לג'אבר עסאקלה ורון גרליץ זווית ראייה ייחודית על הסיקור שמעניקה התקשורת העברית לרשימה-המשותפת, המאחדת את חד"ש, בל"ד ורע"מ-תע"ל. עסאקלה וגרליץ הם מנכ"לים שותפים של עמותת סיכוי, הפועלת לקידום חלוקה שוויונית של משאבי המדינה לאזרחיה היהודים והערבים ומשתדלת במקביל ליישם את השוויון בפועל; לא רק בעמדת מנכ"ל העמותה מכהנים יחדיו ערבי לצד יהודי, גם ועד המנהלים וצוות העובדים שלה מורכבים מיהודים וערבים.

במסגרת עבודתם המשותפת נאבקים עסאקלה וגרליץ מדי יום בפערים בין החברה היהודית לחברה הערבית ומנסים לגשר על אי-ההבנה בין הקבוצות. כעת הם עדים לאופן שבו חוסר הבנה שכזה בא לידי ביטוי גם בסיקור של כלי התקשורת היהודיים את הרשימה המייצגת את מרבית אזרחי ישראל הלא-יהודים.

בשיחה עם "העין השביעית" מספרים השניים על ההפתעות החיוביות מהאופן שבו התקשורת העברית סיקרה הפעם את המועמדים הערבים לכנסת, על האכזבות, וכן על האופן שבו חוסר ההבנה של העיתונאים היהודים את מערך הכוחות הפועל בתוך הרשימה-המשותפת תורם להמשך שלטונה של ממשלת ימין. שניהם רואים באירועי סוף-השבוע שעבר, שבו הוכרע כי הרשימה-המשותפת לא תחתום על הסכם עודפים עם מרצ, רגע מכריע בסיקורה על-ידי התקשורת העברית.

"אני מאוד לא מרוצה מהדרך שהתקשורת העברית מסקרת את מערכת הבחירות והרשימה-המשותפת", אומר עסאקלה. "בשבועיים האחרונים היתה תנופה מסוימת בכיוון נכון, במיוחד אחרי העימות בערוץ 2, שהביא אותנו למקום חדש. אבל אני מרגיש שהמקום החדש הזה קצת התערער. חזר היחס החשדני".

לדברי עסאקלה, עד לעימות בערוץ 2 דמה הסיקור של הרשימה-המשותפת לסיקור האופייני במערכות בחירות קודמות של המפלגות שמרכיבות אותה כעת. התנהלותו בעימות של יו"ר הרשימה-המשותפת איימן עודה, אומר עסאקלה, הביאה שינוי בגישה למשך כמה ימים, אך כעת שבה התקשורת העברית להרגלה. "הערבים הם שוב הערבים, והתקשורת מתייחסת אליהם בתור משהו שולי במקרה הטוב", הוא אומר.

גרליץ, לעומתו, מעדיף להתמקד בחיובי. "בסך-הכל אני נותן ציון בינוני פלוס לסיקור של התקשורת העברית את הרשימה-המשותפת", הוא אומר, ומציין כי באופן עקרוני הוא מתנגד ל"דיבור אוטומטי על סיקור פגום". בין הגורמים המשמעותיים להבדל בין סיקור המערכה הנוכחית לסיקור קודמותיה מונה גרליץ את כניסתו של יו"ר הרשימה, איימן עודה, לזירה הפוליטית.

לדבריו, היה אפשר לצפות שעיתונאים יהודים בכלי תקשורת דוברי עברית ידביקו לעודה את התוויות המשמשות בדרך כלל לזיהוי מנהיגי מפלגות ערבים, אולם מרביתם לא עשו זאת. "אמנם צריך גם לפרגן מאוד לעודה שהצליח לשמור על חוט השדרה שלו וגם כשהותקף שמר על עמדות היסוד שלו והמשיך להביע אותן", אומר גרליץ, "אבל גם בתקשורת זיהו את זה, ונתנו לו בולטות מאוד גדולה".

