הטרדה מינית

כל העיתונים מתייחסים בהבלטה לחשדות לעבירות מין שביצע מפקד מחוז ירושלים במשטרה ומדפיסים בשער הפניות לידיעות בנושא. ב"הארץ" זו כותרת מתחת לקפל ("ניצב ניסו שחם חשוד בעבירת מין"). גם ב"מקור ראשון" ("סערה במשטרה: מפקד מחוז ירושלים, ניצב ניסו שחם, יצא לחופשה כפויה"). גם ב"ישראל היום" ("מבוכה במשטרה: מפקד מחוז ירושלים חשוד בעבירות מין בשוטרות"), המספק גם הפניה לטור פרשנות של איציק סבן ("לא למדו לקח"). גם ב"מעריב" ("ניצב ניסו שחם חשוד שהטריד מינית שוטרות"), המספק גם הפניה לטור פרשנות של אבי אשכנזי ("הצרות של דנינו").

ב"ידיעות אחרונות" הופכים החשדות לכותרת ראשית, הנפרשת על כל חלקו המרכזי של השער (המודפס, כבכל יום שישי, בפורמט רחב). הכותרת עצמה, מוקפת המרכאות, היא "מפקד המחוז סגר את הדלת והתנפל עלי. נישק וחיבק אותי בכוח. ברחתי מהלשכה בבכי". תמונתו של שחם מודפסת לאורך השער, מצדה האחד של הכותרת. מצדה השני מודפסת תמונה שבה הוא נראה עם אשתו (תצלום המופיע גם בשערי העיתונים האחרים, למעט "הארץ").

החברה האזרחית

"המשרד להפרטת החינוך" היא כותרת כתבה של יאיר שלג במוסף המצוין "צדק" של "מקור ראשון". "קשה להאמין, אבל במקרים רבים מי שאחראיות על חינוך הילדים בישראל הן חברות מסחריות או עמותות אידיאולוגיות", נכתב בכותרת המשנה. "דו"ח מבקר המדינה שהתפרסם לפני כשלושה חודשים חושף כיצד בישראל מועברים יותר ויותר בתי-ספר ותוכניות לימוד לידיים פרטיות, בלי שמשרד החינוך מפקח על כך. התוצאה: פגיעה אנושה במורים ובתכנים, וריבוי מוסדות בדלניים בחברה הישראלית. במשרד החינוך מודעים לבעיה, אך מודים: מדובר במדיניות של שנים. קשה לשנות את המגמה בן לילה".

"מלחמת הגפרורים" היא כותרת כתבתה של שוש מולא במוסף "7 ימים" של "ידיעות אחרונות". "בחודשיים האחרונים זינק מספר ההצתות על רקע לאומני", נכתב בכותרת המשנה. "לפי הערכות חוקרי שריפות, מדובר במאות פיגועי הצתה בכל חודש ובחוליות מציתים הפועלות כתאי טרור לכל דבר. אלפי דונמים של יערות כבר נשרפו, ועכשיו ההצתות מכוונות גם למתקנים אסטרטגיים ואפילו לבסיסים של צה"ל. '7 ימים' מגלה כי המציתים זוכים להדרכה טכנית מקיפה, עידוד ותמיכה דתית של אנשי אל-קאעידה, והכל במסגרת פעולה מסודרת ויזומה שמכונה 'ג'יהאד היערות'. 'הגענו אליכם בני ציון – ואנחנו נשרוף עליכם את בתיכם, שדותיכם, בתי-הספר שלכם, רחובותיכם ועריכם', מאיימים בבירור פעילי אל-קאעידה. ובישראל? כרגיל, עדיין מתלבטים איך להתמודד עם המתקפה החדשה הזו. כי מה בוער?".

"למרות תחושת הציבור שעבריינות הנוער הולכת ומקצינה, הנתונים דווקא מראים על ירידה משמעותית בכל תחומי העבריינות בקרב בני הנוער בשלוש השנים האחרונות", כותב זאב קם ב"צדק" על סמך נתונים של משרד החינוך שהוצגו בדיון שנערך בוועדה לזכויות הילד בכנסת. הנתונים נלקטו "בקרב 20 אלף בני נוער" על-ידי הרשות הארצית למדידה והערכה ומעידים על "ירידה דרמטית באלימות ובשתיית אלכוהול בבתי-הספר. כמו כן נרשמה ירידה של 26% באלימות ו-30% באלימות מינית".

