הפיכתו של ניר חפץ, העורך לשעבר והיועץ בהווה, לעד מדינה, תופסת היום את כותרות האתרים. ההקשר ברור: איש סודו של נתניהו הפך את עורו ופונה נגדו. לפי הפרסומים, חפץ יתושאל במתקן מבודד ויסגיר הקלטות והתכתבויות מרשיעות. הוא צפוי להעיד על הקשרים הפסולים בין נתניהו לבין אילי תקשורת מקומיים ועל החשדות הפליליים בתיקים 1000, 2000 ו-4000.

אלא שהרבה לפני שחפץ היה איש סודו של נתניהו – אם אכן היה כזה – הוא היה נער השליחויות של דמויות חזקות ומשפיעות אחרות: טייקון הריכוזיות נוחי דנקנר וכמובן – ארנון (נוני) מוזס, מו"ל "ידיעות אחרונות". למעשה, חפץ הוא מעין פורסט גאמפ של ההשחתה העיתונאית בישראל. נראה שבכל צומת מרכזית בתחום זה, אפשר למצוא את דמותו מבצבצת מאחורי או לפני הקלעים. אם בשירותו של נתניהו ביצע משימות שלפי המשטרה הן בגדר עבירה על החוק, אזי נראה שגם השירותים שהעניק לאחרים יכולים לעניין את רשויות האכיפה.

הנה כמה שאלות שהיה מעניין לשמוע את התשובות להן מפיו של ניר חפץ:

כיצד שירתת את נתניהו בתקופתך כעורך מקומונים ב"ידיעות אחרונות"?

ארנון (נוני) מוזס, הבעלים והעורך האחראי של "ידיעות אחרונות", 15.8.94 (צילום: פלאש 90)

כבר בשנת 2001 תיארה שרה ליבוביץ'-דר ב"הארץ" את ניר חפץ כ"נער שליח של נוני מוזס" בידיעות-תקשורת וציינה כי הוא מיודד עם אביגדור ליברמן, אז יד ימינו של נתניהו, וכי "בסביבתו של נתניהו אף דובר על כך שהוא יחליף את שי בזק כדובר ראש הממשלה". טל שניידר כותבת היום ב"גלובס" כי יחסיו של חפץ עם משפחת נתניהו החלו עוד בקדנציה הראשונה של נתניהו כראש ממשלה, ב-1996: "חפץ, אז עורך מקומונים, נהג לשכתב ידיעות ואף לצמצמן כדי לרצות את מי שהיו אז דוברי משרד ראש הממשלה. דובריו הרשמיים של נתניהו נותרו אז לעתים פעורי פה מן האיש שמוכן ביוזמתו להשתמש בעמודי עיתונים שאותם ערך כדי לרצות את מי שכלל לא היה אז הבוס שלו".

מדוע סורס מוסף "7 ימים" וחדלו תחקירי ההון-שלטון?

במאי 2006 נכנס ניר חפץ לתפקיד עורך מוסף "7 ימים", מוסף הדגל של "ידיעות אחרונות". עד אז ובמשך מספר שנים היה המוסף "הבמה העיתונאית המרכזית לתחקירים שתקפו את הגורמים הבכירים ביותר במערכת השלטונית", כפי שכתב כאן איתי רום בסקירה שהתפרסמה בתום שנה לתקופתו של חפץ כעורך המוסף.

בכתבה מפורטת שפורסמה ב"העין השביעית" תיאור רום כיצד תחת חפץ, לשעבר עורך ספורט ומקומונים, פסקו התחקירים הפוליטיים, ובמקום נשכנות עיתונאית החלו להופיע ראיונות מלטפים, וכתבת הרכילות תפסה את מקומו של כתב התחקירים הבולט.

מה היה הדיל מאחורי מעברך לעבוד כדוברו של נתניהו?

בנימין נתניהו כשמאחוריו ניר חפץ, בתקופה שהיה דוברו, דצמבר 2009 (צילום: יוסי זמיר)

המעבר ממשרת עריכה בכירה אצל נוני מוזס למשרת הדובר של נתניהו ב-2009 הפתיע רבים. חפץ היה לכאורה מנאמניו הקרובים של מוזס, ונתניהו היה כבר אז בצמרת הרשימות השחורות של העיתון, משום ששנתיים קודם לכן הביא את אחד מעשירי העולם, שלדון אדלסון, לפתוח בטאון מתחרה ל"ידיעות אחרונות" – "ישראל היום". חפץ תיאר בעבר בראיון כי המעבר היה על דעתו של מוזס ("נתניהו ביקש ממנו לשחרר אותי"), אולם מלוא הפרטים מאחורי העסקה מעולם לא נחשפו. מה היתה המטרה בהצבת נאמן מובהק של מוזס בתוככי חצרו של נתניהו, מה היתה מטרת הדטאנט ומדוע הקדיח תוך זמן לא ארוך, כמו תבשילים רבים אחרים שחפץ היה התבלין המרכזי שלהם?

