יומיים לקראת סבב הבחירות הרביעי בישראל בתוך שנתיים, ודומה שעיני כל המערכת הפוליטית נשואות לאפליקציית "אלקטור", ולכוחן של המפלגות המשתמשות בה למקסם את פוטנציאל ההצבעה של תומכיהן, להגיע אל כל אחד ואחת מהן, ואולי להכריע את הבחירות.

רבות נכתב אודות שאלת לגיטימיות השימוש באפליקציה. הפגיעות בפרטיות הנגרמות מהזנת מידע על עמדות פוליטיות של מצביעות ומצביעים מבלי שנתנו לכך את הסכמתם; הפגיעה בחשאיות הבחירות, הנגרמת מהאופן בו מידע על מצביעים מוזן בזמן אמת  מהקלפי ומוזרם למטה המפלגה ולכל מי שמחזיק באפליקציה בכף ידו.

לפי פרסום ב"דה-מרקר", הרשות להגנת הפרטיות נמצאת בהליך אכיפה מול הליכוד לבירור שאלות אלו. נניח, בתרחיש היפותטי, שהליך אכיפה זה יושלם לפני הבחירות והרשות להגנת הפרטיות תקבע כי השימוש באפליקציות מעקב בוחרים אסור. האם להחלטה כזו תהיה השפעה על קמפיין הליכוד ביום הבחירות?

התשובה הקצרה היא לא. התשובה הארוכה לוקחת אותנו אל ההיסטוריה של האינטרנט, ואל אירועי הבחירות האחרונות בארצות הברית.

טראמפ קורא לתומכיו לעלות לגבעת הקפיטול בעצרת בוושינגטון. 6.1.2020 (צילום מסך מתוך שידורי ה-BBC)

טראמפ קורא לתומכיו לעלות לגבעת הקפיטול בעצרת בוושינגטון. 6.1.2020 (צילום מסך מתוך שידורי ה-BBC)

כאשר מדענים במשרד הביטחון האמריקאי שקדו על פיתוח האינטרנט בתקופת המלחמה הקרה, המטרה המרכזית שעמדה לנגד עיניהם היתה לבנות תשתית תקשורת שתוכל להעביר מידע גם במקרה של מתקפה גרעינית. הפתרון לאתגר, המשמש עד היום כתשתית לפרוטוקולי התקשורת של האינטרנט, היה ביזוריות.

פרוטוקולים אלה מבטיחים שמידע לא ישלח בשלמותו, אבל יגיע בחתיכה אחת. בעת השליחה המידע מתפרק למנות, כל אחת מהן מסומנת בכתובת, כל אחת מהן עוברת דרך רשת מבוזרת של צמתים. רק כאשר כל המנות מגיעות ליעדן - הן מתחברות יחדיו ומעבירות את המסר בשלמותו, כאילו מעולם לא פורק. באופן זה, גם אם חלק מסויים ברשת ייפגע או יותקף, המידע יגיע בסופו של דבר אל היעד.

טראמפ קורא לתומכיו לא לקבל את "גניבת הבחירות", בפוסט שפייסבוק סימנה

טראמפ קורא לתומכיו לא לקבל את "גניבת הבחירות", בפוסט שפייסבוק סימנה

בבחירות האחרונות בארצות הברית, רשתות התומכים והפצת המידע שניהלו הנשיא דונלד טראמפ ותומכיו היו אמנם עצומות בהיקפן, אבל חולשתן היתה בהיעדר ביזור: עיקר הפעילות התרחשה בפייסבוק ובטוויטר. כיוון שפעילות שחוסה תחת פלטפורמות אלו תלויה בתנאי השימוש שלהן, לפלטפורמות שמור הכח לאפשר את העברת המידע - או לחסום אותו.

ואכן, בשנתיים האחרונות, פייסבוק וטוויטר פעלו (יש שיאמרו, לא מספיק), להסרת חשבונות שתמכו בתיאוריות קונספירציה והפיצו דיסאינפורמציה פוליטית. כך נחסמו חשבונות רבים בעלי תפוצה רחבה בקרב הימין הקיצוני האמריקאי.

