מחקר שהזמינה לפני כשנה לשכת הפרסום הממשלתית על הרגלי צריכת המדיה של החברה הערבית בישראל העלה כי אף שרוב האוכלוסייה הערבית בישראל נחשפת בעיקר לכלי תקשורת ישראלים בשפה הערבית, עדיין ישנם כלי תקשורת ישראלים בשפה העברית שנהנים משיעורי חשיפה נאים – "ידיעות אחרונות" בולט מבין העיתונים המודפסים, ובטלוויזיה בולטים הערוצים 2 ו-10.
על-פי המחקר, אחוזי החשיפה הגבוהים ביותר בקרב אמצעי התקשורת הישראלים בשפה הערבית הם לאתרי האינטרנט, שם עומדת החשיפה על 69% מכלל האוכלוסייה הערבית. אחרי אתרי האינטרנט מגיעה העיתונות המודפסת בערבית עם 48% חשיפה, הרדיו בערבית (33%), טלוויזיה בערבית (25%), מקומונים בערבית (22%) ומגזינים בערבית (18%).
לעומת זאת, החשיפה הגבוהה ביותר מקרב כלי התקשורת בשפה העברית היא לערוצי הטלוויזיה, שם נמדדו 37% חשיפה (כיוון שנמדדו רק כלי תקשורת ישראלים, נעדרו מהמדידה הערוצים הלווייניים בשפה הערבית, שמושכים את רוב הצופים בקרב האוכלוסייה הערבית בישראל). העיתונות ואתרי האינטרנט בשפה העברית נהנים גם הם מחשיפה נאה, עם 33% ו-31% בהתאמה.
השוואה לסקר שנערך בלפ"מ בשנת 2013 מעלה כי לגבי התקשורת בשפה הערבית חלה עלייה בחשיפה לאתרי האינטרנט וירידה בחשיפה לעיתונות ולרדיו. בשפה העברית חלה עלייה בחשיפה לטלוויזיה וירידה בחשיפה לעיתונות.
המחקר כלל גם פירוט לכלי התקשורת השונים בכל מדיום. בקרב אתרי האינטרנט בולט אתר Panet. כ-30% מכלל המדגם בחר ב-Panet כשהתבקש לנקוב בשמותיהם של שלושת האתרים שבהם הוא גולש יותר מכל. שני האתרים האחרים הם גוגל (37%) ופייסבוק (42%). אתר התוכן בעברית שזכה לחשיפה הגדולה ביותר הוא ynet, עם 7%, כש"וואלה" משתרך מאחור עם 3% בלבד.
בעניין העיתונים המודפסים נשאלו המרואיינים האם הזדמן להם לקרוא, לעיין או לדפדף בשבוע האחרון בכל אחד מהעיתונים המרכזיים היוצאים לאור בישראל. העיתון המוביל בחשיפה הוא אמנם עיתון היוצא לאור בשפה הערבית, "פנורמה" (31%), אולם מיד לאחריו נוצר שוויון בין "ידיעות אחרונות" ו"כל אלערב", שכל אחד מהם זוכה ל-28% חשיפה בקרב האוכלוסייה הערבית בישראל.
במלים אחרות, קרוב לשליש מהאוכלוסייה הערבית בישראל נחשף דרך קבע ל"ידיעות אחרונות", עיתון ציוני בשפה העברית, שאינו מתאפיין בקו פוליטי שמאלי מובהק כשל "הארץ". "א-סינארה" הגיע למקום הרביעי בבדיקת החשיפה לעיתונים, גם כן בהפרש קטן, עם 26% חשיפה.
"ישראל היום", העיתון אליו נחשפים יותר ישראלים מכל עיתון אחר, וזה שמתעלם באופן עקבי מערבים בסקרי דעת הקהל שלו, זוכה רק ל-16% חשיפה, וזאת לעומת 28% חשיפה שנמדדו בסקר הקודם משנת 2013 (יצוין כי ירידה נרשמה בשיעורי החשיפה של כל העיתונים המובילים).
בדיקת שיעורי ההאזנה לתחנות הרדיו התבצעה באמצעות שאילת המרואיינים האם האזינו יום קודם לכן לפחות חמש דקות לכל תחנה ותחנה שמשודרת מישראל. לפי ממצאי הסקר, רדיו א-שמס הוא הפופולרי ביותר עם 26% חשיפה, כשאחריו קול-ישראל בערבית עם 22% חשיפה. התחנות בעברית זוכות לשיעורי חשיפה נמוכים יותר – רשת ב' עם 10%, גלי צה"ל עם 8%, רשת ג' וגלגל"צ עם 7% חשיפה כל אחת. יצוין כי בקרב המרואיינים במזרח ירושלים קול ישראל בערבית זוכה לשיעורי חשיפה גבוהים יותר מ"א-שאמס", ובפער ניכר, 17% לעומת 4%.
בדיקת החשיפה של האוכלוסייה הערבית בישראל לערוצי הטלוויזיה העלתה כי בקרב הערוצים הישראלים מובילים דווקא הערוצים דוברי העברית, ערוצים 1, 2 ו-10, על פני הערוצים דוברי הערבית. עם זאת, יש לקחת את הממצאים הללו בעירבון מוגבל שכן בבדיקה נמנו רק שני הערוצים דוברי הערבית הפועלים מישראל, הלא TV וערוץ 48, הפועל מטעם הרשות הפלסטינית. יש להניח, כאמור למעלה, כי רוב האוכלוסייה הערבית בישראל צופה בערוצים בשפה הערבית שמקורם אינו בישראל.
כשהמרואיינים נשאלו על צפייה במהדורת החדשות המרכזית השיבו 29% מהם כי הם צופים בזו של ערוץ 2, ושיעור דומה השיבו כי הם צופים בזו של ערוץ 10. אלה נתונים משמעותיים, ממש כמו ביחס ל"ידיעות אחרונות". כשליש מהאוכלוסייה הערבית בישראל צופה במהדורות החדשות המרכזיות של שני הערוצים המסחריים, וזאת אף שאלה משודרות בשפה העברית ונוטות שלא להציג את נקודת המבט של האוכלוסייה הערבית על הנעשה במדינה.
בנוסף, מעניין לראות כי בניגוד לשיעורי הצפייה בקרב האוכלוסייה היהודית בישראל, שם זוכה מהדורת החדשות המרכזית של ערוץ 2 לרייטינג גבוה בהרבה מזה של מהדורת החדשות המרכזית של ערוץ 10, בקרב האוכלוסייה הערבית ההובלה של ערוץ 2 נמחקת.
המחקר, שהזמינה לפ"מ, נערך על-ידי חברת הגל-החדש בקרב מדגם ארצי מייצג של 1,200 מרואיינים בגילאי 15 ומעלה. כל אחד מהראיונות התבצע פנים אל פנים במהלך החודשיים האחרונים של 2015. בעקבות הממצאים המליץ מכון המחקר ללפ"מ על פרסום באינטרנט ובעיתונות כדי להשיג את החשיפה המרבית בהשקעה הקטנה ביותר.
* * *
לעיון בממצאי הסקר המלאים