פחות מעשר דקות נדרשו לנשיאות מועצת העיתונות להתנגד פה אחד להצעת החוק של ח"כ אמנון כהן מש"ס, המבקש לחייב את ספקיות האינטרנט לסנן כברירת מחדל "תכנים בלתי הולמים לקטינים". אף לא אחד מנציגי הציבור, נציגי העיתונאים ונציגי העורכים והמו"לים שהשתתפו בישיבה המיוחדת של המועצה הביע תמיכה בהצעת החוק 892 של ח"כ כהן.

קודם לכן הציג בקצרה העיתונאי והבלוגר גדי שמשון את עמדת איגוד האינטרנט הישראלי, שבעקבות בקשת נשיאו, רימון לוי, עלה הנושא לדיון במועצה. ההסכמה הרחבה שהשתררה גרסה כי החוק, כפי שהוא, מיותר ואף מזיק, וכי רצוי להשאיר בידי הציבור את ההחלטה בנוגע לסינון. אפילו חבר המועצה הרב יצחק מתתיהו טננבוים, עורך "המודיע", בטאונה של מפלגת אגודת-ישראל, קבע כי "החוק הזה מיותר לגמרי".

בן-דרור ימיני, עיתונאי "מעריב", היה היחיד מבין חברי המועצה שהביע התנגדות כלשהי לקו הכללי כשציין כי בכל זאת יש בעיה, שכן לא כל המשפחות שהיו רוצות לסנן את תוכני האינטרנט אכן מנצלות את כלי הסינון המוצע על-ידי הספקיות. אך נראה שהתבטאות זו נבעה פחות מהתנגדות ממשית לרוח יתר חברי המועצה ויותר מתוך תשוקת ויכוח בריאה, שסירבה לראות דיון בנושא טעון כל-כך גווע בן-רגע. משהתבקש להבהיר את עמדתו, ציין ימיני כי גם הוא מצטרף לדעה שהבחירה להחיל את הסינון צריכה לעמוד לרשותו של כל בעל מנוי אינטרנט, ולא באופן אוטומטי.

בתום הישיבה אמר מזכ"ל המועצה, אבי וינברג, בתשובה לשאלת ה"עין השביעית": “מהישיבה הזו עולה בבירור כי נשיאות המועצה מתנגדת לחוק שיעשה סינון באופן אוטומטי. היא רואה בחיוב, לדעתי, את הרעיון שיודיעו להורים על האפשרות לסנן תכנים לא רצויים”. הודעה רשמית בנושא תצא כבר בימים הקרובים.

ח"כ שטייניץ יוצא להגנת הידוענים

דיון נרחב בהרבה נערך בהצעת החוק של ח"כ יובל שטייניץ ל"הגנת צנעת הפרט בתקשורת". שטייניץ, שהוזמן כאורח לישיבה, פירט את הרציונל שמאוחרי חקיקת הגבלות מחמירות על פרסום צילומי תקריב של אנשים במצבים אינטימיים (נפגעי פיגוע, למשל) וצילומי אדם ברשות הרבים (ידוענים, למשל) בלא שיתקבל אישור מפורש מהמצולם.

“גם לסלבס יש זכויות", אמר חבר הכנסת שטייניץ, והוסיף כי המרדף של צלמי הפפרצי בעקבות "בר רפאלי ובן זוגה השחקן”, היה לדעתו "בהמי". זאת ועוד, לדבריו פרסום צילומים של נפגעי הלם או פצועי פיגועי טרור פוגע בצנעת הפרט של המצולמים.

הצעתו של חבר הכנסת שטייניץ נתקלה בהתנגדות מכל עבר. פרופסור עמוס שפירא אמר כי כשקרא את הצעת החוק "לא ידע אם לצחוק או לבכות", שכן היא לקויה הן מהבחינה האידאולוגית והן מהבחינה המקצועית. מו"ל "הארץ", עמוס שוקן, טען כי הסעיף האוסר על פרסום צילום מכוון של אדם ברשות הרבים בלא אישורו המפורש, מפוליטיקאי ועד סלב ואלמוני, אינו אלא פגיעה קשה בחופש הביטוי. “לא יכול להיות שתבוא עם אשתך למסיבה של גאידמק ואנחנו לא נוכל לצלם", אמר.

פרופסור יחיאל לימור העריך כי אם הצעת החוק תעבור, היא תוריד בבת אחת את מדינת ישראל לרשימת המדינות בהן העיתונות אינה נחשבת לחופשית. יוסי בר-מוחא, מנכ"ל אגודת העיתונאים, התייחס לסעיף בחוק המציע לאסור על אדם שעבר את העבירה לעבוד כעיתונאי למשך שנה וטען כי אין כלל הגדרה ל"עיתונאי", במיוחד כיום, "כשכל טוקבקיסט הוא עיתונאי". על כן המליץ בר-מוחא להגדיר בחוק, ראשית כל, מי ייחשב לעיתונאי. לשמע הערה זו התנדב שוקן להתחיל בניסוח החוק: "כל טוקבקיסט הוא עיתונאי ובלבד ששילם דמי חבר לאגודת העיתונאים", אמר בהלצה.

ובין בורקס לכוס מיץ, התנהל גם דיון בתביעת ההתנצלות של אוריה שביט מדבורית שרגל, בעלת הבלוג "ולווט אנדרגראונד". שביט מעוניין לאלץ את שרגל לפרסם בבלוג שלה ב"דה-מרקר קפה" התנצלות על שהפנתה את הגולשים למאמר שכתב גל אוחובסקי בעיתון "טיים אאוט", ושכלל מידע שגוי על שביט. למעשה, הדיון נסב על השאלה האם בלוג נחשב לעיתון, ועל כן האם יש להחיל עליו את כללי האתיקה של מועצת העיתונות.

עו"ד חיים שיבי, נציג אגודת העיתונאים בירושלים ובעצמו בעל בלוג ב"דה-מרקר קפה", הסביר ליתר חברי המועצה מהו בלוג, מהי הפלטפורמה "דה-מרקר קפה", ומדוע פוסט בבלוג (המילה "פוסט" לא נאמרה במפורש) אינו דומה למה שמתפרסם במדור מכתבים למערכת של עיתון. בסופו של דיון, החליטה נשיאת המועצה, השופטת דליה דורנר, להקים ועדה מצומצמת שתבחן את היחס הראוי לבלוגים, ותקבע באלו כללי אתיקה הם מחויבים, אם בכלל.