי ההנהגה הישראלית לשעבר כקורבנות של מדיניות מפלה והופכת את חברי הממשלה הנוכחית לגיבורים העומדים בנחישות מול מעצמה זרה ואף מכריעים אותה.
כולנו לבני
"למרות היריבות הקשה ביניהם, גם ראש הממשלה בנימין נתניהו נאלץ לעמוד לימינה של לבני", מצוין בידיעה ב"מעריב". ואמנם, גם "ישראל היום", שבימים כתיקונם לא מפספס הזדמנות להציג את מנהיגת קדימה באור שלילי וביקורתי, מתגייס הבוקר למערכה. הכותרת הראשית בעיתון, שמייצג נאמנה את הקו הרשמי בלשכת ראש הממשלה, קוראת: "ישראל דורשת מבריטניה: שנו את חוקי המעצר".
בטור פרשנות מאת דן מרגלית מכונה בריטניה "מטרידה סדרתית של הנהגת ישראל". מרגלית מוסיף גם איום משלו: "שרק לא ניאלץ לחזור 65 שנים לאחור, אל הנוסחאות העבריות נגד בריטניה בתקופה שבה שלטה כאן כממשלת המנדט". בידיעה מאת שלמה צזנה, המופיעה מעל טורו של מרגלית, מוזכר איום נוסף שבו מנפנפת ישראל מול פני בריטניה – "אם מנהיגי ישראל לא יוכלו לבקר בבריטניה באופן נאות ומכובד, יהווה הדבר מכשלה בפני רצונה של בריטניה למלא תפקיד פעיל בתהליך השלום במזרח התיכון", מצטט צזנה הודעה שיצאה מטעם משרד החוץ. נוסף על כך מצוטט בידיעה סגן שר החוץ דני אילון, ששוחח עם העיתון והבהיר באופן שאינו משתמע לשתי פנים: אם לא ישונה המצב בבריטניה, "נדיר את רגלינו מלונדון ולא נשתף אותה בתהליך השלום".
טוב, זו כבר באמת צרה צרורה למנהיגי בריטניה. אם לא ינערו את מערכת המשפט העצמאית של ארצם ממחויבותה ופרשנותה לאמנת בית-המשפט הפלילי הבינלאומי, לא יוכלו עוד לקחת חלק בתיווך האינסופי בין ישראל לפלסטינים. שוב, העיתונות הישראלית אינה מדגישה את המופרכות של האיום הזה, אלא מדווחת עליו במלוא הרצינות.
נקודת זכות ל"ישראל היום" עולה מתיבה קטנה מאת גדעון אלון, שמזכיר כי לפני כחודשיים נאמה לבני בעת פתיחת מושב החורף של הכנסת והצהירה: "אני מוכנה לעמוד בלי כל היסוס מול כל פורום בינלאומי שדן במבצע". נראה שבלי אף עקיצה ללבני אי-אפשר בעיתון התומך בנתניהו. אגב, בראיון ל"גלובס", בתחילת החודש, היתה לבני לוחמנית עוד יותר ואמרה כך: "אני מוכנה להתמודד גם עם מעצר על פשעי מלחמה. הייתי באירוע על יחסי ישראל-בריטניה ואמרתי שם שאם שני ההורים שלי עמדו בפני בית-משפט בריטי וזה מה שנדרש כדי להביא להקמתה של מדינת ישראל, אז אני מוכנה לעמוד בפני בתי-משפט בכל מקום. זה אמיתי לגמרי. אני מאוד לא מוטרדת ואני מוכנה לכל דבר בכל מדינה בעולם. זה בכלל לא מהווה שיקול בשבילי אם אני נוסעת או לא".
גם ב"ידיעות אחרונות" ניתן למצוא הבוקר את הכותרת "נמליץ לבכירים לא להגיע ללונדון", שפרושה לרוחב עמ' 4 של העיתון. בעיתון זה, למען הדיוק, ההחלטה אינה מוצגת כאיום על בריטניה, אלא כברירת מחדל של ישראל. יחד עם זאת, לאחר שאיתמר אייכנר, ירון ששון, מודי קרייטמן ויובל קרני מדווחים כי שר החוץ הבריטי דייוויד מיליבנד התקשר אמש ללבני והתנצל על הוצאת צו המעצר, מצוטטים "גורמים בכירים בלשכת ראש הממשלה ובמשרד החוץ" שאומרים לעיתון כי "עושה רושם שהאסימון נפל אצל הבריטים".