"לגבי השאלה מה יקרה אם העובדים הזרים יסתלקו מכאן, המומחים תמימי דעים", נכתב בסופה של הקדמה לכתבת-התנסות ב"7 ימים" ("חמישה ישראלים השתתפו בניסוי ייחודי ויצאו לעבוד בתחומים שבהם עוסקים בדרך כלל פועלים זרים בלבד"). "אם לא יהיו עובדים זרים", אומר ד"ר אלכס קומן, כלכלן, לאמיר שואן, "ענף החקלאות ואיתו ענפים אחרים פשוט ימותו. רוב המושבים לא יהיו מסוגלים לאסוף את היבולים [...] גם בתחום הסיעוד יהיה קטסטרופלי".

"ההסכם בין מפעילת הרכבת הקלה סיטיפס למדינה: איחורים וצפיפות תמורת ליקויים", נכתב בכותרת ידיעה על שער "מקור ראשון". "הקשיים הנגרמים לנוסעים מוצגים כתקלות נקודתיות, אבל ההסכם בין מפעילת הרכבת סיטיפס למדינה, שהגיע לידי 'מקור ראשון', חושף: הרשויות ויתרו על דרישות שירות בסיסיות בתמורה לתיקון מערכות בטיחות" (יעל פרידסון).

אמריקה

"באמצע הקמפיין: מיט רומני יבקר מחר בישראל", נכתב בכותרת על שער "מעריב". "בראיון מיוחד מבטיח המועמד הרפובליקאי לנשיאות: אם אבחר לא יהיו עימותים פומביים בין מדינותינו", נכתב בכותרת המשנה לראשית של "הארץ". "ערב ביקורו בישראל: מיט רומני בראיון מיוחד", נכתב בכותרת על שער "ישראל היום", "מגיע לכם יחס הרבה יותר טוב". זו גם הכותרת הראשית של המוסף המדיני של העיתון, שבעליו, שלדון אדלסון, תרם מיליונים רבים לקמפיין הבחירות של רומני.

תרבות

אחרי הפרויקט רחב היריעה באופן יוצא דופן שהגישו על הפילוסוף וולטר בנימין, מוקדש היום גליון שישי של "גלריה" של "הארץ" ללהקת הרוק האבנים-המתגלגלות. גם הפרויקט העיתונאי הזה מציג כותבים רבים ומגוונים (מבקר הקולנוע אורי קליין והפרשן הצבאי עמוס הראל למשל) ומציג שוב את "גלריה" כמי שפועלת ביקום מקביל לזה של מוספי התרבות האחרים, כזה שבו לקוראים יש, לצד עניין בתוכניות הטלוויזיה האחרונות ובדיסק החדש של שלמה ארצי, גם זיקה לאוצרות תרבות אחרים, ובכלל – שתי אונות מתפקדות (רק שידברו שם עם הגרפיקאי: יש עמודים שאי-אפשר להבדיל בהם בין המודעות לכתבות).

עוד ב"גלריה": "מתי לאחרונה ראינו סרט ראשון של במאי שגלומה בו הבטחה כה גדולה כמו 'חיות הדרום הפראי'?", שואל/קובע אורי קליין ביחס לסרט הביכורים עטור הפרסים של בן צייטלין. "בזכרוני חזרתי אחור אחורה ל-1973, אל סרטו הראשון של טרנס מאליק, 'שביל הזעם', כאל סרט ראשון שאצר הבטחה כזאת. [...] אינני זוכר עוד סרט שהרחיק אותנו כל-כך מאמריקה שאנחנו מכירים, או שהקולנוע עיצב בתודעתנו, כ'חיות הדרום הפראי'. אפילו 'גברים במלכודת' של ג'ון בורמן, ולאחרונה 'קר עד העצם' של דברה גראניק, לא עשו זאת עד כדי כך".

"תיקון. בגיליון האחרון התחלפו בטעות הכיתובים מתחת לתצלומיהם של המשורר אריה סיון והמבקר גרשון שקד", נכתב בתחתית המדור "תגובות" במוסף לתרבות וספרות של "הארץ".

ספורט

"לונדון 2012" הוא הכיתוב המשמש כותרת ראשית על תמונתה של מתעמלת ישראלית המודפסת בפריסה רחבה במרכז שער "מעריב". מתחת לכותרת המשנה נכתב: "תביאו לנו מדליה". קולאז' תצלומים של חברי המשלחת הישראלית לאולימפיאדה מודפס על חלקו השמאלי של שער "ידיעות אחרונות". לצדו, על גבי עיגול זהוב, נכתב "מחכים למדליות". אבל הזיקוק הטהור ביותר של הגישה השובו-אינפנטילית לאירוע הספורט העולמי מופיע במלים "רוצים מדליות!", המודפסות, כולל סימן הקריאה, ככותרת הראשית של "ישראל היום".

