בביקור שקיימנו לאחרונה בחו"ל שוחחנו עם מקורות ברשויות אכיפת חוק שאישרו את מה שכבר מזמן חשדנו בו – אבל העדפנו שלא להאמין. בעוד רשויות חוק מעבר לים מקדישות משאבים ניכרים כדי לחקור מעשי הונאה המבוצעים מתוך ישראל בתחומים של אופציות בינאריות, פורקס (מט"ח) מטבעות דיגיטליים ועוד, המשטרה ורשויות אחרות בישראל אינן משתפות פעולה, ולעתים אף מערימות קשיים.

נמסר לנו, למשל, כי בקשות סיוע מחו"ל לגבי חקירת ישראלים הקשורים לאופציות בינאריות נתקלות בתגובה חלקית ואיטית ביותר של הרשויות בישראל, ולעתים אינן זוכות לתגובה כלל. "הוצאנו את האופציות הבינאריות אל מחוץ לחוק", מצהירים לעתים קרובות גורמים רשמיים בישראל, כאילו העובדה שישראל העבירה באוקטובר האחרון חוק בעניין תרמית מסוימת זו מייתרת את האכיפה נגד אלפי הישראלים שלקחו חלק במעשי המרמה.

בעשור האחרון הפכה ישראל למרכז עולמי של הונאה – תעשייה שלמה שמעסיקה מעל 10,000 עובדים, רובם עולים חדשים ודוברי שפות זרות, שמועסקים במרכזי מכירות ברחבי הארץ. אנשי שיווק אלה מפתים לקוחות בחו"ל באמצעות הטלפון והאינטרנט, בדרכי מרמה, להשקיע באופציות בינאריות, פורקס, חוזי הפרשים ומטבעות דיגיטליים. הלקוחות, רובם ככולם, מפסידים את כספם.

מקורות בחו"ל המומים מחוסר שיתוף הפעולה המתמשך מצד ישראל. לדבריהם, לעצור את האחראים להונאת האופציות הבינאריות אמור להיות פשוט כמו "לדוג בתוך קופסת שימורים". ואף על פי כן, עד היום אף לא אחד מנוכלי האופציות הבינאריות הועמד לדין בישראל

כשהנפגעים מתלוננים, ה"ברוקרים" בדרך כלל פשוט נעלמים עם הכסף. תעשיית האופציות הבינאריות הישראלית לבדה הרוויחה, לפי ההערכה, כ-5 עד 10 מיליארד דולר בשנה, עד שהמחוקק הוציא אותה מחוץ לחוק, ב-26 בינואר השנה. ואולם, חלק מהעוסקים באופציות בינאריות מתעלמים מהחוק, וממשיכים לפעול מישראל; חלקם עברו לבצע הונאה אחרות, ואחרים העבירו את עסקיהם למדינות כמו רוסיה, אוקראינה, הפיליפינים, פנמה, פולין, אלבניה, בולגריה, קפריסין וסרביה.

מה יכול להביא את ישראל, מדינה קטנה עם אוכלוסייה של פחות מ-9 מיליון איש, התלויה מאוד בסחר חוץ ובקשרים דיפלומטיים וצבאיים עם מדינות המערב, להקשות על מאמצי האכיפה של בעלות בריתה? שהרי ישראל אמורה להכיר תודה על כל עזרה המושטת לה בהתמודדות עם הבעיה ההולכת והמחריפה של פשע מאורגן זה, כפי שתיאר זאת בכיר במשטרה.

המקורות שאיתם שוחחנו בחו"ל די המומים מחוסר שיתוף הפעולה המתמשך מצד ישראל, ואינם מצליחים למצוא לכך הסבר קביל. מקורות אלה אמרו לנו, למשל, כי מבחינת משטרת ישראל, לעצור את האחראים להונאת האופציות הבינאריות אמור להיות פשוט כמו "לדוג בתוך קופסת שימורים". ואף על פי כן, עד היום אף לא אחד מנוכלי האופציות הבינאריות הועמד לדין בישראל.

