"התקשורת התאכזבה: החרדים לא שמחים לאיד", זעקה היום (חמישי) כותרת בשבועון החרדי "משפחה". הכתבת, רוחמה רז, ריאיינה כמה חברי-כנסת חרדים שחבשו את ספסלי הכנסת יחד עם יו"ר שינוי לשעבר, יוסף (טומי) לפיד, שהלך לעולמו השבוע, וחזרה עם קביעה חד-משמעית: "כתב של אחד מכלי התקשורת החילוניים שיצא לרחובות החרדיים בבני-ברק שעות ספורות לאחר מותו תיאר כי נתקל בתגובות מאופקות ואף משתתפות בצער. 'לא שמחים לאידו', 'הוא עבר תקופה קשה בשואה ואי-אפשר לדון אותו' היו חלק מהתגובות הבלתי מתלהמות ששמע. קיימת הפרדה מוחלטת בין טומי לפיד האדם לבין לפיד ה'שינוי' שהבעיר יוסף לפיד, שכלל שינוי לרעה בהתרת דמו של החרדי. כאשר מדברים על טומי לפיד האיש, ההתנסחויות הן זהירות ורגישות". זהירות ורגישות? ניסוח מעניין על אדם שהעיתונות החרדית השוותה השבוע לישו, ואת הדברים שאמר וכתב לתעמולה נאצית.

דוגמה להפרדה בין טומי לפיד ובין מפלגת שינוי אפשר למצוא במאמר דעה ב"המודיע". תחת הכותרת "לפיד שכבה" הספיד מ' שלום, שם עט לכתבי פובליציסטיקה בעיתון, את לפיד. "מה יישאר ממנו? ספרי טיולים זרוקים לפח, כי יש טובים ממנו; ספרי מזללה ושתיינות, שגם הם יוחלפו בחדישים מהם; חוק טל [...] וקיצוצים אכזריים בתקציבי רווחה מהם נהנו גם יהודים [...]. זהו, בעצם, הכל".

ב"יתד נאמן" ניצלו את מותו של לפיד גם כדי לתקוף את המפד"ל והעומד בראשה ח"כ זבולון אורלב. המשפט שאמר אורלב ושהעלה את חמתו של פ' חובב, פובליציסט הבית של היומון הליטאי, היה: "חרף חילוקי הדעות התהומיים, ראוי להעריך את מאבקיו, בדרכו הוא, לחיזוק המשטר הדמוקרטי בישראל". בניגוד ל"המודיע", לכל אורך המאמר, לא מוזכר שמו של לפיד, והוא מכונה "אותו האיש", ביטוי השמור בז'רגון הדתי לישו. "אבל לשמוע מנציג רשמי של מפלגה דתית-לאומית תגובת צער ודברי הערכה על אותו האיש?!", זעם חובב, "על מאבקו הארסי נגד הדת עוד אפשר להבין שהוא סולח לו, אבל מדובר הרי באדם שהיה מראשי התומכים והמעודדים את עקירת היישובים בחבל עזה. אם גם הפשע הלאומי לא נחשב, אז מה נשאר מהדת הלאומית?".

והנה ההשוואה לנאצים: "קשה, קשה לשכוח את אותם ימי ההסתה הקשים, כשבאוויר ריחפה הסיסמה שנלקחה ממנגנון התעמולה הגרמני 'לעצור את החרדים'. מה לא נאמר באותם ימים אפלים במסגרת מסע השינוי כנגד היהדות החרדית? איזה ביטויים אנטישמיים לא שימנו את גלגלי ההסתה? 'החרדים לא פרודוקטיביים', 'החרדים טפילים', 'החרדים חיים על חשבון משלם המסים הישראלי', 'החרדים סוחטים את הקופה הציבורית', 'החרדים אשמים בכל הצרות הרובצות על החברה הישראלית', 'חייבים לעצור את החרדים', 'חייבים שינוי' – מיטב ה'פנינים' שנאמרו בשפה הגרמנית בימי האיבה תורגמו לעברית עכשווית והפכו לחלק מהשיח הציבורי בישראל".

במאמר נוסף השבוע נפרד מ' שלום מ"המודיע" מלפיד: "גדולים וטובים ממנו במדינה הזו הלכו לעולמם והם נעלמו בתהום הנשייה. היתה להם הלוויה מאוד מרגשת, אבל כשנפנו המלווים לאחור וההתרגשות התנדפה במהרה, הם נותרו תחת ערימת עפר דוממת. ומשירד הלילה ירד גם מסך שכחה עליהם ועל קברם. רק אנחנו, בני היהדות החרדית שטומוש לפיד ירד לחייהם, זכור נזכור שהיה פעם טומי לפיד שעשה לנו צרות צרורות. נזכור ונצחק: איפה הוא ואיפה אנחנו...".