טענות שקריות

כל אחד משלושת העיתונים הארציים בשפה הערבית בחר לעצמו כותרת ראשית אחרת, וקשה למצוא מכנה משותף בין שלושתם.

"א-סינארה" מעלה אל ראש סדר היום את רעש האדמה בטורקיה ומראיין מומחה לרעידות אדמה, ד"ר אפרים לאור. דברים שהוא אומר לעיתון מגיעים לכותרת הראשית: "ההשקעה במגזר הערבי לחיזוק מבנים חלשים – שואפת לאפס". מתחת לכותרת המפחידה, תמונתה של התינוקת הטורקייה שחולצה מהריסות אחד המבנים לאחר שהיתה לכודה שם במשך 48 שעות.

"כל אל-ערב" מדגיש את החששות מהתחמשות חמאס. "ישראל מודאגת מהאפשרות שבידי חמאס טילים מתקדמים נגד מטוסים", נכתב בכותרת הראשית. שלא כהרגלו, העיתון מדפיס את הידיעה כולה בעמודו הראשי, ללא קרדיט לכתב.

מתחת לידיעה, ראיון שערך הכתב המדיני סעיד חסנין עם יועץ התקשורת של המנהיג הרוחני של האחים-המוסלמים במצרים, ד"ר ג'מאל נסאר. "טענות שקריות, שמטרתן מתן לגיטימציה לישות הציונית לצאת במתקפה על עזה!", אומר נאסר על תוכן הכותרת הראשית של העיתון.

שער "פנורמה"

שער "פנורמה"

מתברר שלא רק בישראל יש מתנגדים לעסקאות חילופי אסירים. נסאר מצר על כך שהמודיעין המצרי מיהר לשחרר את האזרח הישראלי-אמריקאי אילן גרפל (שנחשד בריגול ושוחרר על-ידי המצרים תמורת שחרורם של 25 אסירים מצרים מהכלא הישראלי) ותמה: "מדוע מיהר המודיעין המצרי לחתום על עסקה לשחרור מרגל שניתן היה להוציאו להורג?".

אילן גרפל הוא מי שתופס את שער "פנורמה", המעוצב כאילו בשיטת העתק-הדבק של שער העיתון שעסק בעסקת שליט, כשבמקום תמונות שליט מופיעות אלו של גרפל. תמונתו של גרפל מחובק עם אמו מתפרסמת במרכז השער, וצמודה אליה תמונת מצרים הממתינים לשובם של קרוביהם מבתי-הכלא בישראל. "תשעה ימים לאחר עסקת שליט: מצרים וישראל מחליפות אסירים במסגרת עסקת גרפל", נכתב בכותרת הראשית האינפורמטיבית.

בידיעה עצמה, נטולת הקרדיט, המתבססת על דיווחים בכלי התקשורת, מובאות תמונתו של גרפל במדי צה"ל וכשהוא מחובק עם אמו, ולצדן תמונת שיירת כלי הרכב המובילים את 25 האסירים המצרים למעבר טאבה. מתחת לכותרת הראשית מודפס דיווח מאת "כתבי 'פנורמה'" על הארכת מעצרם של שבעה מבין העצורים שהפגינו מול כלא השרון בדרישה לשחרר את הערבים הישראלים מקרב האסירים הבטחוניים, והחלטה על מעצר בית לשבעה עצורים נוספים. הדיווח על "עצורי כלא השרון" מופיע גם באוזן שמאל של שער "כל אל-ערב".

האסיר הערבי

גם "א-סינארה" עוסק בהבלטה בסוגיית האסירים. כותרת בעמוד השער מפנה לדיווחים על סיפורם של ארבעה אסירים משוחררים או מיועדים לשחרור. האסירה הבטחונית איבתיסאם אל-עיסאווי ממזרח ירושלים, שהשתחררה אחרי עשר שנים בכלא, אומרת לכתב חיטאב נסאר: "כשיצאתי מהכלא הרגשתי כמו אנשי המערות. הכל סביבי השתנה".

עיד טראבין, אחיו של עודה טראבין, האסיר הבדואי הכלוא במצרים מ-1999, אומר לעיתון: "המדינה התרשלה בטיפול בסוגיית אחי כי הוא ערבי". מוחמד דעיף, אחיו של אחמד, הכלוא זה חודש בלבנון (בטענה שריגל לטובת ישראל): "אחי נחקר בביירות, ובכל שבוע מבטיחים לנו לשחרר אותו".

