במהלך הראיון שהעניק אמש ראש הממשלה בנימין נתניהו לחדשות 13 הוא ביקש שוב ושוב שיתנו לו להשלים את דבריו בלא הפרעה. בשלב מסוים הוסיף הסבר לפיו מן הראוי שלא להפריע לו "כשאני בא הנה, וטורח לבוא הנה, תוך כדי 24 שעות של מאמץ אינסופי".

ואכן, הגעתו של נתניהו אמש לראיונות באולפני חדשות 13 וחדשות 12 היתה חריגה, אך לאו דווקא מהסיבה שנתניהו נקב בה. ההופעות אמש היו נדירות משום שנתניהו, בחלק גדול של שנות כהונתו כראש ממשלה, מסרב לענות על שאלות עיתונאים, מדבר עם הציבור מעל ראשה של העיתונות ומגיע לאולפנים רק כשהדבר נושא רווח פוליטי עבורו - בעיקר לקראת סופן של מערכות בחירות כדי לעודד הצבעה עבורו.

נתניהו מתנהל באופן דומה גם בעת חירום זו. מאז תחילת משבר נגיף הקורונה העדיף ראש הממשלה לשאת דברים במשרד ראש הממשלה, כשהוא מתוזמן לפי מהדורות החדשות המרכזיות. כמעט מדי ערב הופיע נתניהו ועדכן את הציבור במשך דקות ארוכות לגבי התפשטות הנגיף והצעדים עליהם הכריזה הממשלה במטרה לבלום את המגיפה, אך גם כדי לשאת הצהרות פוליטיות במסגרת ניסיונותיו להקים קואליציה. לא היו אלה מסיבות עיתונאים אלא מעין נאומים לאומה. שאלות לא נשאלו ותשובות לא ניתנו. גם מבחינה זו, הראיונות אמש היו חריגים, וגם להם היתה עילה פוליטית ברורה.

האם נתניהו מנצל את החשיפה התקשורתית שמעניקה המגפה למטרותיו הפוליטיות, או שמדובר בהתנהלות לגיטימית ומתבקשת מראש מדינה בעת משבר עולמי?

נתניהו הוא ראש ממשלת מעבר שאינו מצליח לגבש ממשלה כבר מעל שנה, שנגדו עומדים שלושה כתבי אישום פליליים, ושהמוניטין הבלתי מעורער שלו הוא כאמן של מניפולציות תקשורתיות. האם הוא מנצל את החשיפה התקשורתית שמעניקה המגפה למטרותיו הפוליטיות, או שמדובר בהתנהלות לגיטימית ומתבקשת מראש מדינה בעת משבר עולמי?

כדי לנסות ולענות על שאלה זו בדקנו כיצד מתנהלים ראשי מדינות דמוקרטיות בעולם. האם הם מפקיעים את זמן המסך לעצמם או מעניקים את הבימה לאנשי המקצוע? האם הם מתבצרים בעמדת המספר הכל יכול או פותחים את הדלת לתקשורת שתשאל שאלות ותקשה קושיות?

בדיקת "העין השביעית" מעלה כי נתניהו פועל באופן שונה מראשי מדינה בעולם המערבי. ישנם כאלה שממעטים להופיע בתדרוכים ומסתפקים בנאומים אחת לכמה ימים. ישנם כאלה שמופיעים דרך קבע, אך במסיבות עיתונאים שבהן ניתן להפנות אליהן שאלות. לא נמצא עוד מנהיג בעולם המערבי שבשבועיים האחרונים השתלט על המסך כמעט מדי ערב, אך נמנע בסיום דבריו מלפתוח את הדיון לשאלות.

באיטליה, שבה מתו יותר אזרחים מנגיף הקורונה מאשר בכל מדינה אחרת בעולם, ראש הממשלה ג'וזפה קונטה נשא מסיבת עיתונאים לפני כשבועיים והשיב לשאלות אך באופן כללי הוא אינו מרבה להופיע בתדרוכים על מצב המאבק בנגיף. הוא מתייצב בפני הציבור רק בנקודות מפתח, ונושא דברים ממשרדו ללא אפשרות לשאלות עיתונאים. לעומת זאת, מדי ערב בשעה שש מתקיימת מסיבת עיתונאים עם אנשי מקצוע, כולל ראש ההגנה האזרחית ומומחי בריאות, ומדובר במסיבת עיתונאים במובנה המקורי - כזו שבה עיתונאים יכולים לשאול שאלות.

