נפתלי בנט, יו"ר הבית-היהודי, בפתח ביתו ביום שישי האחרון (צילום: גדעון מרקוביץ')

זליגת תכנים

"אנחנו עומדים בפני הקטע המעצבן, שאופייני לכל פוסט מערכת בחירות. זהו שלב המשא-ומתן בין המפלגות. משלחות של עסקנים סוג ב' ועורכי-דין שקופצים על הזדמנות צילום מגיעים לכפר-המכבייה ויושבים בכובד ראש על דפים וניסוחים והסכמים, כאילו שמישהו מתייחס לניירות הללו אחר-כך", כותב שלום ירושלמי במדור הדעות של "מעריב". "באמצע הדרך יש גם הופעות מיותרות של נציגי המפלגות, ספינים למיניהם, נסיונות פתטיים להעלות מחיר ולהוריד מחיר, הצהרות פרישה והצגות ברוגז. בפועל העניינים נסגרים הרחק משולחנות המשא-ומתן הללו, בשיחות טלפון ובפגישות בין ראשי המפלגות, שייתכן שכבר סגרו ביניהם מזמן את קווי היסוד".

"חשש: נשק כימי יגיע לחיזבאללה", נכתב בכותרת הראשית של "ידיעות אחרונות". "דאגה בישראל: משטר אסד קורס, חשש שהנשק הכימי וטילים יזלגו לידי חיזבאללה ולגורמי טרור נוסח אל-קאעידה", נכתב בכותרת עילגת על שער "ישראל היום" מעל לכותרת הראשית "הסכנה והכוננות". גם הכותרת הראשית של "מקור ראשון" עוסקת בנושא. "ישראל לרוסיה: למנוע העברת נשק כימי סורי לארגוני טרור", נכתב בכותרת הראשית של "מעריב", המדווחת על פגישה צפויה של ראש המטה לביטחון לאומי, יעקב עמידרור, עם "מקבילו הרוסי ועם שר החוץ לברוב". "חשש בישראל מזליגת נשק כימי ללבנון; כיפת-ברזל הוצבה בחיפה", נכתב בכותרת הראשית של "הארץ".

על עלייתו של הנושא הסורי לראש סדר היום של כלל העיתונים אחראי ראש הממשלה, שהציב את הדיון בנושא בראש סדר היום של הממשלה. העיתונים עוסקים כולם במשמעויות הבטחוניות והמדיניות של הימצאותם של מצבורי נשק כימי ברודנות מתפוררת שכנה, כפי שכבר עשו בעבר בכמה הזדמנויות. הפעם, בשניים מהעיתונים, נוסף לדיון גם ההיבט הפוליטי.

"ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר אתמול בישיבת הממשלה כי הוא מודאג לגבי 'נשק קטלני שנמצא בסוריה, שהולכת ומתבקעת'", נפתח הידיעה הראשית של "הארץ" מאת ברק רביד ועמוס הראל. "הדברים באים על רקע סדרה של דיונים קדחתניים שקיים לאחרונה בסוגיית הנשק הכימי בסוריה", ממשיכה הידיעה ומצטטת מדברי נתניהו: "יש פה צבר של איומים, והמציאות ממשיכה להתפתח ככל שהשטח רוגש, ואנחנו צריכים להיות ערוכים וחזקים מול כל התפתחות. לצורך זה אשאף להקים את הממשלה הרחבה והיציבה ביותר שניתן להקים על מנת לענות קודם כל על האיומים הבטחוניים".

בעוד שב"מעריב" וב"מקור ראשון" מתעלמים מההקשר הפוליטי שמספק ראש הממשלה עצמו ומסתפקים במלל בטחוניסטי מוכר ונדוש, ב"הארץ" מגיבים להרמה להנחתה של נתניהו: "אפשר לראות את הצהרת נתניהו אתמול כתשובה כפולה, הן לאסד והן ללפיד: רק ממשלה רחבה היא תשובה למצב הבטחוני הרגיש", כותב הראל בטור פרשנות. "עם 15 שרים לליכוד-ביתנו, כולל יולי אדלשטיין ולימור לבנת, איש מאויבינו לא יעז להתחכם איתנו", הוא מלגלג ומאשים את נתניהו ב"ניצול התפתחות בטחונית לצרכים פוליטיים".

