תוכנית מספר 67 של "קול העין", הפעם בהנחיית אורן פרסיקו ועדי נוי, נפתחת בשיחה עם חגי מטר, עורך באתר "שיחה מקומית", שפרסם השבוע נתונים שקיבל מהצנזורה הצבאית על היקף הפסילות שמנחית הגוף על מערכות כלי התקשורת. לפי נתוני הצנזורה, כ-2,000 ידיעות נפסלו לחלוטין בחמש וחצי השנים האחרונות, ובכ-14 אלף ידיעות היתה התערבות של הצנזורה.
מטר מציין כי מאז כניסתה של אריאלה בן-אברהם לתפקיד הצנזורית הראשית, לפני כשנה, חלה ירידה מסוימת בכמות הפסילות אך במקביל ניכרת עלייה של ממש בכמות הפניות של הצנזורה לכלי התקשורת בדרישה לצנזור תכנים. "למעשה", אומר מטר, "אחת ליום הצנזורה פונה לאיזשהו כלי תקשורת ומבקשת ממנו להסיר פרסום שכבר עלה".
פרופ' רפי מן מהחוג לתקשורת באוניברסיטת אריאל שבשומרון מצטרף לשידור כדי לספר על יחסה של התקשורת בישראל לשמעון פרס לאורך השנים. "פרס, כבר באמצע שנות החמישים, זיהה את החשיבות הרבה של קשר עם עיתונות והזיקה ההדוקה בין עיתונות לפוליטיקה", אומר פרופ' מן, "והוא כבר אז, בניגוד להרבה מאוד פוליטיקאים באותה תקופה, הצליח ליצור לעצמו מעגל קרוב ואוהד של עיתונאים".
בהמשך התוכנית עולה לשידור מריון ג'ונס, עיתונאי חוקר בריטי, שיחד עם אבנר כהן פרסם בשבוע שעבר במוסף "הארץ" כתבה על ניימן לוין, ראש תוכנית הגרעין הבריטית, שהיה או לא היה מרגל של ישראל. ג'ונס מספר על הקשיים שהעמידה ממשלת בריטניה בפניו כשניסה להשיג מידע על לוין.
ג'ונס מספר כי כשחוק חופש המידע הבריטי נכנס לתוקף, בשנת 2005, הוא הגיש שלל בקשות בנושאים שונים, וככל הנראה משום שהרשויות הבריטיות לא היו מורגלות בחשיפת המידע קיבל לרשותו בין היתר עשרות מסמכים רגישים ובלתי מצונזרים, שמהם למד על הסיוע שהעניקה בריטניה לתוכנית הגרעין הישראלית. כיוון ששמות המעורבים לא הושחרו, הצליח לדובב אותם ומאחד מהם למד על ניימן לוין, שנחשד בריגול לטובת ישראל ונפטר במפתיע לפני תום חקירתו.
עם זאת, במשרדי הממשלה סירבו נחרצות לשחרר כל מידע על לוין, ואף לאשר או להכחיש כי היתה נגדו חקירה. ג'ונס מתאר את מסכת הדחיות הארוכה שעבר לאורך השנים, מערכאה אחת לשנייה, כשבסופו של דבר הובהר לו כי אף שחלפו 50 שנה לא יוכל לדעת אפילו אם יש תיק על לוין.
לסיום מספר ד"ר מיכאל פיליפוב על התקשורת בשפה הרוסית בישראל, על רקע החלטת הפרקליטות להעמיד לדין את אלכסנדר גולדנשטיין, מבעלי אתר IZRUS בחשד לשחיתות ולהבנת הון. לדבריו, אתר IZRUS, כמו כלי תקשורת רבים בשפה הרוסית בישראל, הוא בעל עמדה פוליטית ימנית מובהקת ורמת דיון רדודה. "זה מספק לעולים מברית-המועצות ראיית עולם מאוד דיכוטומית על החברה הישראלית", אומר ד"ר פיליפוב.
לדבריו, העולים ממדינות ברית-המועצות לשעבר עברו בישראל "שטיפת מוח" על-ידי אמצעי התקשורת הישראליים במובן הזה שמדינת ישראל שהשתקפה מכלי התקשורת ברוסית היתה שונה מאוד מזו שהשתקפה מכלי התקשורת בעברית. "ישראל מאוד מנותקת מישראל שאתה פוגש מחוץ לתקשורת הרוסית", מדגיש ד"ר פיליפוב. אשר לטענות לשחיתות אומר ד"ר פיליפוב כי לעיתונאים בתקשורת הרוסית בישראל "יש סגנון עבודה מסוים" שאותו הוא מגדיר "מאוד ציני". "לגבי אלכסנדר גולדנשטיין אני לא יודע, אבל זה סגנון עבודה בהרבה מאוד גופים שאליהם מגיעה ישראל-ביתנו", הוא אומר.
"קול העין" היא תוכנית משותפת ל"העין השביעית" ולקול-הקמפוס (106FM), רדיו הסטודנטים של בית-הספר לתקשורת של המסלול האקדמי, המכללה למינהל. התוכנית משודרת בקול-הקמפוס מדי שבוע בימי חמישי בשעה 12:00, וזמינה להאזנה באתר התחנה ובאתר "העין השביעית". עורכת מוזיקלית: חן ליטבק.