כדי לבצע פשיטה על משרדיהם של כמה מהחשודים המרכזיים בארץ נדרשה מעורבות ישירה של ה-FBI, ומה שאמור היה להיות הליך פשוט של הגשת תלונה בידי אזרחים זרים שנפגעו מהונאה שבוצעה מישראל – הפך למשימה ביורוקרטית מייגעת וכמעט בלתי אפשרית. נאמר לנו שאפילו בקשות הסיוע הספציפיות ביותר מצד רשויות חוק זרות לא נענות על-ידי הרשויות בארץ. מומחים שאיתם שוחחנו טוענים כי מחדל האכיפה הזה פוגע באופן מובהק באינטרסים של ישראל. הם הציעו שני הסברים לכך שהמחדל בכל זאת מתקיים.

"אתה מבזבז את הזמן שלך"

ההסבר הראשון להתנהלות זו הוא אוזלת יד. לפי הסבר זה, למערכת אכיפת החוק בישראל יש כוונות טובות, אבל בשל מגבלות תקציב והזנחה רבת שנים, המשטרה ויתר הרשויות התדרדרו למצב שבו הן כמעט לא מסוגלות להתמודד עם פשיעה. הרחובות בישראל אמנם בטוחים באופן יחסי, אך תיקים הדורשים חקירה מורכבת, או אפילו חקירה פשוטה, נוטים להישאר ללא טיפול. רק חשוד אחד מתוך חמישה מועמד לדין בישראל, לעומת שלושה מתוך חמישה במדינות מפותחות אחרות – כך על-פי מחקר שנערך לאחרונה במשרד האוצר.

ה-"Times of Israel" שמע מאינספור נפגעים ישראליים של עבירות, גדולות וקטנות, במגוון תחומים, כי כמה חודשים לאחר הגשת התלונה הם קיבלו הודעה ממשטרת ישראל על סגירת התיק. הנימוקים: לא ניתן היה לזהות את האחראים לביצוע עבירה, או "חוסר עניין לציבור".

לדוגמה, ה-"Times of Israel" שוחח לאחרונה עם דמות פוליטית בולטת שקיבלה איומי רצח בשל דעותיה הפוליטיות וביקשה עזרה מהמשטרה. "מצטערים", אמרו לה במשטרה, "לא הצלחנו לזהות את הפוגע".

עורך-דין המייצג נפגעים של חברות פורקס ואופציות בינאריות, תיאר ביקור שקיים במפלג חקירות הונאה במחוז תל-אביב של המשטרה. "אתה מבזבז את הזמן שלך", אמר לאסיף החוקר שרשם את התלונה. "הנפגעים אפילו לא נמצאים בארץ. איך אנחנו אמורים לחקור את זה?"

דוגמה נוספת: פעילים בתחום של הגנה על ילדים טוענים שישראל הפכה לגן עדן לפדופילים מרחבי העולם. "מערכת המשפט הפלילי לא מתפקדת וכושלת בכל רמה אפשרית. כמעט תמיד, חולפים בין שישה ל-24 חודשים מאז שילד מדווח על התעללות מינית, ועד שהמשטרה מבצעת מעצר – אם בכלל", אמר צביקי פליישמן, ראש מחלקת החקירות של ה-Jewish Community Watch בישראל (ארגון אמריקאי-ישראלי למניעת פגיעה מינית בילדים). "בכל הזמן הארוך זה, אין בדרך כלל שום מגבלות או פיקוח על החשוד, והוא חופשי לפגוע בילדים נוספים".

בחזרה לתחום ההונאות הכלכליות. נמרוד אסיף, עורך-דין ישראלי המייצג נפגעים של חברות פורקס ואופציות בינאריות, תיאר ביקור שקיים לאחרונה במפלג חקירות הונאה במחוז תל-אביב של המשטרה, שלדבריו הופקד על-ידי המטה הארצי לטיפול בתיקי אופציות בינאריות – כדי להגיש תלונה בשם כמה אזרחים זרים שנפגעו מחברת אופציות בינאריות ישראלית. "אתה מבזבז את הזמן שלך", אמר לאסיף החוקר שרשם את התלונה. "הנפגעים אפילו לא נמצאים בארץ. איך אנחנו אמורים לחקור את זה?".

