תלונה הוגשה למועצת העיתונות נגד "ישראל היום" בגין סיקור פרשת החשד לאונס קבוצתי בקפריסין. במועצת העיתונות יתבקשו להכריע, בין היתר, האם די בכך שכלי תקשורת ייחס טענות לגורם בעל עניין כדי לייתר בדיקה של אמיתותן.
בסוף חודש יולי האחרון התפרסם כי קבוצת נערים ישראלים חשודה באונס נערה בריטית בקפריסין. בהמשך הנערה הודתה כי מסרה עדות שקר, אך כעבור כמה ימים חזרה בה וטענה כי אולצה להודות שבדתה את האונס. במשך ימים ארוכים העיתונאים הישראלים קיבלו את רוב המידע על הפרשה מבא-כוחם של החשודים, עו"ד ניר יסלוביץ'.
בין הידיעות הרבות שפורסמו בתקשורת הישראלית על הפרשה היתה גם כתבה שהופיעה באתר "ישראל היום" תחת הכותרת "דפוס פעולה חוזר: זו המתלוננת הבריטית". בכותרת המשנה של הכתבה נכתב כי "פ' בת ה-19, תושבת דרבי שבאנגליה, התלוננה כבר בעבר בטענה שנאנסה וקיבלה בתמורה פיצוי כספי גבוה". הידיעה, מאת שמעון יעיש, התבססה על דברי עו"ד יסלוביץ', בא-כוחם של הישראלים שנחשדו באונס.
לטענת ליאה לזר, שהגישה את התלונה למועצת העיתונות, הכתבה הפרה כמה סעיפים בתקנון האתיקה של מועצת העיתונות.
"ישראל היום", 29.7.2019
"מר יעיש לא ציין כפי שהוא מחויב בחוק, כי דבריו הינם לכאורה, ולא נבדקו, ואין לו סימוכין לטענות", כותבת לזר בתלונתה. "ובהתאם לכך, לא צורף ולו בדל ראיה אחד לדפוס התנהגותה 'החוזר' של המתלוננת".
"אין צורך להכביר במלים על הנזק הבלתי הפיך ולטווח ארוך בנפגעות עבירות מין, אשר רואות לנגד עיניהן כלי תקשורת המבזה וכותש נערה אשר כל חטאה היה להיות קורבן עבירה", מוסיפה לזר. "ועליהן לסגת מהגשת תלונה, שכן עם תלונתן גוף תקשורתי יפשיט את כבודן ושמן הטוב, ומשכך יש להקפיד על תענית שתיקה".
לדברי לזר, הפרסום של יעיש אף עודד ישראלים לשתף ברשתות החברתיות סרטונים מהאירוע שצולמו ללא הסכמת הקורבן. עוד מציינת לזר כי תחקיר שביצעו אורלי וילנאי וגיא מרוז מפריך את הטענות של בא-כוח החשודים שהובאו בידיעה מאת יעיש.
לפי לזר, ב"ישראל היום" הפרו כמה סעיפים בתקנון האתיקה של מועצת העיתונות, ובהם הסעיפים שנוגעים לפרסום אמיתי ומדויק, פרסום אחראי תוך בדיקת העובדות ושמירה על פרטיותו ושמו הטוב של אדם (כולל תגובה במקרה הצורך).
בתקנון האתיקה, מזכירה לזר, ישנם גם סעיפים המוקדשים לקורבנות עבירות מין כמו סעיף 9ט', הקורא: "לא יפרסמו עיתון ועיתונאי כל דבר הקשור בעבר המיני של מתלוננת או מתלונן בעבירת מין, למעט מידע על קשר אישי קודם עם הנילון". גם את סעיף זה הפר "ישראל היום", היא טוענת.
"לשיטתי", כותבת לזר, "בשלב הנוכחי, כשכללי האתיקה באים להגן על האינטרס הציבורי, עלינו לעשות שימוש בכלי העבודה האינהרנטי שבידי מועצת העיתונות ולהגביל את יכולתם של כלי תקשורת להסתמך על בעלי אינטרסים מובהקים, במקרה הנדון עורך-דינם של הנערים החשודים באונס והפצת סרטונים, לשם השגת מידע".
טרם הגשת התלונה פנתה לזר למערכת "ישראל היום", וזו מסרה לה תגובה ראשונית שלפיה אין כל מקום לקבל את התלונה. "בניגוד לטענותיך", כתבו בעיתון, "במסגרת הכתבה הובהר באופן מפורש, פעמיים, כי הטענות על אודות תלונתה הקודמת של המתלוננת נסמכות על דבריו של עו"ד ניר יסלוביץ', עורך-דינם של הנערים. בהתאם לכך, ברור כי הדברים שפורסמו בכתבה הוצגו כהווייתם".
עוד טענו ב"ישראל היום" כי לא ניתן להסתמך על התחקיר של אורלי וילנאי וגיא מרוז כדי לקבוע שהטענות של עו"ד יסלוביץ' שגויות.