פעילת זכויות בעלי החיים והידוענית טל גלבוע תשלם הוצאות משפט לגולש שספג ממנה תביעת דיבה בגובה 300 אלף שקל. גלבוע הגישה את התביעה בעקבות ארבעה פוסטים הומוריסטיים שפורסמו בדף פייסבוק בשם "קרניבורים עם חיוך על השפתיים", שמפעיליו הגחיכו אותה ואת האג'נדה הטבעונית שהיא מקדמת. בפסק דין שניתן אתמול (21.5), השופט נמרוד אשכול מבית-משפט השלום בתל-אביב קבע כי מדובר בפרסומים סאטיריים שהם בגדר הבעת דעה מותרת.
התביעה של גלבוע הוגשה נגד שניים ממפעילי העמוד הסאטירי, ברק הררי ועמרי וייל, שהגדיר את עצמו בכתב ההגנה כ"שוחט בהכשרתו, הדוגל בדיאטה פליאוליתית המבוססת בעיקרה על צריכת מזון מן החי". התביעה הוגשה במרץ 2016. זמן קצר לאחר מכן נמחק הררי מכתב התביעה, משהתברר שלא היה מעורב בפרסום הפוסטים. הנתבע וייל טען בכתב ההגנה שלו כי מדובר בתביעת השתקה, אך השופט אשכול נמנע מלהכריע בעניין.
הדף "קרניבורים עם חיוך על השפתיים" הוסר על-ידי פייסבוק בקיץ 2016 בעקבות תלונות של פעילי זכויות בעלי חיים שהוגשו בהמשך לתביעה של גלבוע, אם כי מאז הוקם דף חלופי. בפסק הדין מצטט השופט אשכול מתוך חטיבת ה"אודות" של הדף הישן, שבה מובהר כי הוא נועד "להגחיך טבעונים מטיפים" ו"להוות נקודת מפגש לאוכלי בשר באשר הם". על רקע זה מנתח השופט את ארבעת הפרסומים שבגינם הוגשה התביעה – ולגבי כל אחד מהם הוא קובע כי מדובר בסאטירה שפורסמה בתום לב וכהבעת דעה על עניין ציבורי.
בפוסט הראשון שמוזכר בפסק הדין הודבק ראשה של גלבוע על גופם של שני קצבים שאוחזים בנתחי בשר מוכנים לצלייה. "מבחינה אובייקטיבית לא נראה כי הפרסום עולה בגדר לשון הרע, מעצם היותו סאטירי", פסק השופט.
השופט: "חופש הביטוי מתחזק כאשר עסקינן בביטוי כגון סאטירה/פארודיה. כאשר מדובר בהבעת דעה מסוג זה, הגבלת חופש הביטוי פוגעת בצורה קשה בקיומו של 'שוק רעיונות' חופשי, בצורך להגשמה עצמית ובלב לבו של השיח הדמוקרטי"
"ייתכן שבאופן סובייקטיבי נפגעה התובעת מפרסום זה", הוסיף, אך ציין כי "זה אינו המבחן הרלבנטי. יש בפרסום ביטוי באמצעות סאטירה/הומור כנגד עמדתה של התובעת בעניין צריכת בשר. [אך] אין המדובר בפרסום מבזה, אלא בהבעת דעה בנושא ציבורי שבמחלוקת". לדברי השופט, חופש הביטוי מאפשר שיח שכולל הבעה של דעות מנוגדות על נושאים ציבוריים מעוררי מחלוקת – ולכן לא מדובר בלשון הרע.
בפוסט השני שובצה תמונה של גלבוע כשהיא יושבת ומאחוריה פרה, לצד הכיתוב "טבעונים שזועקים כשרפתנים מזריעים בהמות, איפה הייתם כשערן עשה את זה?". לטענת גלבוע, וייל הציג אותה כבהמה ו"יצר זיקה" בין הליך ההתעברות המלאכותי של פרות בענף החלב ל"הליך התעברותה של התובעת על-ידי אב ילדותיה".