"חוץ מזה", המשיך החוקר, "איך אנחנו אמורים להוכיח שאנשי המכירות פעלו מישראל?". החוקר גם אמר לאסיף שנושא האופציות הבינאריות הוא עניין לתביעה אזרחית, לא להליך פלילי. "זה כמו זוג שמשלם עבור אולם חתונה, ואז בעל האולם פושט את הרגל", אמר החוקר, לפי הדיווח. "זה ממש לא אותו דבר. זאת הונאה", ענה לו אסיף, אך החוקר לא התרשם.

להפתעתו של אסיף, כעבור שלושה שבועות הוא אכן קיבל טלפון מחוקרת במשטרה. "אני רואה שהתכתובות בין חברת האופציות הבינאריות והמתלוננים הן באנגלית", אמרה. "תוכל להגיש תרגום לעברית?". "הבנתי שהמשטרה מינתה חוקרת חסרת כל כשירות לתיק", סיפר אסיף ל-"Times of Israel". "איך יכול להיות שחוקר הונאה באינטרנט לא מסוגל לקרוא אנגלית?".

לגבי כשלונן של רשויות החוק בישראל בשיתוף פעולה עם רשויות בחו"ל, אסיף סבור שהדבר נובע מהיעדר תקציבים מתאימים ומחוסר כשירות. "המקרים האלה מסובכים", הוא אומר. "בכל פעם שאני רוצה לנקוט בהליך משפטי נגד חברת אופציות בינאריות או פורקס, אני צריך לנהל חקירה שלמה רק כדי לגלות מי הגורם שעומד מאחורי שרשרת חברות הקש. ברור לי שחוקר משטרה שאפילו לא מסוגל לקרוא באנגלית ילך לאיבוד בחומר הזה".

"הגיע לי עד כאן החוק נגד הלבנת הון"

לכמה מהמתבוננים בנעשה במערכת אכיפת החוק בישראל יש הסבר שונה למחדלי המאבק בהונאה כלכלית: הם חוששים שייתכן שבדרגים שונים של רשויות האכיפה פשתה שחיתות.

רונן בר-אל, פרופסור לכלכלה באוניברסיטה הפתוחה, ומי שבניגוד לרבים אחרים מוכן להשמיע ביקורת בגלוי, התייחס לדברים: "אתן דוגמה שנשמעת לא קשורה, אבל היא קשורה מאוד. אני מכיר אשה שעובדת בבנק. יום אחד נכנס אליה לקוח יחד עם מלווה מהשוק האפור. המלווה התיישב ליד הלקוח ודיבר בשמו כאילו שהוא עורך-הדין שלו. הוא אמר, 'תשמעי, הבחור הזה חייב לי כסף. אנחנו צריכים שתמחקי את החוב שלו לבנק כדי שיהיה לו מספיק לשלם לי'. המלווה הוסיף בטון מאיים: 'אם לא תעשי את זה, יכול לקרות משהו למשפחה שלך'. האשה הלכה למנהל הבנק וסיפרה לו על האיום. היא אמרה שהיא פוחדת. מנהל הבנק אמר לה: 'טוב, תעשי מה שהוא מבקש'".

לכמה שוטרים ושוטרים בדימוס יש קרובי משפחה בעסקי האופציות הבינאריות, שוטרים בדימוס עובדים בעצמם עם חברות אלה בתור בוחני פוליגרף, או באספקת שירותי אבטחה. נציבת מס הכנסה לשעבר, טלי ירון-אלדר, היתה המייסדת של חברת האופציות הבינאריות הראשונה של ישראל

בר-אל סיפר ל-"Times of Israel" שהוא שאל את האשה את השאלה המתבקשת: "ומה עם המשטרה? למה לא הלכת למשטרה?". "מנהל הבנק כבר יודע מניסיון שאין טעם להתקשר אליהם", היא ענתה.

בעבר התפרסמו אמנם כמה מקרים שבהם שוטרים קיבלו שוחד מגורמי פשיעה, אך תופעה זו, לדברי בר-אל, ככל שהיא קיימת, לוקה ככל הנראה בדיווח חסר, שכן אין לצפות ממשטרה מושחתת לחקור את עצמה.