עסאקלה: "בשבועיים האחרונים היתה תנופה מסוימת בכיוון נכון, במיוחד אחרי העימות בערוץ 2, שהביא אותנו למקום חדש. אבל אני מרגיש שהמקום החדש הזה קצת התערער. חזר היחס החשדני"

גרליץ מתרשם, כמי שעוקב מקרוב אחר הרשימות הערביות וסיקורן גם במערכות בחירות קודמות, כי היקף הסיקור שקיבלה הפעם הרשימה-המשותפת גדול מזה שקיבלו הרשימות הנפרדות במערכות קודמות. הוא מציין כי עודה התראיין בהרחבה גם לערוץ 2 ולערוץ 1 בשעות צפיית השיא, כי קיבל ראיון עומק ב"ידיעות אחרונות" וכי הוא וחבריו לרשימה נוכחים בשיח, החל בדיונים פומביים וכלה בקריקטורות. נוסף לאישיותו של עודה, מונה גרליץ גם את העובדה שהרשימה-המשותפת צפויה למנות תריסר מנדטים ואולי אף יותר ולהיות כוח פוליטי משמעותי. "אני חושב שבימים הקרובים היחס אליה ילך ויתעצם", הוא מוסיף. "ככל שהתרחיש של הרצוג כראש ממשלה נראה ריאלי, המפלגה הזו תהפוך להרבה יותר מעניינת".

אולם לצד המחמאות, גרליץ אינו מהסס לבקר בחריפות את התקשורת, בעיקר על סיקור משבר הסכם העודפים שהתרחש בסוף-השבוע שעבר, או כפי שהוא מגדיר זאת, "יום שישי השחור".

"אני חושב שהתקשורת הישראלית ממש לא מבינה את הדינמיקות בתוך הרשימה-המשותפת", הוא קובע. "זה נכון שהן מאוד מסובכות ושגם לא כל מי שמצוי בחברה הערבית לגמרי מבין, אבל התקשורת העברית לגמרי לא מבינה, כחלק מזה שהיא לא מבינה את ההבדלים בין הזרמים בתוך החברה הערבית. יש כמובן יוצאים מהכלל, כמו ג'קי חורי מ'הארץ', אבל רוב העיתונאים ממש לא מבינים את עמדות העומק שבתוך הרשימה-המשותפת".

חוסר ההבנה הזה, טוען גרליץ, בא לידי ביטוי מובהק בסיקור הכישלון לכרות הסכם עודפים בין הרשימה-המשותפת לבין מרצ, האירוע שהוא מתאר כדרמטי ביותר בתולדותיה הקצרות של הרשימה-המשותפת. גרליץ מפנה לקריקטורה מאת גיא מורד שפורסמה ב"ידיעות אחרונות" כמייצגת את התפיסה המקובלת בציבור היהודי, כאילו בל"ד השתלטה על הרשימה-המשותפת וקובעת כעת לאן פניה מועדות.

לדבריו, מדובר באי-הבנה של מערך הכוחות בין המפלגות השונות המרכיבות את הרשימה-המשותפת. גרליץ מתאר כיצד בזמן הקצר שעמד לרשותם עשו מנהיגי חד"ש מאמץ עליון כדי לקדם את הסכם העודפים עם מרצ, אולם בצהרי יום שישי, זמן קצר לפני המועד האחרון להגשת הסכמי העודפים, הודיעו נציגי בל"ד כי אם ההסכם ייחתם, הם יפרקו את הרשימה.

"איימן עודה והחברים בחד"ש היו צריכים להחליט אם מפרקים את הרשימה-המשותפת על דבר כזה, ואני חושב שהם קיבלו החלטה סבירה לא לפרק את הרשימה-המשותפת שבוע וחצי לפני הבחירות", אומר גרליץ. "לא מתוך כניעה ולא מתוך חלשלשות, אלא מתוך אחריות לציבור הבוחרים. בתקשורת היתה ביקורת על עודה כאילו הוא 'נכשל במבחן המנהיגות'. מה זה השטויות האלה? דיברו על הכנעה כאילו שמדובר באיזשהו תהליך של מי שמרביץ לשני יותר חזק. אחת המפלגות התנגדה, והחליטו שלא מפרקים את הרשימה-המשותפת על זה".

ג'אבר עסאקלה ורון גרליץ (צילומים: יחסי-ציבור ואוליביה פיטוסי)

ג'אבר עסאקלה ורון גרליץ (צילומים: יחסי-ציבור ואוליביה פיטוסי)

עסאקלה רואה גם הוא בכשלון הסכם העודפים עם מרצ את קו פרשת המים בסיקור הרשימה-המשותפת, ומותח על הסיקור ביקורת מכיוון אחר. "אני חושב שלא מספיק מכירים את ההיסטוריה של הסיפור, וזה קצת בעייתי", הוא אומר.