אצל הישראלים, תהיו בטוחים, האסימון רחוק מליפול, ולתקשורת הישראלית חלק לא מבוטל באחריות למצב זה. הסיקור של הוצאת צו המעצר נגד לבני, ביטולו והשלכותיו על יחסי ישראל-בריטניה חף לחלוטין מדברי הסבר על הבעייתיות של מעשי צה"ל בעזה בחודש ינואר האחרון. רקע לדיווחים, אם ניתן, מוקדש רק להסבר מדוע יש שופטים זוטרים בבריטניה יכולים להוציא צווי מעצר נגד מנהיגים של מדינות אחרות.
ארבע הערות
1. בשער "ידיעות אחרונות" תצלום המופיע תחת הכותרת "השלישייה הלוחמת". כיתוב התצלום קורא: "הם נולדו יחד, היו אטרקציה בבית-ספר, וגם על קורס קצינים לא דילגו: איתי טל ועידן בני ה-22 [...] הם עכשיו שלישיית קצינים לוחמים". התצלום מפנה את הקורא לכפולה הרביעית בעיתון, המוקדשת כולה לפיאור צבא ההגנה לישראל. ישראל מושקוביץ וראובן וייס חתומים על הידיעה, המוקדשת ל"שלישייה הכי קרבית בצה"ל". על-פי הדיווח, כבר כשהיו תינוקות בלול יועד להם עתיד מזהיר בצבא. "הם אמנם נולדו פגים, אבל עם אבא שהיה קצין בצנחנים, הקריירה הצבאית כבר החלה להתגבש", נכתב. עוד מדווח כי השלושה התעקשו על שירות קרבי אף ששובצו לשירות לא קרבי. אמם, אביגיל, מצוטטת כאומרת "טוב להם בצבא", ובהמשך מספרת על הקשיים בכביסת מדיהם. בפסקה האחרונה של הידיעה מצוין כי השלושה ייקחו היום חלק במבצע גיוס התרומות לצבא השירותרום, ומפורטים האמצעים שבהם הקוראים יכולים לתרום לו מכספם. זו ידיעת תעמולה לכל דבר ועניין, שמקומה אינו בעמודי חדשות של עיתון עצמאי, אלא בעמודי ביטאון צבאי רשמי. כמוה מתפרסמות רבות בעיתונות הישראלית. הכמות אינה מחפה על הבעייתיות שבפרסומים כאלה.
2. כותרת לידיעה קצרצרה ב"ישראל היום" [דני ברנר] קוראת "נס חנוכה: המטוס התרסק – הטייס נפצע קל". הדיווח נפתח במשפט "נס חנוכה אמיתי התרחש לטייס מטוס ריסוס בן 36 מדרום הארץ, שנפל אתמול עם מטוסו בעמק יזרעאל ונפצע רק פצעים קלים בגופו". ההידרשות לנס חנוכה בדיווח על מטוס קל שהתרסק מעליבה, הן את הקוראים והן את מי שכביכול אחראי לנס (הלזה הידרדר מפצלו של הים האדום?).
3. מדור הרכילות ב"כלכליסט" [רון גרנות] מושקע ביותר. ניכר כי טיפול העיתון בחזית הרכילותית רציני ומקצועי. לא רק במסגרת המדור, גם מחוצה לו. הבוקר, למשל, מופיעה ידיעה בשער "כלכליסט", העוסקת לכאורה בנדל"ן, אך למעשה עניינה רכילות. הידיעה מוכתרת במלים "השכן החדש של אריסון: מלך הפורנו מולי ליטבק". על-פי הדיווח של גולן חזני, איל הון בשם מולי ליטבק, העומד בראש אחת מרשתות אתרי סקס הגדולות בעולם, רכש תמורת עשרות מיליוני שקלים דופלקס בשטח של אלף מ"ר במגדל שבו בעלת השליטה בבנק הפועלים רכשה בעבר טריפלקס. מובן שאין בידיעה כל ביקורת על האופן שבו צבר ליטבק הון המאפשר לו להוציא עשרות מיליוני שקלים על דירה בגודל דונם. במקום זאת מצוין כי הוא "קצין לשעבר ביחידה קרבית, בוגר האקדמיה למוזיקה בלונדון ואספן של פסלי זכוכית".