תהליך זה, המכונה דה-פלטפורמיזציה (סילוק משימוש בפלטפורמה), אמנם הוביל להקמה של פלטפורמות אלטרנטיביות עבור תומכי טראמפ, כמו פארלר, אבל טראמפ עצמו המשיך להשתמש בטוויטר ובפייסבוק כאמצעי הפצת המסרים העיקריים שלו. וזה עבד. טראמפ הצליח, בהדרגה, לזרוע ספק בהליך הבחירות ובתוצאות הבחירות, עד למתקפה על הקפיטול שהביאה לבסוף לסילוקו מטוויטר והשעייתו מפייסבוק. הדבר הוביל לירידה של כ-70% בכמות הדיסאינפורמציה הפוליטית שהופצה בטוויטר בארצות הברית.

החשבון לא ייפול שנית

שני הלקחים, אחד מההיסטוריה הרחוקה של ביזוריות רשתות התקשורת בימי המלחמה הקרה, והשני מההיסטוריה הקרובה של הדה-פלטפורמיזציה של טראמפ בינואר האחרון, מיושמים היטב על ידי המערך הדיגיטלי של מפלגת הליכוד. עבורם, המצדה של טראמפ לא תיפול בשנית.

במערכת הבחירות הנוכחית, תשתיות המידע של הליכוד מבוזרות למשעי. לא תהיה תלות מוחלטת בפלטפורמה אחת. פגיעה בצומת אחת של הרשת לא תפגע בהגעת המסר ליעדו.

ביום ראשון (21.3) בשעה 13:00 לערך, נשלחה הודעת "פוש" ע"י אפליקציית אלקטור אל המשתמשים: "פעילים יקרים שימו לב: במהלך היום תקבלו הודעה בווטסאפ ובה הקובץ עם התומכים והפעילים הרלוונטיים לתחום פעילותכם בלבד. הקובץ ישמש לגיבוי ליום הבחירות…".

הודעה של קמפיין הליכוד באמצעות אפליקציית אלקטור

הודעה של קמפיין הליכוד באמצעות אפליקציית אלקטור

הודעת סמס של קמפיין הליכוד

הודעת סמס של קמפיין הליכוד

ההודעה הזו היא עדות לביזוריות כאמצעי לגיבוי המידע: פלטפורמה אחת משמשת גיבוי למקרה שפלטפורמה אחרת לא תעבוד. הודעה זו מצטרפת לסדרה של מהלכים של הליכוד המתאפיינים בטוויית נתיבים בין פלטפורמה אחת לאחרת, בין ממשק אחד לאחר: מודעה בפייסבוק קוראת לעקוב אחר החשבון בטלגרם, סמס מבקש להוריד את אפליקציית אלקטור, ציוץ בטוויטר מפנה אל חשבון הטיקטוק.

בתחילה היה זה הנסיון לקרוא למשתמשות ולמשתמשים לעקוב אחרי נתניהו בטיקטוק. אחר כך נעשתה קריאה מסיבית להוריד את אפליקציית אלקטור ולהזין תומכים. בימים האחרונים הפניה היא דווקא להזין מידע על תומכים באמצעות סריקת קוד QR או במענה חוזר להודעת סמס, ולא בהכרח דרך האפליקציה. במקביל, נעשה מאמץ אדיר לשנע תומכי ליכוד אל אפליקציית טלגרם, ובעיקר להשתמש בצ'טבוט החדש שלו, הממותג תחת השם "ביביגרם".

כשהביביבוט נפל

בינתיים, בארה"ב, טראמפ כבר עמל להתאושש מהדה-פלטפורמיזציה, ובונה רשת חברתית חדשה, בשליטתו. אם הניסיון הזה יצלח נדע רק עוד כמה חודשים, אבל האמת היא שבליכוד לא היו צריכים לחכות ללקח של טראמפ כדי ללמוד על יתרונותיה של הביזוריות.

אחיו הבכור של הביביגרם, ה"ביביבוט", הצ'אטבוט שהפעיל הליכוד במערכות בחירות קודמות, כבר לימד אותם על טעמה המר של דה-פלטפורמיזציה.

"להשמיד את כולם", מסר ב"ביבי-בוט" של קמפיין הליכוד

"להשמיד את כולם", מסר ב"ביבי-בוט" של קמפיין הליכוד

בשנתיים האחרונות הצ'טבוט של ראש הממשלה, שפעל דרך אפליקציית המסנג'ר של פייסבוק, הושעה על ידי פייסבוק שלוש פעמים: פעם אחת בשל פרסום מסית שהפר את כללי הרשת החברתית; פעם שניה בהוראת השופט מלצר בשל פרסום סקרים בתקופה האסורה לפני הבחירות (גילוי נאות, הח"מ היתה מעורבת בעתירה); ופעם שלישית בשל בקשה למסור מידע על אנשים שטרם התחסנו, ששוב הפרה את תנאי השימוש של הפלטפורמה.

