אברהם בנימין ויהושע הס, שהורשעו במסגרת הסדר טיעון בהסתה לאלימות וגזענות במסגרת פעילותם בקבוצת "הקול היהודי", לא ירצו מאסר בפועל, כך קבעה שלשום (5.12) השופטת אליאנא דניאלי מבית-משפט השלום בפתח-תקווה.
על פי כתב האישום המתוקן שהוגש נגד בנימין והס, בשנים 2009-2011 העלו השניים אל קבוצת גוגל בשם "הקול היהודי" כמאה גיליונות של עלון בשם זה וכן קישורים לסרטונים של "הקול היהודי". בשלב מסוים החלו להעלות את תכני הגיליונות גם לאתר "הקול היהודי", שהוקם לצורך כך.
במסגרת הפרסומים שהפיצו בנימין והס נכללו "באופן שיטתי תכנים של הסתה לאלימות וגזענות כלפי ערבים ישראלים וערבים פלסטינים באשר הם", נכתב בכתב האישום. בין היתר כללו הפרסומים "התבטאויות שבח, אהדה, עידוד, תמיכה והזדהות אודות 'הכאה', 'אלימות', 'דקירה', 'אשפוז', 'בית חולים', 'פציעה', 'סידור חלקים בגוף', 'יידוי/השלכת אבנים', 'בעיטה', 'ריסוס גז מדמיע', 'פתיחת ראש', 'זריקת בקבוקי זכוכית', 'למחוק' וכדומה כלפי הערבים באשר הם". כל אלה עומדים בבסיס האישום בהסתה לאלימות.
בנוסף נכללו בפרסומים ביטויים העומדים בבסיס האישום בהסתה לגזענות: "התבטאויות בהן נאמר, או מהן עולה, כי הערבים באשר הם הינם 'שנואים', 'רוצחים', 'אלימים', 'פראי אדם', 'פורעים', 'רעים', 'חצופים', טרוריסטים', 'מתעללים', 'אכזרים', 'מטרידים', 'פושעים', 'עוינים' וכיוצא באלה מאפיינים שליליים אחרים".
בתקופה שבה פרסמו בנימין והס את פרסומיהם המסיתים, צוין בכתב האישום, "אירעו בישראל ובשטחי יהודה ושומרון, אירועים נשנים וחוזרים של אלימות וגזענות כלפי ערבים ישראלים וערבים פלסטינים". בשל כל זאת הואשם בנימין בהסתה לאלימות בצוותא חדא ובהסתה לגזענות בצוותא חדא ואילו הס הואשם בסיוע להסתה לאלימות וסיוע להסתה לגזענות. בכתב האישום צוין כי תרומתו של הס לפעילות היתה ישירה וקבועה פחות מזו של בנימין, אך הוא עמד בראש עמותה שמימנה וארגנה את הפעילות.
בחודש יוני האחרון הורשעו השניים במסגרת הסדר טיעון בעבירות שיוחסו להן בכתב האישום המתוקן. באשר לעונש, הצדדים ביקשו במשותף מבית-המשפט לאשר להטיל על בנימין עונש של 6 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס. בנוגע להס לא הגיעו הצדדים להסכמה.
"פרסומיהם המכלילים של הנאשמים כלפי הציבור הערבי הינם פוגעניים, ויש בהם כדי ללבות את אש הסכסוך", קבעה השופטת דניאלי בגזר-דינה. "[...] על רקע מאורעות החיים בארץ, והעובדה כי לאורך התקופה הממושכת בה התבצעו הפרסומים ננקטו מעשי אלימות גם כנגד ערבים, עלולים היו הפרסומים – שיטתיים, סדורים, ובעלי תפוצה משמעותית, להגביר את הסיכון הפוטנציאלי, ולעודד מעשי אלימות נוספים". בהמשך מציינת השופטת כי "נוכח עמדות הצדדים לעונש, וקיומו של הסדר טיעון, לא יקבע מתחם עונש הולם, ואולם יובהר כי במעשיהם פגעו הנאשמים באופן משמעותי בערכים של שלום הציבור ובטחונו, בהגנה על הסדר החברתי, ובשוויון, כל אחד לפי חלקו במעשים".
לפי השופטת דניאלי "נאשמים אשר הורשעו בביצוע עבירות דומות, נידונים בשנים האחרונות למאסרים של ממש". כך, לדוגמה, מציינת השופטת כי יצחק גבאי, שהורשע בהסתה לאלימות ועבירות נוספות, נידון ל-10 חודשי מאסר בפועל בגין עבירות ההסתה בלבד. עבד ג'בארין, שהורשע בין היתר בהסתה לאלימות, נידון לשמונה חודשי מאסר. סאמי דעיס, שהורשע בין היתר בהסתה לאלימות, נידון לשמונה חודשי מאסר. עומר שלבי, שהורשע בין היתר בהסתה לאלימות, נידון לתשעה חודשי מאסר. נאסר הדמי, שהורשע בין היתר בהסתה לאלימות, נידון לעשרה חודשי מאסר. חאלד מואסי, שהורשע בין היתר בהסתה לאלימות, נידון לשנת מאסר.
"יובהר", כותבת השופטת דניאלי, "כי בכל אחד מהמקרים המפורטים לעיל, נעשו לכאורה המעשים על ידי מפרסם בודד ובאופן ספונטני, בשונה ממעשי הנאשמים שבפניי אשר אופיינו כאמור בביצוע בצוותא, בהפצה באופנים שונים, בתכנון, ובפרסומים לאורך תקופת זמן ארוכה. [...] נוכח המפורט לעיל ומדיניות הענישה, הרי שאלמלא הנסיבות לקולא והסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים, היה מקום להשית על הנאשמים מאסר של ממש".
יחד עם זאת, בעיקר לאור מה שהמדינה הגדירה כ"קושי ראייתי" וכן בשל "חלוף הזמן ונטילת האחריות", אישרה השופטת דניאלי את הסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים לגבי בנימין. על כן גזרה עליו שישה חודשי מאסר אותם ירצה בעבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס של 1,500 שקל. לגבי הס, על רקע נסיבות חייו והקשיים הראייתיים וחלוף הזמן גזרה עליו השופטת שלושה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס בסך 800 שקל.
3053-02-14