בסיקור השפעת זיהום האוויר על התחלואה באזור מפרץ חיפה, שהתחדש לאחרונה שוב בעקבות ממצאים חמורים שפירסם משרד הבריאות, נמנעת התקשורת הישראלית מלשאול שאלה אחת קריטית: לאיזו מהגרסאות הסותרות של עיריית חיפה ראוי להאמין?

יונה יהב, ראש עיריית חיפה (צילום: יואב ארי דודקביץ')

יונה יהב, ראש עיריית חיפה (צילום: יואב ארי דודקביץ')

הנתונים הקושרים בין זיהום האוויר לתחלואה ולתמותה במפרץ חיפה מוליכים את הכתבים לבקש את תגובתה של עיריית חיפה, וזו, בתשובה, משמיעה זעקות מכמירות לב שזוכות להדהוד תקשורתי נרחב. "אנחנו לא היינו צריכים את המחקר הזה, אנחנו רואים מה קורה ברמב"ם", אמר נציג העירייה על נתוני משרד הבריאות בתוכנית "אורלי וגיא" לפני חודש, בעקבות חשיפה של נתונים חלקיים מתוך הדו"ח (החל מדקה 58).

חיפה ננטשה על-ידי הממשלה בירושלים, טוענים בעירייה לאחרונה, והעירייה עושה את כל מה שהיא יכולה כדי להיאבק בזיהום, ובכלל זה התנגדות להרחבת מתקני התעשייה הפטרוכימית. "עיריית חיפה התנגדה לתוכנית [להרחבת בז"ן] לאורך כל הדרך, משום שהוראותיה אינן מחמירות דיין. העירייה מתנגדת לכל הרחבה או תוספת של מתקנים תעשייתיים", מסרה העירייה לאחרונה בתגובה לתוכנית "המגזין" בהנחיית אשרת קוטלר.

תחת הכסות הירוקה הזו, וכמעט בלי להיתקל בביקורת פומבית, מצליחים ראש העיר חיפה יונה יהב ונציגי הגופים שבראשותו להימנע מביקורת ציבורית על חלקם באכיפה הרעועה של איכות האוויר במפרץ ועל תמיכתם בתוכניות להרחבת התעשייה הפטרוכימית. ההתבטאויות, המעשים והמחדלים של ראש העיר וצוותו אינם "נדבקים" אליהם, ונדמה כאילו הם חוסים תחת מעטה טפלון מסוג מיוחד, ירקרק וידידותי לסביבה.

נדמה לי שאם התקשורת תתאמץ מעט לחדור דרך הכיסוי, היא תגיע לחומרים אחרים, נדיפים ומסוכנים לבריאות הציבור, הזמינים לכל אדם באינטרנט. כך למשל, בהזדמנויות רבות ושונות, כגון בסרט "שיטת השקשוקה" של מיקי רוזנטל ובישיבות שנערכו במועצת העיר חיפה, אמר ראש העיר יהב כי האוויר בחיפה נקי וש"המצב כאן הוא יוצא מן הכלל טוב", ולכן הבעיה של חיפה בתחום זיהום האוויר היא בעיקרה תדמיתית. מי שרצה לומר משהו אחר – הושתק.

על אף שכבר כמה חודשים שהעירייה משמיעה מנגינה אחרת, גם החודש צוטטו בכירים בעירייה ובאיגוד הערים לאיכות הסביבה (הנשלט על-ידיה) בעלון רשמי של העירייה כאומרים ש"איכות האוויר במפרץ חיפה אינה נופלת כיום מערים גדולות אחרות בארץ". העלון אף הגדיל והודיע על מחקר אפידמיולוגי שמתבצע בימים אלו, כחלק מהמאמץ של עיריית חיפה "ללמוד ולנסות להתמודד עם הנושא ולהפיג את בעיית הדימוי שדבקה בעיר" (ההדגשה שלי).

אם האוויר נקי, כפי שטוענת עיריית חיפה, ברור שאפשר להרחיב את בתי-הזיקוק. בתגובה לשאלה של כתב "גלובס" על תוכנית להרחבה מסיבית של מפעלי בז"ן ענה יהב ב-2013: "מצוין, שיגדלו, למה לא?". ואכן, בינואר 2014 אושרה התוכנית להגדלה של אחוזי הבנייה בבתי-הזיקוק פי שלושה, בוועדה שמובילים בין היתר נציגי עיריית חיפה. בתקופה זו צוטט מהנדס העיר, המכהן גם כמהנדס הוועדה, כמי שממעיט בערך התוכנית, והצהיר שהוראותיה יבטיחו סטנדרטים סביבתיים מחמירים ("כלבו", 25.4.14). אל דאגה, ניתן היה להבין מהעירייה, יהיה בסדר.

כשמתאים לעיריית חיפה, "האוויר נקי. מה אתם דואגים. אנחנו נעשה גם מחקר שיוכיח את זה. בינתיים, סמכו עלינו, יש להמשיך ולהרחיב את המתקנים!".
כשלא מתאים לה, "לא צריך מחקרים, אנחנו ידענו כל הזמן שהאוויר מזוהם! אנחנו לבד במערכה נגד המפעלים המזהמים! ואיפה המדינה בסיפור הזה?". טוב תעשה התקשורת אם תחשוף את כל חלקי הסיפור ותעמת את יהב ואת בעלי התפקידים האחרים בעירייה עם התבטאויותיהם מהעבר. את כיסוי הטפלון שלהם אפשר לחדור בעזרת שאלה פשוטה: לאיזו מהגרסאות שלכם אנחנו אמורים להאמין?

אביב שרון, תושב חיפה, הוא פעיל בתנועה חיים-בחיפה