לשכת העיתונות הממשלתית החליטה להקל על עיתונאים מאתרי חדשות עצמאיים לקבל תעודות לע"מ. עד כה, כלי תקשורת מקוונים נדרשו להוכיח שאתר האינטרנט שלהם זוכה ל-10,000 כניסות ייחודיות ביום לפחות – רף גבוה שהקשה על עיתונאים מאתרים עצמאיים לקבל תעודות. הקושי הזה הוליד קמפיין רשת שהוביל אתר "המקום הכי חם בגיהנום" בשנה שעברה – ובעקבותיו הוקמה ועדה מייעצת שהתבקשה לבדוק את הכללים ולהציע תיקונים.
לאחרונה סיימה הוועדה את עבודתה, ובהתאם להמלצותיה הוחלט לפתוח מסלול מקביל לחלוקת תעודות לע"מ. הלשכה, שפועלת תחת משרד ראש הממשלה, הודיעה על כך בחודש שעבר. המסלול החדש יאפשר לעיתונאים שפועלים בפלטפורמות דיגיטליות – אתרים, בלוגים, רשתות חברתיות ועוד – לקבל תעודות בלי קשר להיקף החשיפה שלהם.
במקרים הללו, נמסר בהודעה, כל בקשה תיבחן על בסיס "אופי הפעילות החדשותית המתקיימת באותו כלי תקשורת", ובכלל זה קיומם של "תחקירים עיתונאיים" ו"פולואו-אפים בכלי תקשורת אחרים", או במקרים שבהם מבקשי התעודות הם עיתונאים ותיקים שהחזיקו בעבר בתעודת לע"מ. "מבחן התפוצה עבור כלי תקשורת מקוונים ימשיך להתקיים, אולם איננו עוד תנאי הכרחי", הובהר בהודעה.
"תעודת לע"מ אינה תעודת עיתונאי, אלא היא תעודה שנועדה להקל על עיתונאים לבצע את מלאכתם, בגישה למקומות סיקור ולמידע ציבורי. יש לעמוד על המשמר כדי שהתעודה לא תהפוך לרישוי עקיף של המקצוע. הסדרת המקצוע היא עניין לעוסקים בו, ולא למדינה" (מתוך הדו"ח)
בראש הוועדה הציבורית שהמליצה על השינויים עמד פרופ' מיכאל בירנהק מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב. לצדו ישבו בוועדה פרופ' קרין נהון, נשיאת איגוד האינטרנט הישראלי; עו"ד משה כהן, דובר משרד המשפטים; שירה מרגלית, יו"ר אתר האינטרנט "סלונה"; והעיתונאית כרמית ספיר-ויץ מ"מעריב".
"בצד המודל הוותיק של מערכת חדשות, אנו עדים למודלים חדשים של עבודה עיתונאית, בשלבי איסוף המידע ועריכתו, הפצתו ונגישותו, למשל מערכות של איש אחד, מערכות שיתופיות, מיזמים מקוונים במימון המונים, ועוד", כתבו חברי הוועדה בדו"ח המסכם שלהם. "תוכן של אתר מופץ לא רק באתר המקורי של אמצעי התקשורת המקוון, אלא גם ברשתות חברתיות, ועוד, ולכן אמת המידה של מספר מבקרים ייחודיים באתר אינה מתאימה בהקשר המקוון", הוסיפו.
חברי הוועדה מצאו לנכון להבהיר כי אין זה מתפקידה של המדינה לקבוע מיהו עיתונאי. "תעודת לע"מ אינה תעודת עיתונאי, אלא היא תעודה שנועדה להקל על עיתונאים לבצע את מלאכתם, בגישה למקומות סיקור ולמידע ציבורי. יש לעמוד על המשמר כדי שהתעודה לא תהפוך לרישוי עקיף של המקצוע. הסדרת המקצוע היא עניין לעוסקים בו, ולא למדינה", נכתב בדו"ח.
"אילו היה בידי המדינה כוח לקבוע מיהו עיתונאי ומי אינו עיתונאי, היה מיד מתעורר חשש כבד שכלי זה ישמש את המדינה לקדם את עמדותיה, להשתיק ביקורת ולסכל דיון ציבורי בסוגיות שאינן נוחות לממשלה או לפקידים. במלים אחרות, היעדר הרישוי הוא עיקרון חשוב לביצור חופש העיתונות", טענו חברי הוועדה, והוסיפו כי העיקרון הזה חל גם על תחום האתיקה: "אנו סבורים שאין זה תפקידה של המדינה לקבוע הכשרה באתיקה עיתונאית כתנאי לקבלת תעודה של לע"מ. אם יפר עיתונאי את כללי האתיקה, ראוי שהדברים ייבחנו במסגרות הפנים-עיתונאיות, ולא במסגרות השלטוניות".
הגורם שיכריע אילו כלי תקשורת עומדים בכללים החדשים יהיה מנהל לע"מ, ניצן חן. לכך מצטרפת הבדיקה הבטחונית הקבועה מטעם השב"כ, שבוחן ומאשר כל עיתונאי ועיתונאית שמגישים בקשה לקבלת תעודה.
* * *
לעיון בדו"ח הוועדה
לעיון בכללי לע"מ החדשים