שני העיתונים האחרים, "הארץ" ו"מקור ראשון", מוותרים על הבלטת העיסוק האוננותי (המתמשך כבר זה זמן) באולימפיאדה שעוד לא החלה, ומדפיסים בכותרותיהם הראשיות דיווחים עיתונאיים: "רומני ל'הארץ': אסור לשלול תקיפה באיראן" ו"רוב הציבור: לאפשר ליהודים להתפלל בהר הבית" (על-פי "סקר 'מקור ראשון'"). ההפניות לדיווחים על האולימפיאדה שמתפרסמות על שערי שני העיתונים הללו משכילות לעסוק באירוע העולמי בלי לאמץ את נקודת המבט של תלמיד כיתה ג' ישראלי.

ענייני תקשורת

מעשה ההטרדה המתמשך של הנהלת רשות השידור בעיתונאית קרן נויבך, מגישת "סדר יום" (יחד עם ענת דוידוב), מקבל סיקור נרחב בכמה מהעיתונים, הפורשים את היריעה מן המקרה המסוים הזה אל הפיאסקו הכללי של ההנהלה הנוכחית.

"מה מלמדת פרשת נויבך על עתיד השידור הציבורי?", שואלת הפניה בשער "מרקר ויק" לכתבתם של שוקי שדה ונתי טוקר. "הנהלת רשות השידור מצטיינת בסגירת מיקרופונים, בחיסולי חשבונות ובהחלטות מקצועיות תמוהות. היא גם זו שממונה על ביצוע מהלך היסטורי לשינוי השידור הציבורי", נכתב בכותרת המשנה לכתבה עצמה. "'כאוס', 'בלגן', וגם 'שלטון אימים', 'פחד' ו'אווירה של חיסול חשבונות' הם ביטויים שחזרו שוב ושוב בשיחות שערכנו השבוע עם עובדים ברשות", נכתב בתחילת הכתבה. אלון עידן כותב על הפרשה במוסף "הארץ" תחת הכותרת "חופש הסירוס".

"אל תיגעו לה במיקרופון" היא כותרת הביניים לקטע במדורו השבועי של אמנון לורד במוסף "יומן" ("מקור ראשון"), העוסקת ברשות השידור. "קרן נויבך, עם הכריזמה והאג'נדה שממש איננה שלי, עושה עבודה טובה. יש משהו דוחה בניסיון להצמיד לה משגיח כשרות", כותב לורד, שהיה בין אלו שאליהם פנתה ההנהלה כדי שיצטרף לתוכנית כ"מגיש אורח". כותב אחר במוסף, המזרחן מרדכי קידר, שהשתתף בפועל כמגיש אורח בתוכנית, לא כותב על כך דבר במדורו (ובצדק, המדור עוסק בענייני פנים בסוריה), אולם אמר השבוע לכתבת "הארץ" אמילי גרינצווייג כי הוזמן בדרכי כחש ל"מעשה מגונה". גם אלישיב רייכנר (שלטורו ולטורו של לורד יש הפניה בשער העיתון) כותב נגד המעשה שעשו אנשי ההנהלה בתוכניתה של נויבך, אולם שמח לאידם של – ובכן – לא ברור מי, אבל מגיע לכם!

במדורו "בגובה העיניים" בסוף המוסף "דיוקן" של "מקור ראשון" חובט אוריה קניג ב"ידיעות אחרונות" על יחסו לבנימין נתניהו. קניג מציג שני שערים של העיתון, האחד מלפני כחודש, שבו מותקף נתניהו על שהוא מנהיג "כלכלת בחירות" "על חשבוננו" ונקרא להעלות מסים ולהקטין את הגירעון. והנה, כותב קניג, לאחר שהשבוע החליט נתניהו אכן להעלות מסים, הלין שער "ידיעות אחרונות" על "הגזירות". יש, כמובן, אמת בטענה כי ב"ידיעות אחרונות" עמלים תמיד למצוא סיבות למתוח ביקורת על נתניהו וממשלו, אולם במקרה הזה נראה כי הביקורת החמיצה: בטור המודפס על השער האחרון, מושא ביקורתו של קניג, נוזף סבר פלוצקר בנתניהו וקובע כי אם ראש הממשלה היה מקבל את המלצותיו מלפני חודש ימים, להעלאת מסים והקטנת הגירעון, הגזירות היו יכולות להיות קלות יותר.