לפני כשבועיים וחצי "נודע" ל-ynet, כלומר לכתב שמעון אלבז, שמאמן עירוני קריית-שמונה, ברק בכר, החליט שלא להמשיך בקבוצה בעונה הבאה. ה"נודע" הזה נשמע יותר כמו רס"ן שמועתי, אבל באתר הציגו זאת כ"פרסום ראשון", כלומר ידיעה חד-משמעית באמיתותה. בכותרת המשנה הדגישו: המאמן הרגיש תחושת מיצוי, האפשרויות שלו בעונה הבאה הן מכבי חיפה, באר-שבע או אירופה, וגם "מקורב לבכר" אישר את הפרטים.
כמה ימים אחר-כך עלה אלבז ברדיו-ללא-הפסקה וחילק לעצמו צל"ש במשתמע: "מאז שהתחילו לדבר על ברק בכר [שעוזב], הקבוצה לא מנצחת, הקבוצה לא משחקת טוב". והוסיף: "ברק בכר לא יישאר בקריית-שמונה, את זה אני יכול להגיד לכם".
המראיינים תהו על אמינות הידיעה. יונתן הללי שאל: "ברק בכר לא יישאר, הוא אמר לך את זה או שאתה מעריך?". אלבז ענה: "הוא לא אמר לי את זה והוא לא אמר לאף אחד מה יהיה איתו בעתיד, אבל כמו שכבר פירסמנו את זה ב-ynet, ברק בכר לא ימשיך בקריית-שמונה, הוא הרגיש תחושת מיצוי, הוא רוצה להגיע לאתגר הבא שלו". הללי לא הרפה: "זו הערכה שלך או מקורות במועדון?". אלבז: "אני אסביר לך, ברק בכר, רק דבר אחד יכול להשאיר אותו בקבוצה – שדרוג משמעותי בשכר שלו וחוזה לשלוש שנים".
חלפו 17 יום מהידיעה שהיכתה גלים לא רק באצבע הגליל, ושמעון אלבז שיתף את קוראיו בידיעה שהוציאה ביום ראשון (15.3.15) הנהלת הקבוצה: "ברק בכר סיכם לעונה נוספת בקריית-שמונה". מהידיעה עלה כי לא התממש דבר משני התנאים שאלבז טען כי רק הם ישאירו את המאמן בקבוצה: הוא לא זכה לחוזה לשלוש שנים ושכרו לא שודרג משמעותית, אלא המאמן הוא זה ש"התגמש בדרישותיו".
לא ימשיך, כן ימשיך. ynet
מהסקופ של ynet נותר עפר ואפר, ואף על פי כן בידיעה השבוע המשיך אלבז להתגאות: "כפי שפורסם הבוקר ב'ידיעות אחרונות' – מאמן הקבוצה התגמש בדרישותיו והאריך את חוזהו במועדון בעונה נוספת". אלבז כמובן לא הזכיר במאום את הסקופ שלו שהפך לידיעה כוזבת, והתמיהה מתבקשת: האם המאמן בכר או מי ממקורביו השתמשו בכתב לצורכי ספין או בלון ניסוי אל מול הבעלים של הקבוצה, או שהכתב העמיד את עצמו באופן מודע כסוג של מאכער בשירות המאמן, ולמעשה הפך בכך את קוראי האתר לבני-ערובה בסיפור שבסופו של יום הופרך לחלוטין?
הסקופ הברווזי על ברק בכר ב-ynet אינו חריג בהתנהלות של כתבי קבוצות. זה נפתח בדרך כלל עם "פרסום ראשון", שבעקבותיו עומד הכתב מאחורי הסיפור שלו בארשת מלאת חשיבות, וכשהסיפור הופך לבועת סבון, האתר/עיתון מתעלם מהכישלון מתוך שכנוע עמוק שהקורא ממילא אינו זוכר מה אכל לארוחת הבוקר, מבצע דילוג חינני מעל הפיאסקו, בוזק קצת "כפי שפורסם אצלנו" כדי לסמא את עיני הקוראים, והלאה אל הברווז הבא.
