נוסחאות ישנות וחדשות

"בפעם הראשונה, הסכם הרגיעה כולל הפסקת החיסולים", אומר דובר הג'יהאד-האסלאמי בעזה, דאוד שהאב, ומקבל את הכותרת הראשית בעיתון "א-סינארה". מתחת לכותרת תצלום גדול שבו נראים אב ובנו המחזיק את ילקוטו על כתפו בביתם ההרוס, תחת הכותרת: "משפחה מעזה תחת ההריסות".

הקביעה של איש הג'יהאד באה בתגובה להכחשה הישראלית בדבר התנאי לרגיעה. העורכת וידה משעור מדגישה במאמרה השבועי את נוסח ההסכם שהעיתון מפרסם באופן בלעדי, ובו מצוין באחד הסעיפים כי "תחילת הרגיעה כוללת הפסקת החיסולים". שהאב אומר לעיתון כי הרגיעה הושגה במאמצים מצריים ובנוכחות משלחת ישראלית בראשות עמוס גלעד, ומדגיש בשיחה עם הכתב חסין סוויטי את ההישג של הארגון: "ההסכמים בעבר כללו רגיעה מול רגיעה". בתשובה לשאלה המתבקשת אם "ההישג של הג'יהאד שווה את ההרס ו-26 השהידים בצד הפלסטיני", ענה הדובר: "כל יום הכובש הישראלי טובח בעם הפלסטיני".

"פנורמה" מצטט בכותרת הגג לראשית שלו מקורות ישראליים המכנים את הרגיעה "שברירית". בכותרת הראשית: "זהירות בצל מתיחות בדרום הארץ לאחר שבוע של חילופי טילים". בתמונות המצורפות: אשדוד לאחר פגיעת טיל פלסטיני ועזה לאחר פגיעת טיל ישראלי.

בראיון עם כתב העיתון אמיר עבד-רבה קובע האחראי על תיק ירושלים ברשות הפלסטינית, חאתם עבד אל-קאדר, כי "הפרויקט המדיני של פת"ח נכשל ופרויקט ההתנגדות של חמאס נכשל – ולכן צריך למצוא נוסחה אחרת לפתרון הקונפליקט עם ישראל". אל-קאדר מדבר על "מתקפה גוברת של ישראל על אל-קודס", על זכרונותיו מהעיר העתיקה בירושלים, על היותו מזכיר מערכת בעיתון "אל-פג'ר" בעברו ועל שליטת ישראל על "70% מהגדה המערבית", וגם מוסיף "מלה לקוראי 'פנורמה' ו'פאנט'", אבל אף מלה על הנושא הבוער של השבוע: עזה. נדמה שהראיון נשלף מהמגירה ואיש לא דאג לעדכן אותו.

שער "א-סינארה"

שר החוץ של ממשלת חמאס בעזה, ד"ר מוחמד עווד, אומר לכתב "כל אל-ערב" סעיד חסנין כי "העמידה האיתנה של ההתנגדות בעזה הביאה להפסקת המתקפה הישראלית". ואילו שיח' נאפז עזאם, בכיר בג'יהאד-האסלאמי, אומר לכתב כי "העובדה שישראל קיבלה את הפסקת האש עם תנאי הפסקת החיסולים היא ניצחון לעם שלנו". גם חסנין מזכיר לעזאם כי העם הפלסטיני איבד 26 מבניו ו-100 נפצעו במתקפה הישראלית, והוא עונה: "כל אדם שנופל הוא עולם ומלואו, אך הסכמת ישראל לרגיעה בצורה הזאת, כולל הפסקת החיסולים, שונה מכל הפסקות האש הקודמות". שני הדוברים מקבלים הפניות עם תמונותיהם בשער העיתון.

מאמר המערכת של "כל אל-ערב" מוגש תחת הכותרת "המתקפה על עזה":

"נתניהו, אותו איש תוקפן, לא אהב את חזרתו מוושינגטון בלי אור ירוק למתקפה על איראן [...] בימים אלה הטילים הישראליים נופלים בצורה מסיבית על עזה, אך למרות שהטילים הפלסטיניים הם פשוטים, הם אילצו מיליון אזרחים בישראל להיכנס למרחבים מוגנים ועצרו את החיים הטבעיים, עד שמצרים שלאחר עידן מובארכ נכנסה לתמונה ועצרה את המתקפה, מתקפה בת עשרות שנים שלא נעצרה, ולא תיפסק בזמן הנראה לעין".

