הזיקה בין האינטרנט לבחירות לנשיאות בארצות-הברית נקשרה עד לאחרונה בעיקר להצלחתו המרשימה של ברק אובמה בקמפיין 2008. המועמד הדמוקרטי סלל אז את דרכו לבית הלבן, בין היתר באמצעות שימוש נרחב ברשת כדי להפעיל גייסות של מתנדבים, לעודד רישום אזרחים להצבעה ולגייס תרומות. אבל בבחירות 2012 צף האינטרנט ועלה בעיקר בהקשר אחר: קמפיין האינטרנט שמנוהל נגד המועמד ריק סנטורום, שזינק באחרונה לצמרת רשימת המועמדים לנשיאות מטעם המפלגה הרפובליקאית.
סנטורום, בן 53, לשעבר סנטור מפנסילבניה, נוקט כבר שנים קו שמרני תקיף, בעיקר בכל מה שמכנים באמריקה "ערכי המשפחה". הוא מתנגד תקיף להפלות, מזהיר מ"הסכנות המוסריות" שבשימוש באמצעי מניעה ובבדיקות לנשים בהריון. ב-1996 ילדה אשתו, קרן, פג שמת שעתיים לאחר הלידה. סנטורום הביא את הגופה הביתה והציג אותה לילדיו. "זהו אחיכם גבריאל", אמר להם. רק אחר-כך נטל את התינוק המת לקבורה.
סנטורום גם נאבק כבר שנים נגד הכרה בנישואים חד-מיניים בכלל ובהומוסקסואלים בפרט. בשנת 2003 טען בראיון כי התרת קיום יחסים הומוסקסואליים פירושה מתן היתר גם לביגמיה, לפוליגמיה, לגילוי עריות, לבגידה, לניאוף. "ההגדרה של נישואים", הוסיף סנטורום, "איננה כוללת למיטב ידיעתי הומוסקסואליות [...] זה לא גבר על ילד, גבר על כלב, או מה שלא יהיה". הדברים עוררו עליו כצפוי את חמתם של חוגים ליברליים, וכמובן את זעמם של פעילים הומוסקסואלים.
אחד מהם, העיתונאי ופעיל זכויות ההומואים דן סאבג', יצא למתקפת נגד, באינטרנט. סאבג' קרא לחבריו להתחרות בניסוח הגדרה מעודכנת לשמו של סנטורום. הנוסח שנבחר הכניס ללקסיקון האמריקאי מונח חדש בשמו של הפוליטיקאי הרפובליקאי. "סנטורום", על-פי ההגדרה של סאבג' – שגם רכש את כתובות האתרים santorum.com וכן spreadingsantorum.com – הוא הנוזל שהוא תוצר הלוואי של מין אנאלי. כדי להפיץ מלה חדשה באנגלית במאה ה-21 אין עוד צורך לשכנע עורכים שמרניים של מילונים ולקסיקונים לאמץ את החידוש. די להכיר את נבכי גוגל כדי להקפיץ את ההגדרה למקום גבוה ברשימות החיפוש.
בטכניקה המכונה "הפצצת גוגל" הציפו סאבג' ותומכיו את הקישור להגדרה באתרים ובבלוגים שלהם – ו"סנטורום" זינק לפסגה. וכך, כאשר מנסים היום אזרחי אמריקה ללמוד משהו על המועמד הכמעט אלמוני שזינק לצמרת המתמודדים במאבק עתיר התהפוכות במחנה הרפובליקאי, הם נתקלים בערך המביך הזה. מביך עד כדי כך שאמצעי התקשורת הממוסדים באמריקה נמנעים מלצטט אותו. הם מסתפקים בתיאור כללי, משהו בנוסח "ביטוי וולגרי". למה להרגיז את צרכני התקשורת השמרנים.
"זו אכן בדיחה מלוכלכת מוטרפת", הודה לאחרונה סאבג' בעת ביקור בטקסס, "זה משהו בוטה, זה נאלח – בדיוק כמו הדברים של סנטורום על ציבור ההומואים".
הבעיה של סנטורום היא בבואה של המציאות החדשה שיצר האינטרנט בעולם התקשורת הפוליטית. בעבר השקיע מועמד לבחירות את עיקר מאמציו התקשורתיים כדי לזכות בחשיפה. המכשול הראשון שהיה עליו לעבור היה "מבחן זיהוי השם": עד כמה המצביעים הפוטנציאליים מודעים בכלל לקיומו של מועמד כזה, מכירים את שמו וכוללים אותו ברשימת אפשרויות הבחירה. רק מי שעבר את השלב הזה יכול לגשת למנה העיקרית, למאמץ לנסות לשכנע את המצביעים בכישוריו של המועמד ובדרכו הפוליטית, וגם לשבות אותם בקסמו האישי.
סנטורום זכה, לפחות בחוגים מסוימים, לזיהוי שמו עוד בטרם יצא למירוץ, אבל לא בדרך שעליה חולם מועמד לנשיאות. למדיה החדשה יש כללים משלה. באינטרנט אפשר לטוות רשתות חדשות, כפי שעשה בהצלחה ברק אובמה, אבל היא גם מציגה אתגר מורכב למועמדים כסנטורום. את המציאות הזו לומד להכיר בימים אלה כאן בארץ יאיר לפיד, כתיאורו של יובל דרור: כל מה שהמועמד יכול לעשות ברשת – יכולים לעשות גם המצביעים וגם היריבים.