גם כאן, קבע השופט אשכול, מדובר בפרשנות סובייקטיבית של גלבוע. לדבריו, הפוסט לא מציג אותה כבהמה – ובכל מקרה, מדובר בסאטירה ובהבעת דעה, שחוסות תחת חופש הביטוי. "חופש הביטוי מתחזק כאשר עסקינן בביטוי כגון סאטירה/פארודיה", הבהיר השופט. "כאשר מדובר בהבעת דעה מסוג זה, הגבלת חופש הביטוי פוגעת בצורה קשה בקיומו של 'שוק רעיונות' חופשי, בצורך להגשמה עצמית ובלב לבו של השיח הדמוקרטי".
בפוסט השלישי שנכלל בתביעה גלבוע כלל לא מופיעה. וייל פרסם בו תצלום של ילדה מחבקת עגל שמפיו יוצא בלון דיבור: "עזבי אותי, טבעונית משוגעת! לכי לחבק עצים!". פניה של הילדה מוסתרות, ולא ניתן לזהותה. גלבוע כללה את הפרסום הזה בתביעתה משום שהילדה שנראית בתצלום היא אחת מבנותיה. ואולם, ציין השופט, העובדה הזאת לא צוינה בפוסט – ואיש מהמגיבים לא זיהה את הילדה. לפיכך קבע כי גם במקרה זה גלבוע לא זכאית לפיצויים.
"כשם שהתובעת עומדת בראש ארגונים ותנועות על מנת להפיץ את האידיאולוגיה שלה, עומד הנתבע מנגד ומפרסם בדף הפייסבוק, שייסד במיוחד לשם כך, ביקורת ציבורית סאטירית לגבי פעולות אלו" (מתוך פסק הדין)
בהקשר זה ציטט השופט אשכול מתוך פסק דין שניתן בתביעה שהוגשה נגד יאיר לפיד בעת שהיה בעל טור ב"ידיעות אחרונות". "ז'אנר הכתיבה בתחום זה [טורי דעה] דורש להימנע מפירוש מילולי של הביטויים, המהווים כלי ספרותי שתכליתו לחדד את המסר העולה מן המאמר, להבדיל מאמצעי להצגת תוכן עובדתי", פסק בתיק ההוא השופט משה סובל, וציין כי כשדנים בפעילות של איש ציבור שקשורה ל"סוגיה הנטושה במחלוקת ציבורית ואידיאולוגית חריפה" – "מוצדק לפרוס הגנה מיוחדת לחופש הביטוי במסגרת הדיון הציבורי, כך שאחריות בגין לשון הרע לא תוטל אלא במקרים חריגים בהם השימוש לרעה בחירות הביטוי חצה את סף הסיבולת".
הפוסט הרביעי כלל סרטון אנימציה שבו, לטענת גלבוע, "נראית גופה של אשה עירומה כשהיא קשורה, משופדת על שיפוד מסתובב מעל מדורה, והנתבע [וייל] השתיל באותו סרטון את פניה של התובעת בחזה ובאיבר מינה של אותה אשה". וייל, שיוצג בידי עו"ד אור ירקוני, טען בתגובה כי לא ניתן לזהות את דמותה של גלבוע משום שהוא השתמש בתצלום שבו היא מכסה את פניה. השופט קיבל את הטענה. הוא ציין כי "אדם סביר לא יכול לזהות שהתובעת היא אשר מצולמת בתמונה", ולפיכך אין לה עילת תביעה במקרה זה. כמו כן, הוסיף השופט, גם כאן מדובר בפרסום סאטירי.
לפיכך, קבע השופט אשכול, דינה של התביעה להידחות. "כשם שהתובעת עומדת בראש ארגונים ותנועות על מנת להפיץ את האידיאולוגיה שלה, עומד הנתבע מנגד ומפרסם בדף הפייסבוק, שייסד במיוחד לשם כך, ביקורת ציבורית סאטירית לגבי פעולות אלו, המעודדת אכילת מזון העשוי מבעלי החיים", כתב בפסק הדין. גלבוע, שיוצגה בידי עו"ד יהונתן רבינוביץ, לא תקבל פיצוי כלשהו מעמרי וייל, ואף תשלם לו הוצאות משפט בסך 3,000 שקל.
55311-03-16
* * *
לעיון בפסק הדין