לפי דו"ח השחיתות בעולם לשנת 2013, שפרסם ארגון "שקיפות בינלאומית", 51% מהישראלים שנשאלו מאמינים שמשטרת ישראל מושחתת או מושחתת מאוד (הסקר מ-2013 הוא האחרון שכולל נתונים לגבי ישראל). תפיסת הציבור את מצב השחיתות מושפעת מגורמים רבים ולא בהכרח תואמת את היקף השחיתות האמיתי במדינה.

ובכל זאת, תוצאות הסקר מציבות את ישראל בשורה אחת עם מדינות הרבה פחות מפותחות, דוגמת אלבניה (58%), צ'ילה (53%), צ'כיה (54%), לטביה (47%) ורומניה (54%). לשם השוואה, רק 5% מהנשאלים בפינלנד חשבו שהמשטרה שם מושחתת או מושחתת מאוד. בשווייץ הנתון עלה ל-13%, ובאנגליה ל-32%. בקצה השני של הסקאלה נמצאות מקסיקו (90%) ורוסיה (89%).

ל"Times of Israel" ידוע על כמה שוטרים ושוטרים בדימוס שיש להם קרובי משפחה בעסקי האופציות הבינאריות, כמו גם על שוטרים בדימוס שעובדים בעצמם עם חברות אלה בתור בוחני פוליגרף, או באספקת שירותי אבטחה. נציבת מס הכנסה לשעבר, טלי ירון-אלדר, היתה המייסדת של חברת האופציות הבינאריות הראשונה של ישראל, Etrader, שמתוכה הוקמה חברה נוספת בשם AnyOption. האם גורמים בתעשיית האופציות הבינאריות נעזרים בקשרים אלה כדי למנוע אכיפה כלפיהם? לכך אין לנו תשובה חד-משמעית.

ל"Times of Israel" סופר על מספר מקרים שבהם המשטרה דווקא כן ניהלה חקירות מקיפות בנושא הונאת אופציות בינאריות, אבל אלו לא הובילו לכתבי אישום כיוון שפרקליטות המדינה לא פעלה בנידון. האם זו תוצאה של שחיתות בתוך הפרקליטות, כפי שטען מקור שמקורב לחקירות הללו בשיחה עם "Times of Israel", או שיש הסבר אחר, חמור פחות? שוב, בשלב זה אין לנו תשובה חד-משמעית.

אפילו החוק המדולל נתקל בהתנגדות עזה מצד חבר-כנסת בכיר: יו"ר הקואליציה דאז, ח"כ דוד ביטן (ליכוד). "הגיע לי עד כאן החוק נגד הלבנת הון", אמר ביטן. "כבר אי-אפשר לזוז במדינה הזאת". לפי ביטן, משפחה המעורבת בתעשיית האופציות הבינאריות היא מראשי הפלג הגיאורגי של מרכז הליכוד, והוא זקוק לתמיכתה כדי לשמור על מעמדו במפלגה

הצעת החוק לאסור שיווק אופציות בינאריות מישראל הוגשה רק לאחר שה"Times of Israel" סיפק לרשות ניירות ערך ולוועדה לביקורת המדינה של הכנסת תיאור מפורט של ההונאה, ואחרי שהסיקור ב"Times of Israel" הוביל לביקורת מצד רשויות אכיפה בחו"ל. יחד עם זאת, הצעת החוק המקורית, שהתייחסה לא רק לאופציות בינאריות אלא גם לגופי פורקס וחוזי הפרשים שפועלים מישראל ללא רישיון, דוללה מאחורי הקלעים בהליך שכלל היוועצות עם גורמים מתוך התעשייה עצמה – אותה תעשייה שבה הצעת החוק נועדה לטפל.

כפועל יוצא, ובהתאם לנוסח הסופי של החוק, כל מה שחברות האופציות הבינאריות נדרשות לעשות כדי להמשיך לפעול מישראל הוא לבצע התאמות קלות במוצרים הפיננסיים שהן מציעות לציבור. מה ניתן להסיק מהליך לא שקוף שכזה? הקוראים מוזמנים לשפוט בעצמם.

