מה משותף לסיפורים התקשורתיים של משה קצב, גלעד שליט, המחאה החברתית והדרת הנשים, שואל בפתח התוכנית המנחה עמנואל רוזן, ועונה: בכולם התקשורת נטלה חלק אקטיבי. האם העיתונאים הופכים למנהלי קמפיין? שואל עוד רוזן, ומוסיף: האם "ישראל היום" מגיש לנו אינפורמציה מבושלת?

על הסיקור התקשורתי של הסוגיה הידועה בשם "הדרת נשים" משוחח רוזן עם העיתונאי אמנון לוי מערוץ 10, כתבת חדשות 2 לענייני ירושלים דפנה ליאל, העיתונאי ידידיה מאיר וסמנכ"ל התוכן של אתר החדשות החרדי "כיכר השבת", שימי סגל.

לוי מאשים את התקשורת בשנאת חרדים. כדוגמה הוא מזכיר סיקור של אירוע במושב בדרום שבו לא התירו לנשים לשאת הספד בבית-קברות וטוען כי בתקשורת הפכו את האירוע היחיד לתופעה, ואילו הוא עצמו היה עד לטקסי הלוויה שבהם נשים נשאו דברים.

ליאל אומרת בתגובה כי בעבר שודרה בערוץ 2 כתבה שהביאה דוגמאות נוספות, וכי אכן מדובר בתופעה. היא מוסיפה כי בכתבות ששידרה הודגש שמדובר בפלג חרדי קיצוני והמדברים בגנותו לא היו חילונים, אלא חרדים. "אני לא חושבת שזה קמפיין", אומרת ליאל, "אני חושבת שהיתה תפיסה רווחת יותר מדי זמן שזה עניין חרדי פנימי שלהם". הכתבה בערוץ 2 על הילדה מבית-שמש שהותקפה על-ידי חרדים, מוסיפה ליאל, המחישה כי מדובר בסיפור יותר רחב, וכי אין מדובר בחילונים נגד חרדים.

"אני מיואש", אומר מאיר בהתייחסו לסיקור התקשורתי את העולם החרדי. "התקשורת מטמטמת, השיח עלוב", הוא מאשים. "כל-כך רשלנית", מחרה מחזיק אחריו לוי, "וסיפור כל-כך מקומי", מוסיף מאיר, אולם ליאל מעידה כי בעקבות הכתבה הגיעו למערכת פניות נוספות של מי שסבלו מאירועים דומים.

לדברי מאיר, הסיקור הנוכחי הוא טרנד ועורכים מתלוננים בפני הכתבים כי "אין לי סיפור הדרת נשים להיום". אבל כך עובדת התקשורת ביחס לכל נושא, אומר רוזן, "תמיד מחפשים את הסיפור הקטן ויוצאים ממנו לסיפור הגדול". "אנחנו תקועים בסיפור הקטן", מגיב לוי, ושואל מדוע אין מבצעים מעקב אחרי התופעות שעלו בסיקור הנוכחי.

"אנחנו לא מעלימים מידע מהציבור", אומר סגל. האם אנחנו נטפלים לשטויות? שואל רוזן. "הסיבה שאנחנו מתכנסים כאן היא כי התקשורת מרגישה שנעשה כאן משהו לא נכון ולא צודק", מגיב סגל, "סלט של מידע". רוזן שואל עוד את ליאל אם לא מתגבשת אצלה טינה כלפי הציבור החרדי, העוין את העיתונאים. "זה מספר קטן של אנשים", היא עונה, "אין לי דבר נגד האוכלוסייה".

"אני לא חושבת שזה סיפור קטן. זה סיפור גדול", היא מוסיפה. "הבעיה היא כשיאיר לפיד אומר לפני הכתבה המצוינת של שי גל, 'בית-שמש כמשל'", אומר מאיר. "השאלה הגדולה היא אם נמשיך לדבר על זה גם בשבוע הבא", מסכם רוזן את הדיון.

בהמשך מראיין רוזן את יגאל סרנה, עיתונאי "ידיעות אחרונות" שזכה באחרונה בפרס סוקולוב לעיתונות. סרנה התייחס למצב העיתונות במונחים אפוקליפטיים בדברים שנשא במעמד קבלת הפרס, ורוזן מזכיר את האופן שבו התקשורת מטפלת באנשי השלטון ושואל, "אולי אנחנו קצת פרנואידים?". "כמו בהייטק, אנחנו חיים מהפירות של הדמוקרטיה והשגשוג של הדורות הקודמים", עונה סרנה, וכך גם הסיקור התקשורתי הנוכחי.

"השחיקה מגיעה מתישהו?", שואל רוזן. השחיקה מגיעה כשההתעניינות מתרכזת בנושאים מעטים ומצומצמים, עונה סרנה, ומזכיר את תוכנית הבידור "האח הגדול". לא נשארו אחים קטנים, הוא אומר. "כשנותנים לך לבצע אותה כהלכתה היא עבודה נפלאה", מגיב סרנה לשאלה על טיבו של מקצוע העיתונאות.

לסיום, לקראת פרסום סקר ה-TGI שעתיד להכתיר, שוב, את "ישראל היום" כעיתון הנפוץ במדינה, מתייחסת חוקרת התקשורת ענת באלינט לשאלה של רוזן: "האם אכן 'ישראל היום' הוא עיתון מסתיר אינפורמציה?". השאלה אינה אם הוא מסתיר סיפורים, אלא כיצד הוא מספר אותם, היא עונה. ומדגימה.

התוכנית "תיק תקשורת" משודרת בערוץ 23 ובאתר הטלוויזיה החינוכית