הקישור הבוטה שעושה ראש הממשלה – בתקופת משא-ומתן קואליציוני עם מפלגה שהכריזה כי חרתה על דגלה ממשלה צרה – בין איומי הנשק הכימי מסוריה לבין גודל הממשלה אכן מגוחך, וב"הארץ" מלגלגים עליו בצדק. ב"ישראל היום", כרגיל, הספין של נתניהו מובא כלשונו, תוך התמסרות מלאה. "נתניהו: המזה"ת לא ממתין להרכבת הקואליציה בישראל; סוריה מתבקעת", נכתב בכותרת המשנה לראשית, ושתי הכפולות הפותחות ממצבות את הנעשה בסוריה כאיום קיומי חריף ומיידי על מדינת ישראל ו"עילה למלחמה". הידיעה הראשית מודיעה כי נתניהו קשר בדבריו את האיומים הבטחוניים לא לתכך פוליטי, אלא "ליום השואה הבינלאומי".

על רקע כל זה, אפשר היה לצפות שב"ידיעות אחרונות" תתפרסם כותרת ראשית המאשימה את נתניהו בהאשמות דומות לאלו של הראל, אלא שבכפולה הפותחת של העיתון – הכוללת ידיעה חדשותית של יוסי יהושוע, טור פרשנות של אלכס פישמן וידיעה של דניאל בטיני כי "די ולט" הגרמני פירסם גם הוא את הידיעה הלא מאומתת על פיצוץ במתקני הגרעין באיראן – אין ולו מלה, ודאי שלא מלת ביקורת, על ההקשר הפוליטי של הדברים. האם מרגע ששותפו הטבעי הטרי של נתניהו הוא בכיר בניו של "ידיעות אחרונות" תירשם הפסקת אש או לפחות רגיעה ביחסו של העיתון לראש הממשלה?

נחכה ונראה. בינתיים אפשר לציין כי הידיעה על עליית בנזין 95 אוקטן ביותר מ-20 אגורות לליטר מופיעה רק בעמ' 8 של העיתון, ללא הפניה בשער ובלי לוגו או כותרת גג בסגנון "הגזירות מתחילות".

מסכסכים ומסתכסכים

ואולי במלים "ממשלה רחבה" התכוון נתניהו לא להכנה מגושמת של הקרקע לניסיון לשמור על מספר שרים מנופח בניגוד למצעה של מפלגת יש-עתיד – אלא לגודלה של הקואליציה ולמספר החברות בה? זו, כמובן, פרשנות מקלה שאינה נתמכת בעובדות (נתניהו אמר "ממשלה"), אולם כך או כך, העיתונים מרבים לעסוק במלאכת הרכבת הקואליציה, עם דגש על שאלת מיקומה של מפלגת הבית-היהודי בראשותו של נפתלי בנט. אתמול פירסם "הארץ" בכותרתו הראשית ידיעת רכילות אופיינית לתקופת משא-ומתן והתמחרות (מהסוג שהיה נפוץ פעם רק בעיתונות הספורט), ולפיה שרים אלמונים בליכוד מעידים כי נתניהו מתכוון לנסות להרכיב קואליציה ללא הבית-היהודי. זאת, עקב איבה ישנה של הזוג נתניהו לבנט, שהיה ראש לשכת נתניהו, ומואשם על-ידיהם בהדלפות. היום מגיבים העיתונים לשמועה שפירסם "הארץ" בשמועות משלהם.

"בכירים בליכוד מנסים לסכסך בין נתניהו לבנט", מדווחים סופיה רון-מוריה ואוריאל כהנא ב"מקור ראשון". הכתבים נסמכים על "גורמים בבית-היהודי". "בנט יהיה בממשלה" היא כותרת כפולת העמודים 7–6 ב"ישראל היום". "למרות משקעי העבר, בכירים בליכוד מעריכים כי יו"ר הבית-היהודי יצורף לקואליציה", מוסרת כותרת המשנה לדיווח של מתי טוכפלד. "מסתמן: נתניהו לא יוכל לוותר על בנט", קובעת גם כותרת טורה של לילך ויסמן ב"גלובס". ויסמן נשענת על "הערכות במערכת הפוליטית". ובמדור הדעות של "הארץ" כותב אלוף בן, עורך העיתון, על הידיעה שפורסמה בעיתונו ככותרת ראשית כהדלפה, מוטלת בספק, למטרות ספין – ומחזק את תדמיתו כאופורטוניסט-אקטואליה (ההכחשות החריפות היום לידיעה של "הארץ" מוסיפות לכך נופך אירוני). על שער "ידיעות אחרונות" מתפרסמת תמונה ישנה של לפיד ובנט אוחזים זה בזה בידידות. "לפיד ובנט: גישושים לתיאום עמדות", נכתב בכותרת.