אך אפילו החוק המדולל נתקל בהתנגדות עזה מצד חבר-כנסת בכיר: בחודש אוגוסט שעבר, מעט אחרי שוועדת הרפורמות של הכנסת אישרה את הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית, יו"ר הקואליציה דאז, ח"כ דוד ביטן (ליכוד), נכנס ברגע האחרון לחדר הוועדה וניסה לפתוח מחדש את הדיון ולהחליש עוד יותר את החוק, ואף איים לעכב את העברת החוק במליאה. "הגיע לי עד כאן החוק נגד הלבנת הון", אמר ביטן. "כבר אי-אפשר לזוז במדינה הזאת". יו"ר הוועדה, ח"כ רחל עזריה (כולנו), אמרה לביטן שהנוסח סופי ולא ישונה, וכי יש להביאו בדחיפות להצבעה במליאה.

במהלך השיחה ביניהם אמר ביטן לעזריה ולנציגי ממשלה אחרים שמשפחה המעורבת בתעשיית האופציות הבינאריות היא מראשי הפלג הגיאורגי של מרכז הליכוד, ושהוא זקוק לתמיכתה כדי לשמור על מעמדו במפלגה. זמן לא רב אחרי שיחה זו נעצר ביטן על-ידי המשטרה בחשד שקיבל שוחד מגורמי פשע מאורגן שאינם קשורים לתעשיית האופציות הבינאריות, ולאחר מכן פרש מתפקידו כיו"ר הקואליציה (אם כי לא מהכנסת) כדי להתמקד בטיהור שמו.

מה ניתן ללמוד ממקרה זה לגבי התפשטות השחיתות לדרג הפוליטי? שוב, ישפטו הקוראים. עם זאת, ניתן להזכיר בהקשר הזה שבשנה שעברה אחד מחברי הכנסת מסר ל"Times of Israel" כי להערכתו שלושה-רבעים מתוך 120 חברי-הכנסת נתונים להשפעה מצד קבוצות אינטרסים שונות, שהלוביסטים והיחצ"נים שלהם שוכנים דרך קבע במסדרונות הכנסת ומדללים את האינטרס הציבורי.

לפי הדו"ח של "שקיפות בינלאומית" שהוזכר לעיל, 53% מהישראלים מאמינים שהכנסת מושחתת או מושחתת מאוד, 60% מרגישים שנציגי הציבור ופקידי השירות הציבורי מושחתים, ו-79% מהישראלים מאמינים שהמפלגות הפוליטיות מושחתות או מושחתות מאוד. והנתונים האלה הם מלפני חמש שנים.

הממשק בין עבריינים כלכליים ובין פוליטיקאים ואנשי ציבור הוא לפעמים גלוי לעין. מקרה לדוגמה: לפני שלוש שנים נערך בבית-הכנסת הגדול בתל-אביב אירוע חגיגי לציון 90 שנה לקיומו וסיום העבודות לשיפוצו. בין המכובדים שלקחו חלק היו יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין, ח"כ ביטן, ח"כ אורן חזן, שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס, השרה לשוויון חברתי גילה גמליאל, ראש עיריית תל-אביב רון חולדאי, הרב הראשי של תל-אביב ישראל מאיר לאו, המפקד לשעבר של מחוז תל-אביב במשטרה, הניצב בדימוס גבי לסט, וקציני משטרה בכירים נוספים.

לרגל האירוע נתרמו ארבעה ספרי תורה, ונערך טקס מסורתי שבו המכובדים כתבו את האותיות האחרונות בספרי התורה, ולאחר מכן הקהל רקד עם ספרי התורה ברחובות העיר ואל תוך בית-הכנסת.

האם חברי-הכנסת והמכובדים שנכחו באירוע ידעו מי הגורם שהרעיף מטובו על בית-הכנסת? למיטב ידיעתנו, לפחות חלקם ידעו. האם במהלך האירוע הם התרועעו עם גורמים מרכזיים בתעשיית האופציות הבינאריות? כן.