לדבריו, בסיקור משבר הסכם העודפים כמעט לא הוזכרה העובדה כי למרצ ולמחנה-הציוני היה הסכם מוכן זה שבועות ארוכים, וכי רק כיממה לפני המועד הסופי להגשת ההסכמים החלו המגעים עם הרשימה-המשותפת. "רצו לפתוח את הדיון הציבורי והמפלגתי ולסגור אותו בתוך 24 שעות, בהתאם לאינטרסים הספציפיים שיצאו באותה דקה", הוא קובל. "זה לא עובד כך. התוצאה היא תוצאה צפויה, אבל אני חושב שאם מרצ היתה אומרת לפני חודש שהיא רוצה הסכם עם הרשימה-המשותפת, התוצאה היתה יכולה להיות אחרת.

"יש כמובן פערים בין העיתונים השונים והעיתונאים השונים", מוסיף עסאקלה, "אבל הדעה הכללית שנוצרה בתקשורת היא שקבוצה של קיצוניים השתלטה על הרשימה-המשותפת, וזה החזיר אותם ל'מקומם הטבעי' כרשימה פאן-ערבית קיצונית אסלאמיסטית. ברשת ב', למשל, אחד העיתונאים סיכם את זה בפרשנות שלו במשפט אחד – אותו איימן עודה שבא אלינו עם השיח החדש והמנהיגות החדשה למעשה התגלה כסמרטוט. זו אמירה מאוד-מאוד חדה וקשה".

לדברי גרליץ, לחוסר ההבנה הזה יכולות להיות השלכות הרות גורל. "התקשורת נופלת בספין הזה שעכשיו אי-אפשר לסמוך על הערבים כדי להפיל את ממשלת הימין ושבעצם אין סיכוי שימליצו על הרצוג לנשיא ואין סיכוי שירצו לתמוך מבחוץ בממשלת מיעוט, כי בל"ד יטילו וטו גם על זה", הוא טוען. "ראשית, יש פה חוסר הבנת עומק של עמדות המרכיבים ברשימה-המשותפת. שנית, זה כבר ממש מסוכן, במובן שזה משפיע על שיח ציבורי שיכול למנוע הקמה של ממשלת מרכז שמאל. אם לפיד וכחלון צריכים לקבל החלטה, והם מקבלים את התיזה בתקשורת שהמשותפת לא תהיה עם הרצוג, הם ילכו עם נתניהו".

דוגמה לתפיסה זו אפשר למצוא בקריקטורה מאת אורי פינק שפורסמה הבוקר ב"מעריב".

גרליץ מעריך כי רוב חברי-הכנסת שצפויים להיבחר מטעם הרשימה-המשותפת דווקא יסכימו, בתנאים מסוימים, לתמוך מבחוץ בממשלה בראשות הרצוג. במאמר שפירסם לאחרונה באתר "שיחה מקומית" על תמיכת חברי-הכנסת הערבים בממשלת רבין, נכלל בין היתר ציטוט של יו"ר הרשימה-המשותפת עודה שאמר כי אם הרצוג יפעל לקידום השלום והשוויון, הוא יזכה בתמיכתה של הרשימה-המשותפת מבחוץ, לרבות בעת הקמת הממשלה.

גרליץ: "התקשורת לא מבינה את תפיסת העומק של המנהיגות הפוליטית בחד"ש לגבי האופן שבו עושים שינוי פוליטי. זו תפיסה שמחייבת הפלה של הימין והקמה של ממשלת שמאל"

עודה אמנם בא ממפלגת חד"ש, וברשימה-המשותפת נכללים גם נציגי מפלגות אחרות, אך לדברי גרליץ, רובם יישרו איתו קו. ח"כ אחמד טיבי, הוא אומר, צפוי לקבל בלב שלם תמיכה מבחוץ בממשלת הרצוג כדי למנוע ממשלת ימין, וגם נציגי המפלגה-האסלאמית רע"מ אינם בדלנים כפי שטועים לחשוב בציבור היהודי.

"הפרקטיקה של התנועה-האסלאמית הדרומית היא שאין לה בכלל בעיה לעבוד עם השלטון", מסביר גרליץ. "חושבים שכל האסלאמיסטים קיצוניים וכל התנועה-האסלאמית זה ראאד סלאח, אבל זה כל-כך לא מחובר למציאות בשטח. אני כמנכ"ל סיכוי עובד עם ראשי רשויות, ולראשי הרשויות של התנועה-האסלאמית אין שום בעיה לעבוד עם המדינה".

