בתחילת יולי מת אנטון נוסיק, העיתונאי והבלוגר הרוסי-יהודי, והוא בן 51 בלבד. בוריס ינטין, שכותב עבור "העין השביעית" סקירות על העיתונות הישראלית בשפה הרוסית, התראיין ל"קול העין", תוכנית הרדיו של "העין השביעית" וקול-הקמפוס, והספיד באזני אורן פרסיקו ונמרוד הלברטל את מי שכונה "אבי האינטרנט הרוסי".
"לפני שאנטון נוסיק הפך לבלוגר, לפני שבכלל נוצר המושג 'בלוגר', הוא אישיות מושכת ועיתונאי בולט – עוד בתחילת שנות ה-90 כשרק עלה לארץ", סיפר ינטין. "הוא הצטרף לקבוצת הקמה של העיתון 'ורמיה', בראשות אדוארד קוזניצוב, מיזם של איל העיתונות הבריטי רוברט מקסוול, אז הבעלים של 'מעריב', שהחליט להקים עיתון איכותי ברוסית שיעמוד בסטנדרטים הכי גבוהים של העיתונות האירופית. עם הזמן 'ורמיה' הפך ל'וסטי'. נוסיק היה אחד הצעירים המבריקים שהיו שם, בתקופה הקסומה של העיתונות ברוסית בארץ".
הקבוצה הורכבה לאו דווקא מעיתונאים מקצועיים, ונוסיק הצטרף אליה סמוך לאחר עלייתו ארצה ב-1990. "הוא כבר ידע עברית, למד במחתרת במוסקבה באמצע שנות השמונים. המורה שלו לעברית גם נאסר בשל כך". נוסיק, מוסיף ינטין, היה בעל סגנון וכתב "כתיבה מבריקה", גם אם "לא תמיד מדויקת בפרטים". "הסגנון שלו היה של ספרות יותר משל עיתונאות. טקסטים רוויים בציטטות סמויות וגלויות. הוא היה חד לשון".
נוסיק היה "רב פעלים" - לא עסק רק בפובליציסטיקה אלא שלח ידו גם בכתיבה כלכלית, למשל. ינטין מזכיר את העצה שנתן נוסיק בתחילת שנות התשעים שלא לקחת משכנתא בגלל הריבית הגבוהה. "עד היום אנשים זוכרים לו את זה לא לטובה כל כך, כי זה דווקא היה משתלם לקחת אז משכנתא", מוסיף ינטין.
"הוא היה רב אמן בסטרט-אפים, והקים אתרים שהם עד היום עמודי התווך של העיתונות הרוסית ברשת
בשנת 1997, אחרי שרכש לעצמו מוניטין, עזב נוסיק את ישראל וחזר לרוסיה, שם התייצב המצב תחת שלטונו של בוריס ילצין בתקופת הנשיאות השנייה שלו והביטחון האישי השתפר. "הוא מתחיל לכתוב ברשת את מה שהיה האבטיפוס של הבלוג שלו, 'אינטרנט בערב', סקירה של כל מה שהופיע ברשת באותה תקופה. האינטרנט עוד לא היה כל-כך נפוץ אז, והוא בעצם הראשון והיחיד שמתעסק בזה. במקביל הוא יוצר קשרים ומחדש קשרים עם בעלי השפעה, שמטילים עליו לבנות את הפרויקטים הראשונים של אתרי חדשות בשפה הרוסית. נוסיק משתמש בידע ובניסיון שצבר בארץ ובונה את האתרים החדשותיים האיכותיים הראשונים בשפה הרוסית, וכך הופך ל'אבי האינטרנט הרוסי', כפי שהוא מכונה כיום. הוא היה רב אמן בסטרט-אפים, והקים אתרים שהם עד היום עמודי התווך של העיתונות הרוסית ברשת".
בחלוף השנים, ולאחר עלייתו לשלטון של פוטין, נוסיק הופך לאופוזיציונר, במיוחד לאחר בחירות 2012, אז נשמעו טענות רבות לזיופים. "הביקורת שלו על השלטון הופכת ליותר עוקצנית ויותר חריפה. באופן אישי הוא מקורב לאנשים שהם ראשי האופוזיציה ברוסיה". מלבד הכתיבה הביקורתית משתתף נוסיק גם בהפגנות נגד השלטון, עד שלפני כשנתיים, כשרוסיה החלה בהתערבות בסוריה לטובת שלטון אסד, הוא מועמד לדין בגין הסתה, בשל פוסט שנשא כותרת צינית שקראה לפוטין למחות את סוריה מעל פני האדמה.
נשיא רוסיה ולדימיר פוטין (צילום: חיים צח, לע"מ)
אף שמת בגיל צעיר יחסית, ולמרות שבדרך כלל סביב מותם הפתאומי של עיתונאים רוסים ביקורתיים מתעוררות תיאוריות בדבר התנקשויות, במקרה הזה לא בלטו טענות נגד סיבת המוות הרשמית - התקף לב. "בהקלטות האחרונות והראיונות האחרונים איתו אנחנו רואים ושומעים שהוא נראה לא בקו הבריאות", אומר ינטין.
באתר "מזבלה" דווח כי נוסיק מצא את מותו זמן קצר לאחר שסיפר לבעל האתר, דורי בן-ישראל קריו, על מידע שיש ברשותו בדבר קשרים בין פייסבוק לממשלה הרוסית. "יש סברה", אומר ינטין, "שלפיה יכול להיות שנוסיק, אולי אפילו לא במודע, קיבל שמות של אנשים שהיה מסוכן מאוד לחשוף אותם, והוא בכלל לא ידע את זה. הטענה היא שלפחות אחד השמות הללו, אם ייחשף, עלול לסכן את רשת הריגול הרוסית בארצות-הברית", אומר ינטין. "אחד האנשים שדיברתי איתם הזכיר את התקדים של אלכסנדר ליטוויננקו, שהורעל בלונדון, ומי שהרעיל אותו באופן אישי הוא היום מושל מחוז ברוסיה. על מעשים כאלה מקבלים ברוסיה צל"שים ותפקידים".
האם בעיתונות הישראלית זכרו לו חסד נעורים עם היוודע דבר מותו? "לא כל כך", אומר ינטין, "גם 'וסטי' עבר מספר תהפוכות מאז, כולל העזיבה השערורייתית של קוזניצוב בשנת 2000. ציינו בעיתון שהוא כתב שם, אולי בגרסת הדפוס היה משהו בסגנון יותר אישי. באתרים החדשותיים ברוסיה זה הגיע לכותרות הראשיות, וציינו שם את ההשפעה שלו על העיתונות הרוסית ואת ההשפעה, דרכו, של העיתונות הישראלית על זו הרוסית".
"קול העין" היא תוכנית משותפת ל"העין השביעית" ולקול-הקמפוס (106FM), רדיו הסטודנטים של בית-הספר לתקשורת של המסלול האקדמי, המכללה למינהל. התוכנית משודרת בקול-הקמפוס מדי שבוע בימי חמישי בשעה 12:00, וזמינה להאזנה באתר התחנה ובאתר "העין השביעית". ניתן גם להתחבר לפיד ה-RSS של "קול העין" באתר icast. עורכת מוזיקלית: חן ליטבק.