מבחינת קמפיין הליכוד, תרחיש כזה של עצירת נכס אסטרטגי של הקמפיין ביום הבחירות - בין אם מצד הפלטפורמה עצמה או מתוקף צו של יו"ר ועדת הבחירות המרכזית - אסור שיקרה שנית. לכן, הפעם, המידע ימצא את דרכו ליעד בכל דרך. אם פייסבוק תשעה - המידע יעבור דרך טוויטר. אם טוויטר תתערב - המידע יעבור בטלגרם, אם אפליקציית אלקטור תיעצר - הקשר עם הפעילים כבר מבוסס דרך ווטסאפ או סמס.

וכאילו אין די בביזור של פלטפורמות דיגיטליות כגיבוי למקרה שאחת מהן תיכשל במילוי ייעודה, היום מתברר כי המידע המטוייב אודות הבוחרות והבוחרים, עובר גם תהליך של ביזור וגיבוי בין המפלגות במחנה נתניהו.

על פניו, מידע מטוייב אודות תומכים פוטנציאליים של מפלגה ודרכי ההגעה אליהם ביום הבחירות מהווה נכס אסטרטגי ממעלה ראשונה של כל מפלגה, שעדיף לה לשמור לעצמה. ואולם הבוקר פורסם בחדשות N12 כי הליכוד ומפלגת הציונות הדתית חולקות ביניהם את המידע המטויב שנאסף אודות הבוחרות והבוחרים; אחר הצהריים יו"ר ש"ס אריה דרעי סיפר בראיון בגלי צה"ל כי "מפלגת ש"ס נותנת לליכוד את מלוא המאגרים הכי אמינים, נותנת לליכוד את מלוא העזרה. הבאנו להם נתונים על מי הם האנשים ביישובים ימניים שלא יצאו להצביע".

נתניהו מודיע על ה"ביביגרם"

נתניהו מודיע על ה"ביביגרם"

ככל שפרסומים אלה נכונים, הם מעלים שאלות קשות בנוגע לחוקיות העברת מידע רגיש על השקפותיהם הפוליטיות של אנשים, ללא הסכמתם כמתחייב בחוק הגנת הפרטיות. נזכיר כי בסופה של כל מערכת בחירות, על המפלגות לבער את מידע פנקס הבוחרים שניתן להן כדין במהלך מערכת הבחירות.

בעוד ששאלת חוקיות מהלכים אלה עתידה להתברר, ניתן לטעון כי ביזור וגיבוי המידע במפלגות בעלות אינטרסים דומים, מבטיח שאם ממפלגה אחת יימנע שימוש מיטבי במידע ביום הבחירות, המפלגה האחרת תוכל להמשיך בפעולת ההמרצה ללא הפרעה.

ערב בחירות הסבב הרביעי, מנהלי הקמפיין במפלגות הללו חולשים על המידע המטוייב על כל אחת ואחד מאיתנו, שסימן אותנו כבר מראש לפי נטייתנו הפוליטית. מידע שבאמצעותו ניתן, בזמן אמת, להתאים לנו מסרים באופן אישי. מסרים שימריצו אותנו להצביע, או - חלילה - לתמרן אותנו כך שנישאר בבית, וגרוע מכך - לזרוע פקפוק בתוצאות הבחירות.

לכן, גם בתרחיש בו הרשות להגנת הפרטיות תפעיל הליך אכיפה נגד השימוש באפליקציות מעקב בוחרים, או שוועדת הבחירות תקבע שמסר שפורסם ברשת חברתית אסור בפרסום ויש להסירו - כפי שקרה במערכות הבחירות הקודמות - הן יגלו שהרכבת כבר יצאה מהתחנה. לליכוד יש גיבוי, כיוון שהוא טווה אקוסיסטם מבוזר של רשתות תקשורת, בדיוק כפי שעשו ממציאי האינטרנט בימי המלחמה הקרה. המידע אולי לא יצא בשלמותו מנקודה אחת, אבל יגיע בחתיכה אחת אל היעד: אתם.

פרופ' ענת בן-דוד היא מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה, למדע המדינה ולתקשורת באוניברסיטה הפתוחה וחברת הוועד המנהל של עמותת "העין השביעית"