בין הדיווחים על המשא-ומתן הקואליציוני מתפרסמת גם ידיעה על מחאה נגד מעורבותו של נתן אשל, ראש סגל לשכת ראש הממשלה, שהודח בשל "התנהלות לא הולמת כלפי עובדת". רק "הארץ" מפרסם הפניה לידיעה בשער. עוד על המערכת הפוליטית: "מגעים בין לפיד ומופז על איחוד", מדווח זאב קם ב"מעריב" וב"מקור ראשון".

בשולי הדיווחים הפוליטיים מדווחים העיתונים על שינוי אפשרי במצבו של ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון, הנתון בתרדמת זה שבע שנים. "אובחנה פעילות משמעותית במוחו של שרון בתגובה לתמונות של בני משפחתו", נכתב בכותרת דיווח של דן אבן, כתב הבריאות של "הארץ", בעמ' 9 של העיתון (בעמוד השער הכותרת מופיעה בקיצור הרה אסון: "זוהתה פעילות במוחו של אריאל שרון"). תוצאות הבדיקה שנערכה בסורוקה, כך הרופאים, "מדגימות קיומו של עיבוד חושי במוח". מבית-החולים שיבא, שם שרון מאושפז, מסרו כי "שרון לא אובחן מעולם כסובל מתרדמת", אלא כמי שנמצא ב"רמת הכרה נמוכה". ב"מעריב" כותבים ארי גלהר ואורי בינדר כי "הוויכוח בין בתי-החולים נובע מנסיונות לקדם את המכשור הרפואי השונה הנמצא בכל אחת מהמחלקות".

באופן מוזר, ב"ידיעות אחרונות", עיתון הבית של גלעד שרון ואוהד של משפחת שרון באופן כללי (אחרי עיקורו של המוסף "7 ימים" מעיתונות פוליטית חוקרת), לא מופיעה הפניה בשער לידיעה בעניין – המופיעה רק בעמ' 22 (תחת הכותרת האופיינית "שרון שמע את הקול של גלעד, והגיב"). העיתון מוסר את גרסת שיבא, שלפיה אין שינוי במצבו של שרון, העובר ממילא בדיקות דומות במכשיר אחר, ומתמסר בהנאה לתצוגות התכלית של החוקרים המשווקים את מכשירי הסריקה השונים בכתבת השער של המוסף היומי.

מה שבטוח

העיתונים ממשיכים לסקר את המהומות הקטלניות במצרים. "מורסי עשוי להחזיק מעמד בשלטון – ועשוי גם ליפול", אומר פרופ' עוזי רבי, ראש מרכז דיין לענייני המזרח התיכון באוניברסיטת תל-אביב, למשה רונן בראיון קצר המתפרסם בפתח המוסף "24 שעות" של "ידיעות אחרונות".

כותרות כלכליות

עיתוני הכלכלה מגישים מגוון כותרות היום. "כך הצטמק מעמד הביניים: שכרם של המזרחים טיפס, ומצבם של הערבים הורע", מדווחת הכותרת הראשית הלא מספיק מובנת של "דה-מרקר". כותרת הביניים חושפת כי מדובר בעוד דו"ח של מרכז אדווה, ש"חושף כמה מהתהליכים שהעמיקו את האי-שוויון בישראל. מעמד הביניים איבד בשני העשורים האחרונים משקי בית במגזר הערבי, שהכנסותיהם ירדו, אבל גם מזרחים ועולים מבריה"מ לשעבר, שהצליחו להתבסס כלכלית. מחברות הדו"ח: 'מעמד הביניים בישראל אינו מורכב ממשפחות שגרות בפרברים עם שתי מכוניות ובית יפה. עבודה כבר אינה מבטיחה מחיה בכבוד" (הילה ויסברג). "מעמד הביניים בישראל הוא מעמד פועלים, יאיר לפיד דיבר על המעמד הגבוה", היא כותרת הכתבה עצמה.