הבעיה של סנטורום (האיש) מול סנטורום (ההגדרה) אינה פשוטה: במשמעותו האנאלית מתגלגל המונח ברשת כבר תשע שנים, ומצוטט באתרים רבים אחרים. גם ב"מילון האורבני" הפופולרי, הפתוח לכל כותב, הכולל מגוון רחב של מלים וביטויים בלשון מדוברת, שלא זכו מעולם לחשיפה במילונים הממוסדים. סנטורום העדיף להתעלם מכך במשך שנים. אבל אשתקד, אחרי שהכריז בציוץ בטוויטר "אני מוכן להוביל", וזינק למירוץ, הבין שנקמת סאבג' עלולה להסב לו נזקים.
סנטורום פנה להנהלת גוגל בדרישה לנטרל את "הפצצת גוגל" נגדו. החברה סירבה. ארצות-הברית, אחרי הכל, אינה סין. חופש הביטוי באמריקה הוא ערך מקודש. "איננו מסירים תוכן ממנוע החיפוש שלנו אלא במספר מצומצם של מקרים, כדוגמת תכנים בלתי חוקיים או הפרת הכללים של האתר", הסביר דובר מטעם החברה. סנטורום לא השתכנע. אם אתם עסק רציני, נזף בראשי גוגל, לא ייתכן שתיתנו יד לזוהמה כזו שתופץ אצלכם.
מצד שני, בקהל הבית של סנטורום הנזק הוא מצומצם. סנטורום מתכתב בעיקר עם הציבור השמרני, אפילו הארכי-שמרני, שאינו חש שום סימפטיה להומוסקסואלים. להפך: הציבור הזה דווקא עשוי לתמוך במי שנפל קורבן בעיניהם לעוד מתקפה של ליברלים חסרי מוסר, שמנסים להכתים את אביר הערכים האמריקאיים ה"אמיתיים".
הם גם לא מתרגשים ממאמרים נוקבים של בעלי טורים ליברליים, כדוגמת מורין דאוד ב"ניו-יורק טיימס", שתיארה השבוע את סנטורום כמטיף דתי פנאטי. היא הזכירה את דבריו בבחירות 2008, כאשר הזהיר כי "השטן הציב את אמריקה על הכוונת שלו [...] השטן תוקף את המוסדות של אמריקה כשהוא משתמש בחטאים הגדולים של יהירות, גאווה וחושניות". הבעיה תתעורר, כך חוששים במפלגה הרפובליקאית, אם יזכה סנטורום במועמדות המפלגה: עם התבטאויות כאלה יהיה לו סיכוי מוגבל לזכות בתמיכת המצביעים מן המרכז.
אבל בינתיים גם יריבו העיקרי של סנטורום, מיט רומני, נתון במתקפת אינטרנט, ובאותה שיטה. אתר חדש, spreadingromney.com, מציג הגדרה למונח "רומני", שלא נפרט אותה כאן – גם הפעם משהו שנוגע לנקבי הגוף. גם אצל רומני כלב הוא חלק מהסיפור. לא "גבר על כלב" בסגנון סנטורום, אלא כלב על גג מכונית. ההגדרה מתייחסת לאירוע שהתרחש בשנת 1983, כשמשפחת רומני יצאה למסע בן 12 שעות מבוסטון לבית הנופש שלה בקנדה. אבא, אמא וחמישה ילדים נדחקו במכונית, ואילו שיימוס, האייריש-סטר המשפחתי, עשה את הדרך במלונה על גג הרכב ברוח הקרה. גם לאחר שהכלב חש במעיו בדרך, נמנע רומני מלהכניס אותו למכונית החמה, שטף אותו בצינור מים בתחנת דלק והחזירו למלונה שעל הגג.
ה"בוסטון גלוב" דיווח על כך אז, לפני שלושה עשורים. עכשיו גויסה פרשת שיימוס למלחמת הבחירות. יריביו של רומני מבקשים להציגו כאדם שאינו ראוי להיבחר בשל יחסו לכלבים, המצביע על חוסר רגישות. ניוט גינגריץ' העלה לרשת אתר שבו הוא נראה חובק כלבים, במאמץ לשכנע את הבוחרים שבניגוד ליריבו, הוא אדם חם ורגיש. אחרים מפיצים חולצות וסטיקרים עם ציור של כלב וכתובת נגד רומני. רייצ'ל מדאו הקדישה לפרשה את תוכניתה ברשת הטלוויזיה בכבלים MSNBC, האנטיתזה הליברלית לפוקס-ניוז השמרנית.
זו אינה הפעם הראשונה שהכפשות ועיסוק בעניינים שוליים לכאורה דוחקים את הדיון הענייני במערכת בחירות בארצות-הברית, אבל הפעם נדמה שהמדיה החדשה מאיצה את התהליך: הסגנון הופך לוולגרי ורדוד מאי-פעם. באורח אירוני, דווקא המדיום הדמוקרטי ביותר אינו משפר את התהליך הדמוקרטי, אלא מוריד את השיח הפוליטי לשפל חדש.