העיסוק הישיר, המפורט, ולעתים קרובות המריח מניצול כבד של הבמה התקשורתית כאמצעי לחץ במיקח שכר של שחקנים ומאמנים, הוא מנהג רווח באתרי ועיתוני הספורט. בדיוק כמו שעיתונים ואתרים מסוימים נוהגים לספסר באורחות חייהם של סלבריטאים, כאילו השאלות כמה אפסים מקשטים את הכנסותיהם ומה עומק הבריכה החדשה בפנטהאוז שלהם הם חלק בלתי נפרד מה"בידור להמונים", פרטים הכרחיים ב"עולם התרבותי" שלנו; כך גם בתקשורת הספורט, חשבון הבנק של שחקן זה או אחר וחיטוט מתמיד בתנאיו מקבלים מקום של כבוד כאילו היו חדשות לכל דבר.
מהנוהג הנפסד הזה הכתבים מרוויחים הידוק של קשריהם עם מקורות וסתם קרבה ריחנית לצלחת, העורכים מרוויחים זבל לגיטימי-לכאורה למילוי האינצ'ים המשוועים ל"פרסומים ראשונים", ואנחנו מפסידים את היושרה המקצועית של כל הצדדים, שמשתמשים בקוראים בציניות ודוחסים לסדר היום רכילות אינטרסנטית שמחופשת ל"תרבות ספורט".
הניצול של הטיזר המבטיח "פרסום ראשון", שמכריז בראש חוצות על מידע בעל חשיבות עליונה, מרוקן אותו מתוכן. השאלה העולה במקרים כאלה היא מה חושבים עלינו המוחות הגדולים והקודחים שמכתיבים את סדר היום התקשורתי. התשובה, כך נראה, היא שהקוראים בעיניהם הם אווזים פותים שנועדו לפיטום בהבלים ורעות רוח.
הכיסים של צ'רלטון
מכעיס להיווכח כל שנתיים או ארבע שלכיסיה העמוקים של צ'רלטון נתחב עוד טורניר גדול. הפעם שולמו 5.5 מיליון יורו תמורת זכויות אליפות אירופה בכדורגל 2016, כפי שפורסם ב"גלובס".
אוהדי הספורט שוב ימחו ויצעקו, אבל יתנחמו מעט למראה חצי הכוס המלא: משחקים רבים ישודרו בערוצים פתוחים. אופ"א (התאחדות הכדורגל האירופית) דאגה מן הסתם, כפי שעשתה גם ביורו 2012, לשריין כמחצית מהמשחקים בשלב הבתים בערוצים פתוחים. נוסף לכך, לפי מפרט השידורים שקבעה המועצה לשידורי כבלים ולוויין, ישודרו לכל העם היושב בציון, ולא רק לאלה שידם משגת, שני המשחקים המרכזיים ברבע הגמר, שני חצאי הגמר והגמר, ונוסף לכך כל משחקי נבחרת ישראל, אם תעפיל לטורניר. ועדיין לא כולם יוכלו לצפות חינם במשחקים מעניינים רבים בשלב הבתים או בשמינית הגמר.
מומלץ למועצה לכבלים ולוויין לשקול את שינוי הסטטוס בנוגע לאליפות אירופה בכדורגל 2020. זהו אירוע גדול וחשוב, שראוי להכריז עליו באופן גורף כפתוח לציבור כולו. מי ייתן ונגיע לעידן שבו משחקי צ'רלטון ישודרו גם בעידן פלוס.
אפס-אפס
אירוע נדיר קרה בשבת במשחקי ליגת-העל לנוער. שבעה משחקים שוחקו בו בזמן, ארבעה עמדו להסתיים – ובכולם לא נכבש אפילו שער אחד. כך לפחות לפי אתר תוצאות הלייב של ערוץ הספורט, שאמור להציג תוצאות בזמן אמת. הכדורים שלצד המשחקים הסתובבו כל העת במרץ ואיתם השעון הדיגיטלי, משמע שהמשחקים משוחקים ויש מי שנמצא עם אצבע על הדופק ומעדכן אונליין.
תוצאות בשידור חי מהליגה לנוער באתר ערוץ הספורט
אלא שכל זה לא באמת קרה. התוצאה 0:0 הוצגה במשך כל 90 הדקות, אבל לא היתה נכונה. רק בסיום התברר לקוראים שהמחזור הלכאורה הכי המאופס בתולדות הליגה לנוער היה דווקא פורה והובקעו בו 21 שערים. אגב, מדובר בנוהג שנשנה כמעט מדי שבוע.
אם אין תקציב או כוח אדם ואין אפשרות לעדכן ישירות מהליגה לנוער, מדוע לפרסם את המשחקים האלה בלייב, ולספק מיצג שווא?
לתגובות: yegerm9@walla.co.il