"18 ודי" היא כותרתו הראשית של "כלכליסט", תחת כותרת הגג "מקטינים את הממשלה, מפסיקים את הבזבוז". "למה שמשרד האנרגיה והמים לא ישולב בתוך המשרד להגנת הסביבה?", שואלת כותרת המשנה, "מדוע לא להכפיף את משרד השיכון לראש הממשלה? ואיך ממשלת נתניהו הראשונה הסתדרה עם 18 שרים בלבד? הממשלה היוצאת היתה מנופחת במיוחד, עם לא פחות מ-32 שרים וסגני שרים. אפשר להסתדר עם הרבה פחות" (שאול אמסטרדמסקי ותומר אביטל). עוד בעיתון: "נציגות אי.די.בי פיתוח מתנגדת למכירת כלל-ביטוח לכור", מדווחים גולן חזני ורחלי בינדמן.

ב"גלובס" מסתכלים מעבר לים: "כך הפכה אפל לקורבן של הצלחתה", מבטיחה הכותרת הראשית. "'אפל הגיעה לשלב שבו כל החדשות הן חדשות רעות', תיאר אחד האנליסטים בדרך הטובה יותר את מצב החברה: מכירות גבוהות יוצרות חשש מפני רוויה בשוק, ואילו מכירות נמוכות יוצרות חשש מאובדן צמיחה", נכתב בכותרת המשנה, המגלמת בלי משים את הפרדוקס של הקפיטליזם הצרכני. "מנהיגי דאבוס, אנחנו לא סומכים עליכם", נכתב בכותרת דיווח מה"פייננשל טיימס" המופיע בעמ' 16 של העיתון, ולפיו "סקר של מכון אדלמן שהוצג בכנס של הפורום הכלכלי העולמי מציג תמונה מפכחת על אמון הציבור באליטה החברתית".

ואילו ב"ממון" של "ידיעות אחרונות" כותרת צבעונית במיוחד: "למה המדינה מחביאה את האבנים האלו מעובדי הנמלים", נכתב באותיות צהובות על גבי תמונה של – ובכן – אבנים. "בשקט-בשקט, המדינה חוצבת סלעים לבניית נמל חדש – ומאחסנת אותם הרחק מעיני העובדים הכי עצבניים במדינה", נכתב בכותרת המשנה, המובילה לידיעה של עופר פטרסבורג. עוד בגיליון: "מס עשירים" בגובה 2% נוספים על משכורות גבוהות מ-800 אלף שקל בשנה יוחל בחלקו כבר מהחודש.

החדש של טרנטינו

"מכלול היצירה של במאי הקולנוע קוונטין טרנטינו מורכב משרשרת של חוליות קולנועיות שמטרתה ליצור שיח קולנועי שהולך ומתפתח. אין זה אומר בהכרח שכל חוליה נוספת בשרשרת הזאת טובה מקודמתה, אך עצם האופן שבו טרנטינו מעצב ומקדם את יצירתו מעניק לאותה יצירה ייחוד במציאות הקולנועית האמריקאית העכשווית, וזאת בנוסף לייחוד התסריטאי והסגנוני שלה", כותב אורי קליין על סרטו החדש של טרנטינו, "ג'אנגו ללא מעצורים" (השם שנתן לו המפיץ הישראלי), בכתבת השער של "גלריה", מוסף "הארץ".

בהמשך ביקורתו כותב קליין: "אין ספק שסרטו החדש של טרנטינו הוא יצירה שראוי לצפות בה ומעניין לדון בה, אך יש גם משהו שכבר קצת מעייף באופן שבו טרנטינו מעצב את כל המציאות של סרטו מהתייחסויות קולנועיות".

