מה לח"כ מיקי מכלוף זוהר ול"פאנט", חשבתי לעצמי כשהסבו את תשומת לבי לכתבה יוצאת דופן באתר החדשות, הפופולרי מבין האתרים הישראלים בערבית: זוהר מבקש מראש הממשלה נתניהו לבחון אפשרות לטיסות ישירות לסעודיה, בכדי להקל על מוסלמים תושבי ישראל הבוחרים לממש את חובת החאג' שלהם.

ולא רק זוהר מככב פתאום ב"פאנט". מיד אחרי הבטחת הבחירות של זוהר להוזיל את עלויות העלייה לרגל למכה, התפרסם באתר ראיון עם חברת ליכוד אחרת, השרה לשיוויון חברתי גילה גמליאל. בהמשך התפרסמה באתר כתבה מחמיאה על קשריו של נתניהו בעולם הערבי, ושותפו מסרים של הליכוד כנגד חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן מהרשימה-המשותפת. לקינוח, בערוץ "הלא", השייך לאותה קבוצת תקשורת, שודר ראיון עם נתניהו עצמו.

ב"פאנט" גילו, אם כן, את הליכוד, ובתיאום מרשים, הליכוד גילה את "פאנט": סמוך לפרסומים העיתונאיים על הליכוד החל להתפרסם באתר קמפיין מודעות, במקביל לפרסום בשלטי חוצות. לא מדובר בקמפיין המונה את מעלותיהם של הליכוד ונתניהו, אלא כזה המכוון נגד הרשימה-המשותפת. הסיסמה היא "וואלה אשי", סלנג שפירושו "כלום". כלומר, הרשימה-המשותפת לא עשתה בשבילכם כלום.

בליכוד מבינים שלא יוכלו באמת לשכנע את הערבים להצביע ליכוד. המטרה האמיתית של הקמפיין היא דיכוי הצבעה

הקמפיין לא באמת נועד לעודד הצבעה למפלגה כזו או אחרת. בליכוד מבינים שלא יוכלו באמת לשכנע את הערבים להצביע ליכוד. המטרה האמיתית של הקמפיין היא דיכוי הצבעה. הליכוד מנסה לזרוע ייאוש ותחושת חוסר מסוגלות בציבור הערבי, בתקווה לשכנע כמה שיותר מצביעים ערבים להישאר בבית.

כבר כמה מערכות בחירות שהקמפיין של ראש הממשלה מתמקד בדה-לגיטימציה לציבור הערבי ולנבחרים של הציבור הערבי בכנסת. מ"הערבים נעים בכמויות לקלפי" ב-2015, דרך קמפיין המצלמות בקלפיות ו"הערבים גונבים את הבחירות" במערכות הבחירות של 2019, ועד לקמפיין הנוכחי שמתמקד במתקפה על כחול-לבן באשמה שישתפו פעולה חס וחלילה עם הרשימה-המשותפת. אלא שהפעם, הקמפיין פונה גם ישירות לציבור הערבי.

ראיון עם נתניהו באתר "פאנט". המראיין: בסאם ג'אבר, מו"ל האתר. למטה: מודעה של קמפיין הליכוד נגד הרשימה-המשותפת

ראיון עם נתניהו באתר "פאנט". המראיין: בסאם ג'אבר, מו"ל האתר. למטה: מודעה של קמפיין הליכוד נגד הרשימה-המשותפת

למה שהליכוד יעשה בכלל קמפיין בערבית? בבחירות אפריל 2019 הצליח הליכוד ללקט כ-9,000 מצביעים ביישובים הערבים. בבחירות הבאות, בספטמבר, רק כ-8,000. אלא שאחרי שנה של מערכות בחירות, כשנראה שכל המצביעים הפוטנציאליים כבר גמרו בדעתם באיזו מפלגה יבחרו, אחוזי ההצבעה בציבור הערבי הם מהגורמים היחידים שיכולים להשפיע בפועל על מפת הגושים. סקרים רבים מצביעים על אמון גדול וגובר של החברה הערבית ברשימה-המשותפת, ולראיה בבחירות ספטמבר 19 כ-80% אחוז מהבוחרים הצביעו לה.

מה נשאר אם כן לליכוד לעשות? לנסות ולשכנע את המצביעים הערבים להישאר בבית. כך, לאורך הראיון המלטף שהוענק לראש הממשלה באתר "פאנט", בחר נתניהו לחזור על המסר לפיו "חברי הכנסת הערבים לא עשו דבר למענכם". נתניהו חזר על המסר שוב ושוב, גם בתשובה לשאלות שאינן קשורות לרשימה-המשותפת. כך למשל תוכנית הטרנספר ב"עסקת המאה" היא בלון שנופח על-ידי הרשימה-המשותפת, שגם לא עשתה כלום כדי לטפל בפשיעה במגזר הערבי. אפילו כשנתניהו דיבר על הרופאים הערבים שטיפלו בהוריו הוא הגיע מהר מאד למשפט הקסם: הרשימה-המשותפת לא עשתה כלום בשבילם. כזכור, מדובר במי שמכהן כראש הממשלה מזה עשור.

נתניהו חזר גם על השקר שחברי הכנסת הערבים פועלים רק למען הפלסטינים בשטחים, תוך שהוא מתעלם לחלוטין מכך שרוב העבודה של חברי הכנסת הערבים מתמקד בבעיות פנים של החברה הערבית - נתון שעלה בצורה מובהקת במחקר שערכה עמותת יוזמות קרן אברהם.

מם סאטירי על הראיון שהעניק ראש הממשלה נתניהו למו"ל קבוצת פנורמה בסאם ג'אבר (משמאל)

מם סאטירי על הראיון שהעניק ראש הממשלה נתניהו למו"ל קבוצת פנורמה בסאם ג'אבר (משמאל)

האסטרטגיה של הליכוד מול החברה הערבית היא אם כן, להפיץ פייק עובדות, להדהד מסרים אלו באינטנסיביות ולמצוא את הפלטפורמה שתסכים לשתף פעולה, כשהמטרה היא אחת, לנסות לערער את הביטחון של המצביעים הערבים ולנסות לדכא את הרצון שלהם להצביע. נכון שלנתניהו לא אכפת לנסות גם לקושש כמה קולות עבורו במקביל, והוא אכן פנה לאזרחים הערבים בראיון, ביקש את תמיכתם ואף אמר כי הוא גם ראש הממשלה שלהם, אבל לסיום הראיון כמובן זכר לחזור למסר המרכזי שהוא חוסר המעש וההצלחה של הרשימה-המשותפת.

למרות התקציבים שהושקעו בקמפיין ושיתוף הפעולה עם אתר החדשות הנצפה ביותר בחברה הערבית, הקמפיין התקבל ברשתות החברתיות בבוז מופגן הן לליכוד והן לפלטפורמה שהסכימה לשתף פעולה עם קמפיין כזה. התגובות היו מזלזלות והזכירו לראש הממשלה את הגזענות וההסתה, את חוק קמניץ וחוק הלאום שפגעו בכל אזרח ערבי, והיו הרבה שפשוט שאלו "מה תרמה לנו פאנט?". והתשובה היתה - "וואלה אשי". כלום.

מורשד ביבאר הוא עיתונאי, כותב תזה על דיכוי הצבעה