בבריטניה, שסובלת אף היא קשות מהתפשטות הנגיף, ראש הממשלה בוריס ג'ונסון כינס בימים האחרונים מדי ערב מסיבת עיתונאים. לצד שרים ובכירים במערך הבריאות, דיבר ג'ונסון באריכות על המשבר והדרכים להתמודד עמו. בשונה מישראל, מדובר במסיבת עיתונאים אמיתית, במהלכה ג'ונסון משיב לשאלות.

בגרמניה, שאף היא נפגעה קשות מנגיף הקורונה, נשאה הקנצלרית אנגלה מרקל נאום לאומה לפני ימים אחדים בלא מתן אפשרות לשאלות, אולם גם ערכה כמה מסיבות עיתונאים בהן השיבה לשאלות. עם זאת, בניגוד לנתניהו בישראל, מרקל אינה עומדת בראש מערך ההסברה של המאבק בקורונה. את דברור המשבר מובילים אנשי מקצוע. מדי בוקר מתקיימת מסיבת עיתונאים של מכון רוברט קוך, שאחראי לבריאות ציבורית ומייעץ לממשלה, וגם שם עיתונאים מורשים לשאול שאלות.

בארה"ב מכנס הנשיא דונלד טראמפ מדי ערב מסיבת עיתונאים באורך של שעה ומעלה. במהלכה נדרש טראמפ, יחד עם בכירים בממשל ובמערך הבריאות האמריקאי, לנושא מגפת הקורונה. כולם, כמובן, משיבים לשאלות העיתונאים, אם כי טראמפ עושה זאת בסגנונו. שלשום, לדוגמה, ביקש ממנו עיתונאי NBC להתייחס לחששות הציבור האמריקאי ובתגובה ננזף: "אתה כתב נוראי", אמר לו טראמפ, "זו שאלה נבזית".

בצרפת הנשיא עמנואל מקרון אינו מוביל את דברור המשבר. הוא נאם פעמיים מארמון האליזה, בלא מתן אפשרות לשאלות. לקדמת הבמה נשלח ראש הממשלה אדואר פיליפ ושריו. הללו מרבים להעביר תדריכים בשידור חי, שכמובן במהלכם מקבלים העיתונאים את הזכות להפנות אליהם שאלות ולקבל תשובות.

בספרד ניצב ראש הממשלה פדרו סאנצ'ס באחורי הבמה. בשבוע החולף היו לו שני נאומים, באחד מהם ניתנה אפשרות מוגבלת לשאלות עיתונאים. ראוי לציין כי חלק מהנאומים שנשא ראש הממשלה הספרדי מאז פרוץ המשבר נערכו בשעת צהריים, ולא בשעות צפיית השיא של הטלוויזיה. נראה כי הם תוזמנו לפי הנסיבות המצדיקות את קיומם, ולא לפי שיעורי הרייטינג. כך, לדוגמה, ההכרזה על מצב החירום נערכה בשעה שתיים וחצי בצהריים. את הדברור של המשבר מוביל פרננדו סימון, מנהל המרכז לשיתוף פעולה במקרי חירום רפואיים. הוא מתייצב מדי יום מול שלל עיתונאים כדי לענות לשאלותיהם, לצד שר הבריאות ושרים נוספים.

בהולנד מתייצב ראש הממשלה מארק רוטה למסיבות עיתונאיים כמעט מדי יום, יחד עם מנכ"ל משרד הבריאות ההולנדי ושר הבריאות. מסיבות העיתונאים כוללות כמובן שאלות של עיתונאים ומענה. אולם ראש הממשלה לא מסתפק בכך. רוטה מעניק ראיונות רבים לתקשורת, ואף מצא את הזמן להתראיין למהדורת חדשות שקהל היעד שלה הם ילדי הולנד.

בשבדיה החליט ראש הממשלה סטפן לוון לא לעמוד בראש מערך הדברור של המשבר. את התפקיד הזה נתן לאנשי המקצוע ברשות בריאות הציבור. ובכל זאת, ראש הממשלה כינס כמה מסיבות עיתונאים מאז פרוץ המשבר. במהלכן, באופן טבעי, איפשר לעיתונאים להפנות אליו שאלות.

ראש ממשלת נורבגיה ארנה סולברג וראש ממשלה דנמרק מטה פרדריקסן תפסו מקום מרכזי יותר בתדרוכי הקורונה בתקשורת לעומת  עמיתם משבדיה, אולם גם הן נתנו לאנשי המקצוע את הבמה המרכזית. כמובן, כשהופיעו במסיבות עיתונאים, העניקו ראשי הממשלה של נורבגיה ודנמרק הזדמנות לעיתונאים לשאול שאלות.

סייעו בהכנת הכתבה: לירן לוטקר, הילה דיין, אמיר טייג, יוסי ברטל, יעל מרום ומירון רפפורט