"המטרה – מדינת פלסטין בי-ם", זעקה הכותרת שייחסו ב-nrg לח"כ איימן עודה, יו"ר הרשימה המשותפת. ב-nrg הדגישו שמדובר בציטוט ישיר מדברי חבר-הכנסת: הם הובאו בין מרכאות ולפניהם הופיע המשפט "איימן עודה בוועידת פת"ח". התבטאות לאומנית שכזאת מפיו של יו"ר הרשימה המשותפת מעוררת פליאה, שכן היא חורגת מהותית מהאידיאולוגיה שמנחה את חד"ש, כור מחצבתו וביתו הפוליטי של עודה. עשרות שנים תמכה חד"ש בפתרון שתי המדינות, ואף התגאתה בכך שהניפה דגל זה עוד לפני שהפך לבון-טון בשיח הפוליטי הישראלי והערבי.

והנה, בדיוק במלאת 69 שנה להחלטת החלוקה, בוחר העומד בראש חד"ש להציג מסר לאומני בוטה המערער עליה. רעידת אדמה מעין זו מחייבת את הקורא הנבון לקרוא או להאזין לדברים מפי הגבורה; ואולם, לא צריך להיות בעל ידע נרחב בערבית כדי לבחון את הדברים במקורם. די היה לקרוא את הכתוביות שהוצמדו לדבריו של עודה בסרטון שנלווה לידיעה, או לעיין בקפידה בידיעה עצמה, שבה סופר כי עודה אמר כך: "אנחנו מקווים שבוועידה השמינית של פת"ח נהיה איתכם בירושלים המזרחית בירת מדינת פלסטין".

לכאורה ניתן לטעון כי הציטוט ("מדינת פלסטין בירושלים"), עקום ככל שיהיה מבחינה לשונית, נכון מבחינה מהותית. כל מה שנדרש הוא תיקון קטן – "מזרח ירושלים" ולא "ירושלים". ברם, בכך אין שינוי מהותי באידיאולוגיה של חד"ש או באידיאולוגיה של המיינסטרים הפלסטיני, המיוצג על-ידי פת"ח. במלים אחרות – לא מעניין; כלב נשך אדם. רק העיצוב מחדש של הדברים בכותרת וייחוס האמירה המומצאת לעודה הופכים אותם לחשובה; היא מצביעה על כך שח"כ עודה אינו אלא עוד ערבי שחפץ בחיסולה של מדינת ישראל ומחיקת קודש הקודשים של הלאומיות הציונית – בירת ישראל ירושלים.

לחיזוק הסנסציה מובאות הוכחות נוספות בהמשך הידיעה: עודה נמנע מלציין את השם ישראל בדבריו; עודה רואה עצמו כחלק מהעם הפלסטיני; עודה ציטט את השיר "מחיפה אנחנו מתחילים" של מחמוד דרויש, שמבטא את הרצון הפלסטיני לשוב לחיפה ולגליל; עודה קרא להפלת נתניהו. והנה הפכנו ידיעה שהיתה יכולה להישאר בשולי החדשות, אם בכלל (מדובר בנאום מעניין שכמעט ולא זכה לאזכורים בתקשורת העברית), לעוד טיעון מנצח בשיח הפוליטי הימני, והתודה ל-nrg.

הכותרת ב-nrg

חשוב להדגיש: יש חשיבות רבה לדיווח על אירועים כאלה מנקודת מבט ימנית. כך מתגלים דברים מעניינים שהיו חולפים ללא התייחסות אצל עיתונאים אחרים. למשל, כל מי שיאזין לנאום ייווכח שעודה אכן נמנע מלהזכיר את השם "ישראל", כפי שצוין בידיעה. לעתים אף נדמה כי הוא מסתבך ומאריך בדבריו רק על מנת שלא לומר את השם המפורש. איני בטוח שעיתונאים אחרים היו מצביעים על כך.

אבל גם מבלי לעוות את דבריו של עודה ולהציג ציטוטים שלא היו, הנאום מעלה שאלות רבות וחשובות. למשל: האם מדובר בהופעה היסטורית של יו"ר חד"ש בוועידת פת"ח? מי יזם את הופעתו בוועידה? האם, כפי שעודה רמז בנאומו, על פת"ח וחמאס ללמוד מהרשימה המשותפת ולאחד כוחות? בהקשר זה, האם הוא נתן להבין שיש דמיון בין הפלג הדרומי של התנועה האסלאמית לחמאס? ועוד ועוד – שאלות מעניינות שהידיעה ב-nrg לא טורחת לשאול ובוודאי שלא לנסות ולענות עליהן. ניתן היה אפילו, רחמנא ליצלן, ליצור קשר עם עודה ולבקש ממנו עצמו תשובה לתהיות הללו. ברם, כל הדברים האלה מחייבים עבודה עיתונאית. אפשר פשוט להסתפק בציטוט של אמירה שלא היתה.

בשולי הדברים: א. חברים יקרים, פתח או פת"ח. לא פתח'. ב. איימן עודה לא ציטט מהשיר של דרויש "מחיפה אנחנו מתחילים"; למיטב ידיעתי אין לדרויש שיר בשם זה. הוא ציטט מתוך שני שירים: "אחמד אל-זעתר" ו"יומני פצע פלסטיני". ולא, לא כל שיר של מחמוד דרויש מדבר על זכות השיבה.

הנאום המלא של ח"כ איימן עודה