4. "ישראל היום" הוא היחיד שממשיך, גם בימים האחרונים, לדווח על התקדמות במשא-ומתן בין ישראל לחמאס על העסקה לשחרור החייל השבוי גלעד שליט.
ענייני תקשורת
המגזין "רייטינג", שנאלץ להיפרד מצלם הפפרצי הקבוע שלו בעקבות חשיפת "חדשות 10" את הסכמתו להשתיל מוצרים ומותגים בתצלומיו תמורת תשלום, מפרסם הבוקר כתבת תחקיר משלו. במוקד הכתבה – נוהלי האתיקה הבעייתיים ב"חדשות 10" בכל הקשור לדיווחי הטכנולוגיה של החזאי דני רופ. על-פי הממצאים שמציג איתי גודר, רופ הכין עבור התוכנית "לילה כלכלי" בערוץ 10 כתבה שבה הציג ושיבח מוצרים המיובאים בלעדית על-ידי חנות אלקטרוניקה שבה הוא מעורב זה כמה שנים ושבה הוא הופך עתה לשותף עסקי רשמי. בתגובה לפניית "רייטינג" אמר רופ כי הוא אינו רואה בעייתיות בכתבה, "בעיקר משום שלא אמרתי איפה אני נמצא". זו גם תמצית התגובה הרשמית מ"חדשות 10", שם אמרו ל"רייטינג" כי הכתבה יצאה מגדרה כדי לא להציג את שם החנות, והיתה הוגנת משום שדיווחה גם על מוצרים שאינם מיובאים על-ידיה. עוד אומרים ב"חדשות 10" כי עתה, לאור הצטרפותו של רופ לחנות באופן רשמי, יחפשו כתב אחר לענייני חפיצים (גאג'טים). לטענתם, "כחזאי, דני רופ לא מחויב לכללי האתיקה, ובניגוד ליתר העיתונאים, מותר לו לעשות פרסומות".
לי-אור אברבך מדווח ב"גלובס" כי לפי הצעת חוק חדשה שגיבשו יולי אדלשטיין, השר הממונה על רשות השידור, שר האוצר וראש הממשלה, מליאת רשות השידור תבוטל, ובמקומה תוקם מועצה בת 15 חברים, שעשרה מהם ימונו על-ידי השר. על-פי הדיווח, המועצה תמנה את מנכ"ל הרשות, ולא השר הממונה, כפי שמקובל כיום.
צבי בראל מדווח במדורו "שכנים", המתפרסם בחלק ב' של "הארץ", כי הצעת חוק שעברה בשבוע שעבר בבית התחתון של בית-הנבחרים האמריקאי קובעת כי ניתן להגדיר בעלי לווייני תקשורת, ולא רק את הרשתות המשדרות, כ"גורמי טרור עולמיים" הפועלים נגד ארה"ב. המשמעות, מסביר בראל, היא שבעלי לוויינים המעבירים שידורי תחנות מטעם חמאס וחיזבאללה, למשל, יהיו בסכנת ענישה. גם תחנת אל-ג'זירה, מציין בראל, עשויה למצוא את עצמה בקשיים לנוכח נוסח החוק, שטרם אושר בסנאט.
דנה ויילר-פולק מדווחת ב"הארץ" כי השר אהוד ברק העסיק בביתו עובדת זרה נוספת, לפני זו שעניינה עלה לכותרות בימים האחרונים, לאחר פיטוריה. ויילר-פולק מציינת כי החוקרים ממשרד התמ"ת "פנו לחושפת הסיפור [של העובדת האחרונה שפוטרה], העיתונאית כרמלה מנשה, וביקשו את פרטי העובדת – אך מנשה סירבה להעבירם".
אופיר בר-זהר מפרסמת הבוקר טור פרשנות ב"דה-מרקר" ומצביעה על פער מדאיג בין הערכות משרד התקשורת באשר להכנסות עתידיות מפרסום, במסגרת ההכנות לרפורמה בשוק הטלוויזיה בישראל, ובין הערכות משרד האוצר. בר-זהר מתריעה מפני חזרה על הטעות שהביאה את ערוץ 10 למשבר קיומי.