הרפורמה במשק החשמל והמאבק הציבורי נגד הקמת אסדת לווייתן מול חוף דור השיבו את הגז לכותרות. בסיקור התקשורתי מתייחסים אליו לרוב כאל "גז טבעי", אך האם הגז הוא אכן טבעי, על כל המטען הרגשי והתרבותי שנלווה למלה הזו, או שמא זהו תואר שיווקי שמקודם על-ידי חברות האנרגיה ומשרדי הממשלה כדי ליצור לגז תדמית ירוקה, נקייה ומתקדמת?

הגז ה"טבעי" שייך לקבוצת הדלקים המאובנים (Fossil Fuels), יחד עם נפט ועם פחם. שלושת הדלקים טבעיים באותה מידה: הם תוצר של התפרקות בעלי חיים וצמחים שחיו בעבר הרחוק ועברו תהליכים גיאולוגיים שהפכו אותם לחומר פחמני עתיר אנרגיה. מבחינה זו, שלושת הדלקים הם חלק מהטבע – בלב האדמה או בקרקעית הים. למרות זאת, אף אחד לא משתמש בביטוי "פחם טבעי" או "נפט טבעי" (בספרות המקצועית משתמשים בביטוי natural gas, והשימוש בו נועד להבדיל בין גז שמופק בתהליך גיאולוגי, בדרך כלל גז מתאן, לבין גז שמופק כתהליך משני כתוצר מהפקת דלקים אחרים, כמו LPG למשל).

נכון שהגז פולט בין 20% ל-50% פחות גזי חממה מפחם, אך גזי חממה הם רק חלק מהפגיעה הסביבתית שגורם ייצור אנרגיה מדלקים מאובנים בשלבי ההפקה, השינוע והשריפה. הפקת גז, בדיוק כמו הפקת נפט, משנה את פני השטח באמצעות קידוח שעלול גם לגרום לדליפות הרסניות. חלק מהאסדות להפקת גז, כמו אסדת "תמר" למשל, הן מקומות מזוהמים מאוד עם חשיפה גבוהה מאוד לזיהום אוויר ולחומרים רעילים. גם בשלב השינוע של הגז ייתכנו דליפות, ויש להוסיף לכך שגז תמיד נושא עימו דלק נוסף, קונדנסט (Condensate), הדומה לנפט מבחינת אופי התרכובת ומבחינת השפעתו הבריאותית והסביבתית.

וכמובן, הליך השריפה של הגז ה"טבעי" משחרר גם הוא מזהמי אוויר מקומיים וגזי חממה, שגם אם הם פחותים מאלו שמשחרר הפחם, שיעורם עדיין אינו עומד בהלימה ליעדים להפחתת פליטות גזי חממה שנקבעו בוועידת פריז לאקלים, שעליהם חתמה ישראל. בנוסף, הגז, כמו הפחם והנפט, ממשיך לזהם ולייצר מפגעים גם בזמן שהוא מאוחסן (כמו הנזק שגורמת חוות מכלי הנפט הממוקמת בלב אזור מאוכלס בחיפה ופוגעת קשות באיכות החיים של התושבים ובבריאותם) וגם אחרי שהוא נשרף, בשל הפסולת שהוא מותיר.

כך שלמרות שאין עוררין על כך שמבחינה בריאותית וסביבתית (בהיבט של מזהמים מקומיים), ייצור חשמל מגז והנעת רכבים בגז עדיפים בהרבה על פני טכנולוגיות שמבוססות על פחם או בנזין – הגז ה"טבעי" הוא בכל זאת אנרגיה מזהמת ולא ידידותית לסביבה (ויעידו על כך גם עשרות מאבקים פעילים של מי שאינם מעוניינים להתגורר בסמיכות לתחנת כוח מונעת בגז "טבעי" או בסמוך לאסדת גז "טבעי").

כאשר מתייחסים אל הגז כ"טבעי" לא רק מספקים לו שירותי תדמית שלא מגיעים לו אלא מבצעים הטעיה ממש. משום שאנרגיה טבעית היא בנמצא: אנרגיה מתחדשת מהשמש, הרוח, המים, וכל אנרגיה שאינה מבוססת על משאב מתכלה. אנרגיה ירוקה ונקייה, ולא כזו הדורשת שריפת גז רעיל ומזהם. אנרגיה טבעית באמת, ולא "טבעית".

הדיון הציבורי הערני בנושא הגז, שהתחדש כעת סביב מיקום אסדת לווייתן, מדגיש בפנינו שוב כי דלקים מחצביים לעולם יהיו מקור לזיהום ולסיכון, וכי בעידן של שינוי אקלים אין שום תחליף להתבססות על אנרגיה מתחדשת. לכן טוב יעשו כלי התקשורת אם יקפידו על השימוש במלה גז בלבד, ובכך יתרמו למניעת בלבול וחוסר הבנה בקרב הציבור.

אודי אבני הוא דובר גרינפיס ישראל