"חדית א-נאס" בוחר לכותרת הראשית את הראיון שערך עם מזכ"ל מק"י, מוחמד נפאע, לרגל הוועידה השנתית של המפלגה שנערכה באותו יום: "המו"מ [הישראלי-פלסטיני] מיותר ועל הרשות הפלסטינית לחזור לעם", לשון הכותרת. בכותרת המשנה: "האם המפלגה הקומוניסטית הישראלית תשנה את שמה למפלגה הקומוניסטית בישראל? בעניין ההצעה הישנה-חדשה משיב נפאע: 'זה סעיף בחוקת המפלגה, ויש זכות לחברים לבקש לשנותו'".

פגישה בדרום

הכותרת הראשית של "כל אל-ערב" מתייחסת להחלטת הממשלה הצפויה על אודות "חוק ייהוד הנגב", לשון כותרת הגג. בכותרת הראשית: "פגישה סודית בין בני בגין, האחראי על תיק הנגב, ובין מנהיגים ערבים מעוררת ביקורת!".

כותרת המשנה מתמצתת את התגובות: "ח"כ ג'מאל זחאלקה (בל"ד): 'הכינוס מסוכן ומנוגד להחלטת ועדת המעקב של הערבים בישראל להחרים את בגין, כל עוד לא הוקפאו המלצות ועדת פראוור'. מוחמד זידאן: 'איני יודע אם החלטה כזו [חרם] היא אמיתית ואני מציע לבדוק את הסוגיה'. ח"כ טלב א-סאנע [רע"מ-תע"ל]: 'אין החלטה להחרים, ואני לא אתן לאיש להביע ספק'".

הכתבה של זידאן חלאילה פרושה על שני עמודים בקונטרס החדשות. הוא מדווח כי במפגשים עם ההנהגה הדרומית השתתפו נשיא המדינה שמעון פרס, השר בני בגין ויו"ר הכנסת רובי ריבלין. ב"א-סינארה" לא מתייחסים לדיווחים, כך גם ב"פנורמה" וב"חדית א-נאס".

ניצול נשים

"בניגוד לחוק: עשרות אלפי נשים ערביות משתכרות מתחת לשכר המינימום ונעשקות על-ידי קבלנים שמקבלים עמלות על עבודת הנשים", נכתב בכותרת הפרויקט המיוחד של כתבי "כל אל-ערב", סוהיל כיוואן ומונא ערמוש, שמקבל אוזן שמאל בשער הראשי. הכתבים אינם מביאים אסמכתא לקביעתם שמדובר בעשרות אלפי נשים, אלא מתבססים בעיקר על הערכות אישיות שלהם, השאובות מהיכרותם את המגזר.

שער "כל אל-ערב"

בין השאר מביאים השניים את סיפורה של אשה בדואית שעובדת במפעל בשגב-שלום: "קיבלתי משכורת בסך 2,500 שקל בגין 17 ימי עבודה, וכששאלתי מדוע, השיבו לי כי הם משלמים ביטוחים". לדבריה, את יום העבודה שלה היא מתחילה בחמש בבוקר ועומדת על רגליה 12 שעות, ומשתכרת פחות מ-3,800 שקל בחודש "במצב הטוב ביותר". ענת מנסור, תושבת טירה, מקבלת שמונה שקלים לשעת עבודה בחנות בגדים שבה היא עובדת: "המשכורת שלי מגיעה ל-1,950 שקלים בחודש, ואני חייבת לקבל את המציאות כי אני זקוקה לכסף כדי לסייע לבני המשפחה שלי. אם אגיש תלונה נגד בעל העסק, אמצא את עצמי מפוטרת", היא אומרת לכתבים.

צעירה מוואדי עארה שעובדת כפקידה במשרדו של מהנדס ממשיכה להיות "גם מלצרית וגם מנקה" אחרי שמונה שעות עבודה תמורת 1,700 שקלים לחודש. התופעה מוכרת גם במרכזים מסחריים וגם במוסדות ציבור, שבהם מועסקות נשים רבות המשתכרות פחות משכר המינימום, כשמונה-תשעה שקלים לשעה, ומפוטרות לפני שתעבור שנה כדי שלא יזכו בפיצויים ובתנאי תעסוקה נאותים יותר. משרד התמ"ת הגיב כי הוא "מתייחס בחומרה רבה לתופעת ניצול העובדות הערביות ומנסה להיאבק בה".