באירוניה שכנראה נעלמה מעיני רוב המשתתפים, ספרי התורה – הטקסט המקודש ביותר ליהדות, כולל האיסור "לא תגנוב" – הוצגו בגאון על רקע הלוגו של חברה בשם "ספוט אופשן". "ספוט אופשן" היתה חברה שסיפקה פלטפורמה למסחר המקוון, ובשל כך עמדה בלב תעשיית האופציות הבינאריות הישראלית. לפי תצהיר שה-FBI הגיש לבית-משפט אמריקאי בשנה שעברה, "ספוט אופשן" לכאורה שיתפה פעולה עם ברוקרים של אופציות בינאריות כדי "להגביר את הסיכוי שלקוחות מסוימים יפסידו כסף במסחר", וכדי "להבטיח שלקוחות מורווחים יפסידו במסחר עתידי". כמו כן נכתב בתצהיר כי "ספוט אופשן" עסקה ב"התאמת רמת הסיכון של הלקוח" וב"מניפולציה של הרווחים מהאופציות".

האם חברי-הכנסת והמכובדים שנכחו באירוע ידעו מי הגורם שהרעיף מטובו על בית-הכנסת? למיטב ידיעתנו, לפחות חלקם ידעו. האם במהלך האירוע הם התרועעו עם גורמים מרכזיים בתעשיית האופציות הבינאריות? כן. האם חלק מאותם גורמים נפגשו במהלך השנים עם פוליטיקאים בכירים? בהחלט. האם מפעלי צדקה אחרים שקרובים ללבם של אנשי ציבור בכירים זכו לתרומות מאותם גורמים? שוב, התשובה חיובית. האם זה מוכיח שאותם חברי-כנסת ואנשי ציבור הם אנשים מושחתים? לא. אבל האם זה מראה שרווחי פשיעה לכאורה אפשרו לעבריינים גישה מיוחדת לחברי-כנסת בכירים ולאישי ציבור? בהחלט כן.

בשנים 2014–2016, ממשלת ישראל העניקה ל"ספוט אופשן" מאות אלפי שקלים מכספי משלמי המסים – סכום זניח עבור תעשיית האופציות הבינאריות – בתור מענקים לצורך התרחבות לסין. למעשה, השרים שאישרו את המענקים לקחו כסף מהכיס הציבורי כדי לטפח תעשייה רוויה בהונאה.

למה הם עשו זאת על אף שמשרד הכלכלה, שחילק את המענקים – והמשיך את התשלומים גם אחרי שמשרד ראש הממשלה קרא לסגירת תעשיית האופציות הבינאריות כולה – הוזהר מראש על אי-החוקיות לכאורה? האם המענקים האלה הוחזרו מאז? ככל הידוע לא. האם מתן המענקים נחקר על-ידי מבקר המשרד או מבקר המדינה? שוב, ככל הידוע לא.

החשש כי השחיתות חלחלה אל תוך החקיקה בישראל עולה גם מתיקון החקיקה הידוע כ"חוק מילצ'ן", שהפך את ישראל ל"אחד ממקלטי המס הנדיבים ביותר בעולם", כפי שתיאר זאת לא אחר מאשר מי שעמד עד לאחרונה בראש רשות המסים.

בעשור האחרון, לא זו בלבד שמדינת ישראל נותנת לעולים חדשים ולתושבים חוזרים פטור ממס למשך עשר שנים על הכנסות שמתקבלות בחו"ל (תמריץ הגיוני לעידוד עלייה), היא אף פוטרת אותם מלדווח על מקורה של אותה הכנסה – פטור שכמוהו כמגנט עבור עבריינים, אשר מעודד הזרמת כסף שחור לישראל. משה אשר, עד לאחרונה הממונה על רשות המסים, אמר ל"Times of Israel" שהוא ניסה לתקן את החוק מדי שנה בשנה, אבל לא הצליח להשיג תמיכה בכנסת. "אנחנו לא עומדים בתקנים של ה-OECD", הוא הזהיר בראיון מוקדם יותר השנה. "כל פעם שה-OECD בוחן אותנו הנושא הזה עולה".

סופה לנדבר (ישראל-ביתנו), שרת העלייה והקליטה, התנגדה בפומבי לשינוי החוק. באשר לראש הממשלה, בנימין נתניהו, לא רק שהוא לא תמך במאמצים לביטול הפטור, אלא שהוא הואשם על-ידי משטרת ישראל, באחד התיקים נגדו, בכך שניסה דווקא להרחיב את הפטור האמור מעשר לעשרים שנה, כדי לעזור לחבריו המיליארדרים. נתניהו מכחיש את ההאשמות בכל התיקים נגדו.