כיצד שירתת את האינטרסים הפוליטיים והכלכליים של דנקנר כיועצו בתקופה שבה רכש את "מעריב", ואחר-כך כעורך ראשי של העיתון עד שפשט את הרגל?

השחיתות ב"מעריב" של נוחי דנקנר וניר חפץ נפרשה בתחקירים של "העין השביעית" ב-2012 ("לשרת ולרצות") וב-2015 ("לבקשת נוחי") וב"מבט שני" באותה שנה. הנה כמה שאלות שחוקרי המשטרה יכולים לדרוש מחפץ תשובות עליהן בכל הנוגע לתקופתו ב"מעריב":

כיצד פעלת בשירותו של נוחי דנקנר בעת שעורך "מעריב" היה אבי משולם? מדוע ניסו ב"מעריב" להעביר לעיתון בהצעות מפתות דווקא עיתונאים מקבוצת "הארץ–דה-מרקר"? האם אכן גייסת את שי גולדן בלי ידיעת העורך הראשי דאז משולם?

כיצד הונדסו "תחקירי" המטרה שפורסמו ב"מעריב", כמו אלו של גידי ליפקין על אליעד שרגא או של שרה ליבוביץ'-דר על עמוס שוקן? מה היתה מטרת השאילתות ובקשות התגובה החודרניות והשקריות לפרקים שנשלחו למבקרים חריפים של דנקנר? האם לעיתון היו שימושים נוספים לכאורה ככלי איום או סחיטה?

מדוע הורית לצנזר מאמרים על טייקונים ועל המחאה החברתית? מדוע הזמנת מניר גונטז' תחקיר שיכתים את ראשי המחאה החברתית? האם פיטרת את נדב איל בגלל המאמרים שכתב נגד הטייקונים?

נוחי דנקנר בבית המשפט בתל-אביב, 6.7.13. מאחור: יועצו ועורך "מעריב" לשעבר, ניר חפץ (צילום: פלאש 90)

מדוע בחרת לעורך כלכלי עיתונאי ללא רקע כלשהו בעיתונות כלכלית? מדוע ניסית להעלים מהסיקור העיתונאי את המהלך הדרמטי של פתיחת שוק הסלולר לתחרות, שפגעה בדנקנר, בעל השליטה בסלקום?

מה עמד מאחורי המשא-ומתן שניהלת עם משה תאומים על שיתופי פעולה עם בנק הפועלים, מה רצה העיתון מהבנק ומה בדיוק רצה הבנק בתמורה מהעיתון? מדוע פרסמת כתבת פרופיל מחמיאה על מנכ"לית בנק לאומי רקפת רוסק-עמינח?

מדוע פסלת טורים של דן שילון וקלמן ליבסקינד שביקרו את נתניהו? מדוע פסלת לרותי סיני טורים על מיסוי בעלי הון, חידוש המחאה, דו"ח העוני וחיפה-כימיקלים? מדוע הורית להצניע את סיקור פרשת ההסתבכות של נתן אשל? אילו עוד טורים וכתבות פסלת, הצנעת או צינזרת מסיבות זרות? והאם יש גם הקלטות של דנקנר ואנשיו מנחיתים עליך הוראות?

מה היה חלקך בהשחתת אתר "וואלה"?

לפי כתב "דה מרקר" נתי טוקר, אתה היית גורם מרכזי בעיוות הסיקור של בני הזוג נתניהו באתר "וואלה". העברת מסרים למנכ"ל אילן ישועה, דרשת להכניס ידיעות על רעיית ראש הממשלה ולהסיר פרסומים ביקורתיים. האם היית מתואם עם בעל השליטה שאול אלוביץ'? האם נתקלת בהתנגדות מצד המנכ"ל ישועה, או שהוא נענה ברצון לבקשותיך?

מה היה חלקך במאבק נגד הקמת תאגיד שידור ציבורי עצמאי?