מירוצי מכוניות

תת-ניצב ג'מאל חכרוש, סגן ראש אגף התנועה במשטרה, אומר לכתב מוחמד עווד ב"א-סינארה" כי 398 בני-אדם נהרגו בכבישים ב-2011, מהם 150 ערבים. הוא מוסיף כי על אף ששיעור הערבים בקרב האוכלוסייה הוא 20% ומקרב הנהגים 15%, חלקם בתאונות קטלניות מגיע ל-44%. עוד הוא מוסיף כי תשעה ילדים ערבים נהרגו בחצרות הבתים בשל חוסר זהירות מצד ההורים (ב-2010 נדרסו למוות 15 ילדים ערבים בחצרות הבתים).

תת-הניצב המוסלמי הראשון הוסיף בראיון הבלעדי כי "התחלנו במבצע פומבי ומבצע סודי לעצירת הנהגים הבעייתיים והמסוכנים והורדתם מהכבישים", ודבריו אלה מקבלים הפניה בשער הראשי. חכרוש אומר כי למרות הקטל בדרכים במגזר הערבי, הרשויות המקומיות הערביות אינן דורשות נוכחות של משטרת תנועה בתוך היישובים, על אף שתאונות רבות מתרחשות בתחום שיפוטם.

עוד הוא מספר על תופעה של נהיגה במהירות מופרזת בעיקר בקרב נהגים צעירים וגם בתוך היישובים; משאיות שנכנסות אל תוך היישובים ללא שיוצאו נגדן צווי עזר עירוניים; העדר תרבות נהיגה בקרב הצעירים (לכן מתחילים בהדרכה אינטנסיבית בתיכונים הערביים); ועל הנסיונות למנוע מירוצי מכוניות בלתי חוקיים, כולל מעצר של משתתפים בהם.

תת-הכרה

שער "חדית א-נאס"

"מבקר המדינה אינו מכיר בערבים", לשון הכותרת בעמוד פנימי בעיתון "חדית א-נאס". ההודעות לעיתונות ממשרד המבקר אינן נשלחות לעיתונות הערבית, בטענה כי "אנחנו שולחים את ההודעות רק לעיתונים ולכלי התקשורת הגדולים". העיתון טוען כי מבקר המדינה, שאמור לפעול למען שוויון אזרחי, משתתף כך באפליית המגזר הערבי. דוברת במשרד דובר מבקר המדינה הגיבה: "זו המדיניות שלנו זה שנים".

ברנז'ה

רזי ברקאי מגלי-צה"ל הופך לפרשן לענייני איראן ב"א-סינארה" וקובע לאחר שובו עם נתניהו מוושינגטון כי "ההערכה היא שלא התקבלה החלטה לתקוף את איראן". דבריו מקבלים הפניה בשער העיתון.

שער "פנורמה"

"ציפורה", מדור הרכילות של "חדית א-נאס", מדווח כי העיתונאית שירין יונס עוברת מרשת השידור הבריטית BBC בערבית לערוץ הטלוויזיה הערבי-בריטי סקיי-ניוז, שמשדר מהאמירויות. העיתונאי חאלד בדר יעלה לאוויר "אתר מקצועי בערבית בתגובה לאתרים המסחריים והבלתי מקצועיים במגזר".

הבלטה מיוחדת מעניק העיתון גם בשערו לעמיתים היהודים בקול-ישראל בערבית (רשת ד'). הוא מצטט הודעה לעיתונות של ח"כ עפו אגברייה (חד"ש), מתוך דיון של ועדת הכלכלה של הכנסת שבה הוא חבר, שקובל על כי "רוב העובדים בקול-ישראל הם מגמלאי שירותי המודיעין [בישראל]" ומתלונן על השפה הקלוקלת של גמלאי השב"כ העובדים ברדיו ובטלוויזיה בערבית. ההודעה הופצה במסגרת הצעתו של ח"כ אגברייה לבטל את אגרת הרישוי "משום שמעטים מאוד במגזר צופים או מאזינים לתקשורת הישראלית".

יאסר עוקבי הוא עורך חדשות ב"ישראל פוסט" ועורך העיתונים "שבע" ו"אל-אוסבוע אל-ערבי" בבאר-שבע והנגב