ב"כל אל-ערב" זוכה הדיווח על עודה טראבין להפניה בעמוד הראשי, בליווי תמונתו המוכרת מלפני עשור. חבר-הכנסת הבדואי טלב א-סאנע מצהיר: "אבקר את האסיר עודה טראבין ואדרוש מהמצרים לשחרר אותו", וזוכה לכך שתמונתו תופיע בידיעה עצמה, כשתמונותיהם של גרפל מימינו ושל טראבין משמאלו. מי שייסד את טרנד ההצהרות התקשורתיות בעניינו של טראבין, ח"כ איוב קרא, מופיע ב"כל אל-ערב" דווקא בהקשר אחר: הוא נחקר במשטרה במשך חמש שעות בחשד לביצוע מעשים מגונים.

אבו-מאזן, אולמרט וקץ הסכסוך

באוזן שמאל של שער "א-סינארה" מובאת במלואה ידיעה על אודות ראיון שהעניק יו"ר הרשות הפלסטינית אבו-מאזן לעיתונאי אנריקה צימרמן, ששודר בכמה ערוצי טלוויזיה ובהם ערוץ 2. הכותרת: "אבו-מאזן: לו היו נותנים לנו עוד חודשיים, הייתי חותם עם אולמרט על קץ הסכסוך".

וכך כותב הכתב המדיני זיאד מעדי בגוף הידיעה: "הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס אמר בראיון שהעניק לעיתונאי אנריקה צימרמן, ושישודר בטלוויזיה הפלסטינית ובכמה ערוצי טלוויזיה באירופה ובאמריקה, וגם הערב בערוץ 2 הישראלי, כי 'בניגוד למה שטוענים כמה שרים, אני מוכן בסוף המו"מ לחתום על הסכם סיום הסכסוך. בעניין זכות השיבה, ברור לי שלא כל חמשת מיליון הפלסטינים יוכלו לשוב לישראל, אך אני חייב לשוחח עם ראש ממשלת ישראל על האופן שבו אנו פותרים סוגיה זו".

שער "כל אל-ערב"

שער "כל אל-ערב"

"באשר לסוגיית אל-קודס, יש הסכם מסגרת בטאבה ובז'נבה. ביליתי שעות רבות עם ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, ולו היו נותנים לנו חודשיים נוספים, היינו חותמים על סיום הסכסוך. היינו קרובים מאוד. החלפנו מפות ואחוזים, על כמה אני מבקש וכמה הוא מבקש. היתה הסכמה בינינו על חילופי שטחים. אלא שהוא נעלם ואנו נשארנו לבד וחיכינו לבחירות. ואז בא האיש הזה [נתניהו], והכל נגמר".

בנוגע לפנייה לאו"ם אמר אבו-מאזן: "החלטנו לפנות למועצת הביטחון על אף שידענו שזה יהיה קשה כי מחכה לנו וטו אמריקאי. למרות זאת החלטנו לפנות, כי מגיעה לנו מדינה משלנו".

ב"כל אל-ערב" מתראיין עבאס זכי, חבר מועצת המהפכה בפת"ח, שטוען: "יש תוכנית ישראלית להתנקש בחיי אישים פלסטינים משפיעים בדעת הקהל הבינלאומית". עוד הוא אומר בראיון לסעיד חסנין: "איומי ליברמן על אבו-מאזן הם בעיני כמו איום על העם הפלסטיני".

מעקבים

כתבי "פנורמה" עימאד עאבד ועומר רביע עוקבים אחר מצבו של ראש מועצת ג'ת הנבחר, חאלד גארה, שנורה ברגלו, כמו גם אחיו, זמן קצר לאחר שנבחר בבחירות דמוקרטיות לראשות המועצה. "המתקפה עלי מחזקת אותי", אומר גארה למבקריו, ובהם ראשי רשויות. ידיעת המעקב מובלטת גם בעמוד הראשי, עם תמונת ראש המועצה שוכב בבית-החולים הלל יפה בחדרה.

שער "א-סינארה"

שער "א-סינארה"

"א-סינארה" עוקב אחר מצבה של הילדה מאלק סלים קיוואן, הסובלת ממחלת דם נדירה, ואחר התגייסות המגזר הערבי והבנק הערבי להצלת חייה. "אני מצפה שכל המגזר הערבי יעמוד לצדנו, לפני שהזמן יעבור", אומר אביה. וידה משעור, העורכת והבעלים, מקדישה את מאמר המערכת שלה לקיוואן וקובעת כי "האחריות לחייה של התינוקת היא של כולנו".

כתב "כל אל-ערב" זידאן חלאילה ממשיך לעקוב אחר פרשת ועדות החאג' והעומרה, ומדווח על פני שני עמודים בקונטרס החדשות על פרטי הדו"ח בנושא. "לכמה מחברי ההנהלה חסרים כישורים דתיים ותרבותיים, והם מנצלים את העולים לרגל בצורה מכוערת", לשון ההפניה משער העיתון.

יאסר עוקבי הוא עורך חדשות ב"ישראל פוסט", ועורך העיתונים "שבע" ו"אל-אוסבוע אל-ערבי" בבאר-שבע והנגב