כבר לפני עשרים שנה הזהירה משטרת ישראל מפני נסיונות של ארגוני פשיעה לנצל את חוק השבות כדי להשיג אזרחות ולהזרים לישראל כסף שחור. המשטרה הזהירה כי מיליארדים מוזרמים לישראל, וכי הכסף ינוצל על-ידי עבריינים, בעיקר ממדינות ברית-המועצות לשעבר, כדי להשיג השפעה במערכת הבנקאית, בתעשיית העיתונות ובתקשורת, בנדל"ן ואף בפוליטיקה. מקרה מתוקשר אחד היה זה של גרגורי לרנר (צבי בן-עמי), נוכל מורשע ומלבין כספים. מקרה נוסף היה של ארקדי גאידמק, ידוען לזמן מה והבעלים לשעבר של בית"ר ירושלים, שלפני כעשר שנים אף התמודד לראשות עיריית ירושלים, אשר עזב את הארץ במהלך שערורייה פיננסית ובשנת 2015 נכלא בצרפת בשל העלמות מס.

כפי שסוכן FBI בכיר אמר מוקדם יותר השנה ל"Times of Israel", פושעים נמשכים לישראל בגלל "אכיפת חוק רופפת ושחיתות"

בעשרים השנה האחרונות לא בוצע כל מהלך אסטרטגי כדי לטפל בנושא (בשנת 2000 נחקק בישראל חוק נגד הלבנת הון, אך הפושעים מצאו מגוון דרכים לעקוף אותו). כפי שסוכן FBI בכיר אמר מוקדם יותר השנה ל"Times of Israel", פושעים נמשכים לישראל בגלל "אכיפת חוק רופפת ושחיתות".

במשטרה בישראל ובארצות-הברית תיארו את הונאות הפורקס והאופציות הבינאריות כדוגמה ל"פשע מאורגן חוצה גבולות" הנובע מהזנה הדדית בין פושעים ישראלים לארגוני פשיעה ממדינות ברית-המועצות לשעבר, צרפת ומדינות אחרות. האם אוזלת יד יכולה, לבדה, להסביר את מחדל האכיפה הנמשך כבר עשרים שנה? או שמא מחדל זה נהנה מגיבוי מערכתי?

"משפחות הפשע יתחזקו"

ה"Times of Israel" שוחח עם כמה נושאי תפקידים במשרד המשפטים, במשטרה וברשויות אכיפה אחרות, ושאל אותם אם להערכתם השחיתות חלחלה אל תוך שורותיהם. כולם התעקשו שמקומות העבודה שלהם נקיים; חלקם הצביעו בדאגה על משרדים אחרים.

אף אחד מהמקורות שאיתם שוחחנו לא יכול היה להסביר את הסירוב המתמשך של רשויות החוק בישראל לשתף פעולה עם גורמי אכיפה זרים, את היעדר האכיפה היעילה של החוק החדש בעניין אופציות בינאריות, או את הסירוב לתקן את החקיקה המיטיבה עם עולים שהגיעו והביאו עמם כסף שחור.

מקור אחד טען שחקירה של הונאה פיננסית היא עניין מסובך ביותר (נכון), אך ההונאה מצומצמת בהיקפה (לא נכון) – ועל כן לא מצדיקה את המשאבים הנדרשים. "זו שאלה של סדרי עדיפויות", אמר המקור. כך למשל, "למה לקחת צוות שיכול לחקור את שחיתות ראש הממשלה ולתת לו לחקור קבוצה של עולים מצרפת בדירה איפשהו?".

מקור אחר אמר שזו אחריות משרד המשפטים להנחות את המשטרה לתת עדיפות לחקירה של הונאה כלכלית, ושעד כה הוא נמנע מלעשות זאת. מקור שלישי אמר שחומרי חקירה שמועברים מהמשטרה לפרקליטות המדינה מעלים שם אבק.

אף אחד מהמקורות שאיתם שוחחנו לא יכול היה להסביר את הסירוב המתמשך של רשויות החוק בישראל לשתף פעולה עם גורמי אכיפה זרים, את היעדר האכיפה היעילה של החוק החדש בעניין אופציות בינאריות, או את הסירוב לתקן את החקיקה המיטיבה עם עולים שהגיעו והביאו עמם כסף שחור.