ב"ידיעות אחרונות" פורסם בעבר כי במהלך המאבק על עתיד השידור הציבורי בישראל נפגשת עם ברי בן-ציון, המנהל המיוחד של רשות השידור. מה היתה מטרת הפגישה? האם היתה מתואמת עם ראש הממשלה? בתגובה טענת בזמנו כי "נושא הרשות בכלל לא עלה על הפרק בפגישה ואין לה שום קשר לכך". האם זה היה רק עוד אחד מהשקרים שהפצת לתקשורת?

במהדורה המרכזית של חברת החדשות דווח אמש כי לפי גרסתך בנו של ראש הממשלה, יאיר נתניהו, גרם לאביו לשנות את עמדתו ביחס לתאגיד השידור הציבורי. האם היית שותף לדיונים על התאגיד, מידת עצמאותו והעתיד הראוי לו?

האם הניסיון להקים ערוץ מסחרי נועד לשרת את נתניהו?

ב-2016 פירסם נתי טוקר ב"דה-מרקר" כי ניסית להביא להקמתו של ערוץ טלוויזיה מסחרי והיית מעורב במגעים, לדבריך, עם ארנון מילצ'ן ורופרט מרדוק, הבעלים של פוקס-ניוז, בין השאר. מילצ'ן הוא חבר של נתניהו וגם חשוד כאחד הגורמים שהעניק לו שוחד. ברקע הניסיון של חפץ ליזום ערוץ טלוויזיה עמדו המלצות ועדת פילבר, להקל באופן משמעותי על כניסת גורמים חדשים לשוק הטלוויזיה. ועדת פילבר קרויה על שם שלמה פילבר, מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר ומי שחתם בעצמו על הסכם עד מדינה נגד נתניהו.

מה היתה המעורבות שלך בעיכוב וגניזת תחקירים בגלי צה"ל?

אבנר הופשטיין (חבר הוועד המנהל בעמותת "העין השביעית") טוען בתביעה שהגיש לאחרונה נגד גלי צה"ל כי לאחר שכבר הכין תחקיר על ניגוד העניינים בהיותך דובר של ראש הממשלה ובמקביל דובר הליכוד, וכבר קיבל את כל האישורים המשפטיים והעריכתיים, התבקש לעכב את השידור בנימוק ש"חפץ זה עניין רגיש". לפי הופשטיין מפקד גל"צ דאז ירון דקל אמר לו ש"חפץ לא ישכח ולא יסלח" לו על תחקיריו. האם יש קשר בין האיום המרומז הזה לעובדה שלפי הופשטיין בסמוך לו בוטלו משמרות עריכה שלו ב"בוקר טוב ישראל" ו"עושים צהריים"?

מה היתה המעורבות שלך בגניזת התחקיר על יו"ר לשכת עורכי הדין ב"ידיעות אחרונות"?

שרון שפורר דיווחה ב"מקום הכי חם בגיהנום" כי קיבלת עשרות אלפי שקלים מלשכת עורכי הדין כדי לפעול לגניזת תחקיר על יושב ראש הלשכה אפי נוה. האם יש קשר בין גניזת התחקיר לבין העובדה כי כמה חודשים לאחר מכן, כפי שמציינת שפורר, התקשרה לשכת עורכי הדין בהסכם שיתוף פעולה מסחרי עם אתר ynet בהיקף של למעלה ממיליון שקלים?

ואם אנחנו כבר כאן, מר חפץ, האם נתניהו באמת טען בפניך בראיון שראה בילדותו חיילים בריטיים?

האנקדוטה שלפיה נתניהו אמר בראיון לניר חפץ וגדי בלום ב"7 ימים" כי ראה בילדותו חיילים בריטיים היא אחת האהובות על הפובליציסטים במאמרי ניגוח נגד נתניהו, שכמובן לא היה יכול לראות חיילים בריטיים בילדותו משום שנולד ב-1949. ב"ידיעות אחרונות" פירסמו מאוחר יותר תיקון שלפיו נתניהו לא אמר שראה חיילים בריטיים, אלא חיילים ישראלים מתאמנים במתקנים בריטיים.

"מערכת 'העין השביעית' פנתה אז אל אקוניס, אל משרד ראש הממשלה ואל גדי בלום בשאלה מדוע לקח למערכת 'ידיעות אחרונות' שלושה שבועות לתקן שגגה שנפלה בציטוט, על אף שזו עוררה תגובות רבות מיד עם הפרסום. כל הנוגעים בדבר סירבו להגיב", נכתב ב"העין השביעית" בזמנו.