ענייני תקשורת

נתי טוקר מצא מתאם בין מספר צופיו של יאיר לפיד כשהגיש את מהדורת שישי של חדשות ערוץ 2 (528 אלף ב-2011, לפי נתוני הרייטינג) לבין מספר המצביעים לו בבחירות האחרונות (543 אלף). עוד הוא מדווח ב"דה-מרקר" כי גולן יוכפז, עורך אותה תוכנית, יעבור להיות מנכ"ל חדשות ערוץ 10 המתחרה, זאת לאחר שרפי גינת עבר להיות מנכ"ל הערוץ.

מינויו של גינת הוא נושא כתבת השער של "גלובס הערב". "אחרי שיאיר לפיד, האיש של מו"ל 'ידיעות אחרונות' נוני מוזס, החליש את בנימין נתניהו, האיש של שלדון אדלסון – נראה כי מוזס ממשיך להעמיק אחיזה במדיה עם מינוי רפי גינת, מי שהיה עורך 'ידיעות אחרונות', לתפקיד מנכ"ל ערוץ 10. כיצד נולד הקשר בין הערוץ לקבוצת התוכן של מוזס ומדוע אסור להוריד את העיניים מרביב דרוקר ומגיא פינס", נכתב בכותרת המשנה לכתבה של לי-אור אברבך, הכותב על גינת כמי ש"אין עוררין על סגולותיו" כ"איש תקשורת בעל שיעור קומה, מיצוב ונוכחות ברורים".

המועמדים בבחירות הכלליות בארה"ב שבהם תמך המילארדר שלדון אדלסון נכשלו רובם, המתמודד להיות מועמד הרפובליקאים לנשיאות שבו תמך כשל גם הוא, המועמד הסופי שגם בו תמך כשל גם הוא, המועמד לראשות המממשלה בישראל שבו תמך עיתונו (הנתמך על-ידיו) יהיה ראש ממשלה, אולם מפלגתו איבדה חלק ניכר מכוחה. אבל אדלסון, כך נראה, אינו מתייאש מבחישה פוליטית. "אדלסון מנסה למנוע את מינויו של הייגל", נכתב בכותרת דיווח של צח יוקד ב"מעריב". "איל הקזינו היהודי מוביל את מאמצי הרפובליקאים נגד מועמדו של אובמה לתפקיד מזכיר ההגנה".

הידיעה הראשית בעמוד האחורי של "ידיעות אחרונות" (לצד דיווח על מזג האוויר) היא אייטם רכילות מורחב (מאת ראובן וייס) על אדם שמצא כלב ("שוויו כ-5,000 שקלים") והחזיר אותו לבעליו, המיליונר אילן בן-דב, בעליה הכושל של חברת סלולר, שהעניק למוצא הישר מתנה: טלפון סלולרי. וייס מוסר כי בן-דב אמר למוצא אחרי שהלה השיב לו באיזה מכשיר סלולרי הוא אוחז, "כנראה שלא תמשיך לסבול עוד הרבה זמן". עוד הוא מוסר מפיו של אותו אזרח, אחרי שקיבל את הטלפון החדש, כי "זה לא בדיוק שדרוג לעומת המכשיר שהיה לי, אבל זה בהחלט נחמד מאוד מצדו".

אייטם רכילות? שיעור בסוציולוגיה! העשיר משכנע את אחד העם כי חייו אינם חיים (הוא "סובל") ללא הסחורה שברשות העשיר; אחד העם מקבל את הסחורה ומגלה כי חייו לא השתנו וכי אין בסחורה חידוש; אחד העם מודה לעשיר שזה עתה החזיר לו "סחורה" יקרה הרבה יותר; עיתון ההמונים מנציח את המעמד תחת הכותרת "האו פון", תצלומים של אחד העם מציג לראווה את הסחורה שקיבל מהעשיר, של הסחורה שהוחזרה לעשיר ושל העשיר עם אשתו הדוגמנית.

"בוגרי תוכניות ריאליטי רבות יתמודדו בקדם-אירוויזיון", מדווחת גילי איזיקוביץ ב"גלריה". אם כן, הרמוניה.

מדור הרכילות של המוסף "ממון" מדווח כי שר הפנים לשעבר אופיר פינס יהפוך ליחצן (באותו משרד שאליו עבר מי שהיה, משום מה, עורכו הראשי של "מעריב", יואב צור).