יושבת-ראש "משפחה חדשה, הארגון לקידום זכויות המשפחה", עו"ד אירית רוזנבלום, שהזמינה את מערכות העיתונות והתקשורת האלקטרונית לטקס נישואים אזרחי על-פי חוזה, שערכה ביום א’, ה- 13 בינואר, על המדשאה של המועצה המקומית שוהם שבה היא מכהנת כסגנית-יו"ר המועצה, נדהמה לשמוע מעורכים ומכתבים רבים שהם מבקשים בלעדיות בסיקור האירוע. עו"ד רוזנבלום דחתה את בקשתם על הסף. היא סברה, בצדק, שהיענות לבקשתם משמעה הגבלת חופש הביטוי ושלילת זכות הציבור לדעת. היא ביקשה לקדם עניין ומטרה על-ידי הבאתם לידיעת ציבור רחב ככל האפשר, ואילו דורשי ה"בלעדיות" ביקשו להגבילם לצרכניהם בלבד ובהמשך גם לקבוע את דרך הצגתם.

יש מקרים שהדרישה ל"בלעדיות" מלווה בהצעת שלמונים ובתחרות פרועה. יש מקרים שמערכות, עורכים וכתבים מוותרים מראש, ביוזמתם, על סיקור נושא לאחר שנודע להם כי כלי תקשורת מתחרה מטפל בו. מוכרים גם מקרים של כתבות מוכנות שנפסלו ברגע האחרון משהתברר כי אמצעי תקשורת אחר הקדים ועסק בהן. אלה הנוקטים שיטות אלו מבקשים "ללמד לקח" ו"להעניש" מרואיינים, נושאים וגם קוראים, צופים ומאזינים.

מערכות, עורכים ועיתונאים מתעלמים לעתים מהעובדה הבנאלית שקוראים, מאזינים וצופים אינם קוראים את כל העיתונים, אינם מאזינים לכל תחנות הרדיו ואינם צופים בכל ערוצי הטלוויזיה. אלה שאינם מסתפקים בעיתון אחד, בתחנת רדיו אחת או בערוץ טלוויזיה אחד הם מעטים, אף שהם עשויים לצאת נשכרים משום ההזדמנות הניתנת להם לקבל מנת מידע גדולה יותר ולהשוות את התוצר של אמצעי תקשורת שונים.

תחרות בין מערכות, עורכים, כתבים וצלמים היא לגיטימית וחיובית, אבל השאלה המכרעת היא: על מה היא תתנהל. תחרות על מקורות מידע רבים ומגוונים ככל האפשר, על רמת אמינות גבוהה במסירת מידע, על שמירה של כללי אתיקה עיתונאית ראויה ­-כן. להגיע ראשון לידיעה או לנושא שמעסיק את הציבור ולהביאו ראשון לקורא, למאזין ולצופה - אדרבה. לגלות יכולת וכישרון בהצגת נושא בצורה מעמיקה, רבת זוויות ומעניינת - תחרות כזו רצויה בהחלט.

אלה הדורשים לעצמם, בשם התחרות, "בלעדיות" - רוצים לכפות על הקוראים, המאזינים והצופים מונופול של עיתון אחד, של תחנת רדיו אחת, של טלוויזיה אחת. במונופול הזה יזכו מן הסתם, ברוב המקרים, מקורבים למלכות ובעלי מאה. חסידי הבלעדיות רוצים להעניק לעצמם מונופול לקבוע לציבור אילו ידיעות הם יביאו לידיעתו ולאילו דעות הם ייתנו ביטוי. גרסה אחת משמעה העדר פיקוח ובקרה הדדיים בין מוסרי מידע, אמצעי תקשורת ועיתונאים. בשם ה"בלעדיות" נביא עלינו צנזורה ועריצות של "אח גדול". מכך ייצאו נפסדים חופש הביטוי, זכות הציבור לדעת, קוראים, מאזינים, צופים וגם עיתונאים.

יוסף אלגזי הוא עיתונאי ב"הארץ"

גיליון 37, מרץ 2002