באופן פוטנציאלי, ישראל היתה עשויה למצוא עצמה בפני סנקציות לנוכח מחדלה המתמשך לסייע לרשויות חוק זרות בענייני אופציות בינאריות והונאות פיננסיות אחרות. עם זאת, מומחים אמריקאים אמרו ל"Times of Israel" שזה תרחיש לא ריאלי נוכח הברית הפוליטית החזקה בין ישראל לארצות-הברית. ישראל, הם אמרו, תצטרך למצוא דרך לבצע בעצמה את ניקוי האורוות הנדרש.

ישראל שימשה עד היום מקלט לנוכלי האופציות הבינאריות, הפורקס והמטבעות הדיגיטליים שגנבו מיליארדי דולרים ממיליוני לקוחות ברחבי העולם. מחדל האכיפה שולח מסר לנוכלים בארץ ובחו"ל כי ישראל תוסיף להיות בית חם ומקום נוח לעשות בו עסקים. לאורך זמן, יחול גידול בכמות ובכוח של האוכלוסייה הפושעת בישראל, מה שיגביר את הפגיעה באזרחים שומרי חוק.

"אם לא יחול שינוי במגמה הנוכחית", ציין ד"ר בר-אל, "משפחות הפשע יתחזקו יותר ויותר וישלחו ידיהן לכל פינה, גם למשטרה, לממשלה ולכנסת". "בסופו של דבר", הוא הזהיר, "אם מדינה לא עוצרת את השחיתות, סופה שתהיה כמו ברזיל או רוסיה".

* * *

במהלך נסיונותיו לחשוף מקרים של שחיתות מערכתית פנה ה"Times of Israel" לכמה מגורמי האכיפה והחקיקה בישראל. התנהלותם היתה כדלקמן:

רשות ניירות ערך: הרשות היתה נגישה, ובכירים בה היו זמינים לשיחות עם עיתונאים. נראה שהרשות מודאגת מפשיעה, ובשנה שעברה היא מילאה תפקיד מפתח בניסוח החוק שהוציא את תעשיית האופציות הבינאריות אל מחוץ לחוק.

פרקליטות המדינה: במשרד פרקליט המדינה לא היו נכונים לסייע. סגן פרקליט המדינה לשעבר (אכיפה כלכלית), שאחראי גם על האיסור על הלבנת הון, הביע תחילה נכונות להשיב לשאלות של עיתונאים לגבי הונאה כלכלית ומאמצי משרדו – או היעדרם – להתמודד עם התופעה, אך לאחר מכן, ובאופן תמוה, הוא מסר שדובר משרד המשפטים אסר עליו לעשות כן.

רשות המסים: תחת המנכ"ל לשעבר משה אשר, הרשות היתה נגישה ופתוחה לעיתונאים והיתה מוכנה לפרט את מאמציה, הלא מוצלחים, לסגור את הפרצות בחוק שמאפשרות הלבנת הון.

חברי-כנסת, שרים, ומשרד ראש הממשלה: חברות-הכנסת קארין אלהרר (יש-עתיד) ורחל עזריה (כולנו) מילאו תפקיד מרכזי בהעברת החוק בעניין אופציות בינאריות. ראש הממשלה ומשרדו תמכו בחקיקה, וקראו בפומבי בסוף 2016 לסגירת תעשיית האופציות הבינאריות ברחבי העולם.

משטרת ישראל: פרט לכמה מקרים יוצאי דופן, משטרת ישראל נמנעה, ועודנה נמנעת, מלשתף פעולה עם עיתונאים המנסים לקבל מידע על אודות מאמצי אכיפה בנושא הונאה כלכלית. קציני משטרה בכירים, מהמפכ"ל ומטה, מסרבים להתראיין בנושא.

הכתבה פורסמה במקור באנגלית באתר החדשות "The Times of Israel" ב-1.7.2018. דייוויד הורוויץ הוא העורך הראשי של "The Times of Israel", וסימונה ויינגלס היא כתבת חוקרת באתר