המשוררת בכל סרלואי משכה את התביעה שהגישה בשנה שעברה נגד "הארץ" והכתב חיים לוינסון בעקבות כתבה שבה צוטטו דברים שכתבה. סרלואי האשימה את לוינסון בביצוע האזנת סתר ובפגיעה בפרטיות, ודרשה מבית-משפט השלום בירושלים להטיל על "הארץ" לשלם לה פיצויים בסך 60,432 שקל.

אתמול (13.11), למעלה משנה לאחר הגשת התביעה, הודיעו הצדדים לבית-המשפט כי הגיעו להסכמה על דחיית התביעה ללא מתן צו להוצאות.

כתבתו של לוינסון, שפורסמה ב"הארץ" באוגוסט 2015, עסקה ב"מחלוקות חריפות" שהתגלעו בין מתנחלים בעקבות התקפות אלימות דוגמת רצח משפחת דוואבשה והצתת כנסיות, והציגה עמדות שונות שהביעו תושבי ההתנחלות כוכב-השחר ואחרים, ובכללן עמדות שהביעה התובעת.

עמדותיהם של תושבי כוכב-השחר נלקחו מהודעות אימייל שנשלחו במסגרת קבוצת גוגל יישובית שתכניה הגיעו לידי לוינסון. "מעשה רצח כפי שאירע הלילה, של תינוק חף מפשע, וניסיון לרצח של בני משפחתו הוא מעשה תועבה ראוי לכל גינוי", ציטט הכתב דברים שכתבה סרלואי לאחר הצתת בית משפחת דוואבשה בכפר הפלסטיני דומא. "מעשים אלה עוברים על חוקי התורה, חוקי המוסר האנושיים, השכל הישר, וגורמים לחילול ה' איום ונורא".

"מאז פרסום המאמר נגרמה לתובעת עוגמת נפש אדירה. התובעת 'זכתה' להצעות לראיונות לגופי תקשורת שונים שאין לה שום עניין בהם, כדי להציג דמות של 'מתנחלת אחרת'"

בכתב התביעה טענה סרלואי כי ציטוט דברי הגינוי הללו פגם ביחסיה עם שכניה להתנחלות. "מאז פרסום המאמר נגרמה לתובעת עוגמת נפש אדירה", טען עורך-דינה, משה בן-דוד.

"התובעת 'זכתה' להצעות לראיונות לגופי תקשורת שונים שאין לה שום עניין בהם, כדי להציג דמות של 'מתנחלת אחרת', וגרוע מכך – זוכה לחוסר אמון מחלק ניכר מתושבי היישוב שבו היא מתגוררת, כיוון שיש החושדים בה כי יצרה קשר עם עיתונאי ופרסמה מידע פנימי מהתכתבויות במייל היישובי, דבר שלא היה ולא נברא".

"לוינסון ניצל פרצה בקבוצה ונכנס אליה בעורמה, ללא ידיעת התושבים, כדי 'לדוג' ממנה ידיעות עיתונאיות ללא ידיעת המשתתפים בה", כתבה סרלואי בתצהיר שהוגש לבית-המשפט. לטענתה, משום שחוץ ממנה איש מהתושבים המצוטטים לא אוזכר בשמו המלא, ניתן היה להסיק שהיא זו שמסרה את התכתובות לעיתונאי. עוד טענה כי לוינסון פרסם את הדברים ללא אישורה, ובלי שפנה אליה כדי לקבל את תגובתה לדברים.

ב"הארץ", מנגד, דחו את כל טענותיה של סרלואי וטענו שדבריה לא נכתבו בקבוצת דואר אלקטרוני שבה חברים עשרות משתמשים, כפי שנטען בכתב התביעה, אלא ב"קבוצת גוגל" שבה רשומים מאות משתמשים – 570 במספר, לפי ספירתו של לוינסון.

חיים לוינסון (צילום מסך מתוך התוכנית "תיק תקשורת")

"התובעת היא זו שחשפה את הגיגיה (הראויים, יש לומר) במסגרת קבוצה גדולה של אנשים, ועל כן היא אינה יכולה להלין כי עמדתה הגיעה לאוזניו ולידיעתו של הנתבע 1 [לוינסון]", כתבה בכתב ההגנה עורכת-הדין שייצגה את "הארץ", טל ליבליך. "למותר לציין כי דבריה של התובעת כפי שפורסמו על-ידה הם דברים ראויים, חשובים, הומניים, המהווים גינוי חריף לרצח, אשר כל בר-דעת היה צריך להשמיע ללא כל קשר לעמדותיו הפוליטיות, וציטוט דבריה אינו מהווה עילה כלשהי לתביעה", הוסיפה עורכת-הדין.

בדיון שנערך החודש בפני השופט גד ארנברג, שבו נחקרו סרלואי ולוינסון, ניסה עורך-דינה של התובעת לברר כיצד הגיעו התכתובות לידי כתב "הארץ", אך השופט קבע כי לוינסון אינו צריך להשיב לשאלה בשל החיסיון העיתונאי שחל על המידע. בהמשך הדיון הצהיר כתב "הארץ" כי לא קיבל את המידע דרך אחיו, תושב כוכב-השחר, שהיה מעורב בהקמת קבוצת הדיון.

על טענתה של סרלואי כי לא פנה אליה לבקש תגובה אמר לוינסון כי לא ראה צורך בכך. "[זה] כמו שתשאל אותי למה לא ביקשתי מנתניהו תגובה על מה שהוא אמר בכנסת", אמר לבא-כוחה של התובעת, לפי פרוטוקול הדיון. "התגובה מטרתה או לאמת עובדות, וזה לא רלבנטי במקרה שלנו, כי אין טענה שכתבתי דברים שלא נאמרו. [...] אם אתה כותב פרסום שלילי על אדם, אתה מבקש ממנו תגובה כדי שהקורא יוכל לדעת גם מה עמדתו, וזה לא רלבנטי בתביעה הזאת".

בסיום הדיון קבע השופט מועדים להגשת סיכומים, אך הללו לא הוגשו. שבוע וחצי לאחר מכן הודיעו הצדדים לבית-המשפט כי סרלואי הסכימה לבטל את התביעה בלי לקבל פיצוי או החזר כספי כלשהו.

38869-08-15