קוראי "יום ליום", שבועון תנועת ש"ס, פתחו לפני חודש את העיתון ונתקלו בטור חריג. אבי רוזן, פרשן פוליטי וחבר מערכת קבוע בשבועון, הודיע כי הוא פורש בשל חוות דעת משפטית שאילצה אותו לבצע בחירה אישית קשה. "יש תקופות שבהן אדם מגיע לפרשת דרכים", כתב רוזן לקוראיו. "בשבוע שעבר נאלצתי להכריע בין האהבה הגדולה שלי לעיתונות ולעיתון 'יום ליום' לבין האהבה לעשייה כדובר של יו"ר ועדת החינוך של הכנסת". רוזן בחר בכנסת.

חוות הדעת שבעטיה נאלץ בעל הטור של "יום ליום" לחדול מעבודתו העיתונאית מבוססת על כללים חדשים שהחילה הכנסת בשנה שעברה, המסדירים את עבודתם של היועצים הפרלמנטריים – בעלי התפקידים שהיו ידועים עד אז כ"עוזרים פרלמנטריים", שלשכירת שירותיהם זכאי כל אחד מחברי-הכנסת.

היועצים הפרלמנטריים אינם עובדי מדינה. מבחינה רשמית, מעסיקיהם הם חברי-הכנסת עצמם, המקבלים לשם העסקתם מימון ציבורי. לאורך שנים איפשר המצב הזה לעוזרי הח"כים למלא גם תפקידים מחוץ לכנסת, בשכר או ללא תמורה, וללא פיקוח כלשהו מטעם המדינה.

"גם מבחינת העיתונים אמורה להיות בעיה אתית משמעותית בכך שכתב שאמור לסקר ולבקר תחום מסוים הוא בעצם משתתף פעיל באותו תחום"

בשנה שעברה, בהמשך להמלצותיה של ועדה ציבורית שבדקה את מעמדם, הוחלט לשדרג את תנאיהם – ובמקביל להחיל עליהם כללים חדשים שימנעו ניגוד עניינים מהסוג שממנו התבקש להימנע כתב "יום ליום", ששימש במקביל יועץ פרלמנטרי לח"כ יעקב מרגי מש"ס. על-פי הכללים החדשים, יועץ פרלמנטרי לא ימלא תפקיד כלשהו ש"אינו הולם את מעמדו", או כזה ש"מונע ממנו לשמש בתפקידו כיועץ פרלמנטרי במשרה מלאה", בין אם מדובר בתפקיד הנושא עימו שכר ובין אם לאו.

לפני כחודשיים, סיפר רוזן לקוראיו, פנה ליועץ המשפטי של הכנסת, עו"ד איל ינון, וביקש ממנו היתר להמשיך לפרסם טורים ב"יום ליום". "נימקתי מדוע לדעתי אין בדבר בעיה", כתב, "אך היועץ המשפטי עו"ד איל ינון היה סבור אחרת".

יותם יקיר, דובר הכנסת, מסר ל"העין השביעית" כי מאז החלת הכללים החדשים קיבל עו"ד ינון פניות מיועצים המעוניינים לעסוק בעיסוק נוסף. "רוב הבקשות אושרו, ואולם בקשות שנגעו לעבודה במשרדי פרסום ויח"צ, משרדי עורכי-דין והפנייה הנדונה [פנייתו של כתב 'יום ליום'] לא אושרו", כתב יקיר.

"היועץ המשפטי לכנסת סבר כי לא יהיה זה נכון לאפשר עבודה במקביל כיועץ פרלמנטרי וכעיתונאי, על אחת כמה וכמה כזה המסקר את התחום הפוליטי-פרלמנטרי, וזאת ממספר טעמים, הן של מהות והן של נראות", מסר יקיר.

"יועץ פרלמנטרי באופן טבעי הוא בעל גישה למידע, למערכות המחשוב בכנסת, לישיבות והתייעצויות פנימיות, וחשוף לענייניו של חבר-הכנסת שעימו הוא עובד ולעתים אף של סיעתו, גישה שאינה נתונה לעיתונאים המסקרים את התחום הפוליטי-פרלמנטרי. לא יהיה זה נכון לתת יתרון לעיתונאי מסוים על פני יתר הכתבים הפרלמנטריים".

"העיתונים הם גופים מסחריים, ויש להם אינטרסים הנידונים לא אחת בכנסת. אין זה ראוי לאפשר לעיתונים להציב עובדים שלהם כיועצים פרלמנטריים בכנסת, שעלולים לשרת את האינטרסים של העיתונים בכנסת"

יקיר הדגיש כי בעוד שאין מניעה לכך שיועץ פרלמנטרי יפרסם מעת לעת מאמרי אורח בעיתונים, אין זה ראוי שישמש באופן קבוע בתפקיד עיתונאי פעיל. "לא יהיה זה נכון לאפשר לחברי-כנסת להעסיק כיועצים שלהם, במימון הציבור, עיתונאים, שבאופן טבעי יעניקו להם טיפול תקשורתי עודף ואוהד, באופן ישיר או עקיף", כתב הדובר.

"כידוע, העיתונים הם גופים מסחריים, ויש להם אינטרסים הנידונים לא אחת בכנסת. אין זה ראוי לאפשר לעיתונים להציב עובדים שלהם כיועצים פרלמנטריים בכנסת, שעלולים לשרת את האינטרסים של העיתונים בכנסת", הוסיף. מבחינת הנראות, מסר יקיר, יש טעם לפגם בכפל התפקידים. "העסקה כפולה כזו עלולה להיראות כאילו הכנסת מממנת עבור העיתון את הכתב שלו בכנסת, ומאידך יכול שייראה כאילו העיתון משלם משכורת לעובד של חבר-הכנסת, ובכך מסייע לו", כתב.

גם מצדם של כלי התקשורת, כך סבורים בכנסת, יש טעם לפגם במצב שבו כתב קבוע ממלא במקביל תפקיד פוליטי. "היועץ המשפטי לכנסת סבר כי גם מבחינת העיתונים אמורה להיות בעיה אתית משמעותית בכך שכתב שלהם שאמור לסקר ולבקר תחום מסוים הוא בעצם משתתף פעיל באותו תחום", מסר דובר הכנסת.