גרליץ מוסיף וטוען גם כי בל"ד, שטירפדה את הסכם העודפים עם מרצ, צפויה להתנהל באופן שונה לחלוטין בכל האמור בתמיכה בממשלת שמאל.

"התקשורת לא מבינה את תפיסת העומק של המנהיגות הפוליטית בחד"ש לגבי האופן שבו עושים שינוי פוליטי. זו תפיסה שמחייבת הפלה של הימין והקמה של ממשלת שמאל. התפיסה שלהם כזו עמוקה, שאם אחרי הבחירות תהיה להם ברירה לעשות את זה או להתעמת עם השותפים שלהם, 'יום שישי השחור' לא יחזור. אם הקולות של רוב הרשימה-המשותפת יידרשו בשביל לכונן ממשלה שהיא לא ממשלת ימין, הקולות האלה יהיו שם, ואף אחד לא יכול לעשות להם זכות וטו. בתקשורת משדרים כאילו יש פה איזו זכות וטו ובל"ד יפעילו אותה אחרי הבחירות ולכן אי-אפשר בכלל לסמוך על הרשימה-המשותפת, אבל זה פשוט לא נכון. זו טרגדיה בעיני שהתקשורת שותפה לספין הזה.

"ראית את המאמר של בן-דרור ימיני ב'ידיעות אחרונות'?", מוסיף גרליץ. "מה ימיני אומר? זה נכון שלא כל הערבים פנאטים, אבל כמו בכל העולם מסביב – הפנאטים הם אלה שמשתלטים. ימיני מייצג עמדה נפוצה, אבל זו עמדה שהיא הפוכה למציאות. התקשורת כשלה לחלוטין מלהבין שרוב הרשימה-המשותפת היא רשימה שהתפיסה הפוליטית שלה מחייבת, בתנאים מסוימים, שותפות לשמאל בשביל להפיל את ממשלת הימין, ושהגורמים האלה הם הגורמים היותר חזקים ברשימה-המשותפת ושאין שום סיכוי שהם יסכימו לדרך אחרת".

גרליץ מפנה, בין היתר, לאמירות שעודה ודב חנין עצמם פירסמו לאחר טרפוד הסכם העודפים, כמו גם להודעה שהוציאה השבוע הרשימה המשותפת. "אני מאמין בפוליטיקה של שותפות רחבה למען שינוי אמיתי בארץ הזו, ואת הדרך הזו אנו לא מתכוונים לעזוב", כתב עודה בפייסבוק. חנין החרה החזיק אחריו: "דרך של בדלנות והסתגרות מובילה למבוי סתום. זו אינה דרכנו ואנחנו לא נלך בה". בראיון לחגי מטר ב"שיחה מקומית" הוסיף חנין: "אנחנו לא נוותר על המאמץ לפרק מחסומים ולבנות שותפויות – כי בלעדי זה לא נצליח לעשות כאן את השינוי הדרוש. זו הפוליטיקה שעליה נבחרתי לרשימת חד"ש. זו הדרך שלי ושלנו, ואנחנו ממש לא מתכוונים ללכת בדרך אחרת. אין לנו דרך אחרת". הרשימה המשותפת הודיעה השבוע בפייסבוק כי מטרתה להעיף "את נתניהו ואת גזעניו" מהשלטון.

"התקשורת לא מצליחה לפענח את הרמזים שהמנהיגים של הרשימה-המשותפת מביעים", טוען גרליץ. "יש להם מגבלות, כי יש להם שותפים, אז הם מתבטאים בעדינות, אבל התקשורת לא מבינה את הרמז".

אתה באמת חושב שבגלל אופי הסיקור של משבר הסכם העודפים ייווצר מצג שווא שישפיע על ההחלטה של כחלון ולפיד על מי להמליץ לנשיא?

"בוודאי שזה יכול להשפיע, כי כולם ניזונים מהתקשורת. כחלון ולפיד, מה הם מבינים? הם לא מכירים את החברה הערבית בכלל, במובן הכי עמוק של המלה. תסתכל בפייסבוק, יש אפילו חבר'ה צעירים בחד"ש שחושבים שלבל"ד יש זכות וטו. אז מה כחלון יחשוב? אם כחלון יחשוב שלבל"ד יש זכות וטו, אז המסקנה היא שצריך ללכת עם ביבי כי להרצוג אין ממשלה. ופה באמת הכשל של התקשורת יכול להכריע איזו ממשלה תהיה. אני ממש משוכנע בזה".