לאחר חצי שנת פעילות, רון מיברג מתכוון לסגור את מגזין האינטרנט "אחר", במתכונתו הנוכחית, משום שאינו יכול עוד לממן את הפעלתו. המגזין עלה לרשת ב-1 בינואר השנה, אולם באופן יוצא דופן חסם עצמו לגולשים ומנועי חיפוש והיה זמין רק למנויים משלמים. מנוי לאתר הוצע במחיר של 365 שקלים לשנה.

"קיבלתי היום מייל מרון בו הוא משתף את הכותבים באתר בהפסדים שהוא ספג ובהתלבטות שלו לגבי המשך דרכו, ומבקש את תגובותיהם", אמר לנו אחד הכותבים באתר, נועם שיזף, אחרי הפרסום הראשוני ב"העין השביעית" הבוקר. "אני חייב לציין שזה יותר ממה שכל גוף תקשורת אחר שעבדתי בו עשה ברגעים מהסוג הזה".

עם פתיחת האתר, המציע תכנים מגזיניים בנושאים מגוונים, עלו ספקות באשר ליכולתו של מיברג להצליח במודל העסקי שלו בסביבה האינטרנטית, האמונה על מודל עסקי חינמי. הניסיון לשנות את המוסכמות באשר למודלים עסקיים של עיתונות ברשת הוא מהנושאים העומדים בראש סדר היום של המו"לים בעולם. השנה הודיעו איל התקשורת רופרט מרדוק ובעלי ה"ניו-יורק טיימס" כי יסגרו את אתריהם ויתירו גלישה רק למנויים משלמים.

לא ברור עדיין מה יעלה בגורל הניסויים של מרדוק וה"ניו-יורק טיימס", אולם ניתן לקבוע כעת כי הניסיון הישראלי הצנוע כשל. לפי כתבה שפורסמה בסוף השבוע ב"מוסף הארץ" (9.7.10), האתר לא הגיע לרף של אלף מנויים. ההודעה של מיברג מגיעה שבוע אחרי שאחד הכותבים ב"אחר", איתמר שאלתיאל, התלונן בבלוג שלו על עיכוב בתשלום שכר סופרים מצדו של מיברג וחשף את העובדה שגם ספקים אחרים לא קיבלו תשלום.

את ההשראה להקמת "אחר" קיבל מיברג בעקבות ראיון שהעניק לרוני שני עבור המגזין "מצית", שיצא בגיליון מקוון אחד ונסגר כי לא מצא מקורות מימון. שני היתה שותפה להקמת "אחר", שנבנה על בסיס הפלטפורמה העיצובית של "מצית", אולם עזבה אחרי זמן קצר עקב חילוקי דעות.

שאלתיאל התלונן על מוסר התשלומים של מיברג לאחר שלטענתו, זה התעלם מפניותיו זמן רב. מיברג לא השיב לו ישירות, אולם מסר בתגובה לבלוג התקשורת "ולווט אנדרגראונד" כי "צודק איתמר שאלתיאל בטענה כי טרם קיבל את שכר הסופרים המגיע לו מ'אחר'. לצד שאלתיאל הממתין לכספו, קיבלו עשרות כותבים אחרים את שכר הסופרים המגיע להם מדי חודש בחודשו בהיקף ובעלות שאינם מקובלים ברשת".

מיברג חשף כי "את 'אחר' אני מממן מכיסי הפרטי וממנו בלבד. העלות כבדה והאתר טרם הגיע למצב של איזון כלכלי". את ההתעלמות מהפניות אליו נימק מיברג בכך שהיה עסוק בהשלמת סרט שביים על אדם ברוך. "עיסוקי אינם מצדיקים את העובדה ששאלתיאל וכמה אחרים מהכותבים שאני נהנה לעבוד איתם לא שמעו ממני בשבועות האחרונים. אני בטוח שעם תשלום כספו בשבוע הבא, במועד התשלום, יהיה העניין סגור".

שאלתיאל כתב כי גם מעצבת האתר, פזית בנימין, טרם קיבלה תשלום על עבודתה. העיתונאי בועז כהן כתב בתגובות בפוסט כי גם הוא ממתין לתשלומים ממיברג. בתשובה לשאלת נענע10 בתחילת החודש, אם האתר עומד בפני סגירה, השיב מיברג כי "האתר שנאמר עליו שלא יקום פועל כבר חצי שנה. במידה והוא יתעדכן מחר ומחרתיים וכן הלאה, כנראה שהאנשים שאיתם דיברת טועים והטעו".

תגובתו של מיברג טרם התקבלה עם פרסום הכתבה בשל הפרשי השעות בין ישראל למיין, ארה"ב, מקום מושבו של מיברג. מאוחר יותר שלח מיברג הודעת דואר אלקטרוני שזה נוסחה:

"תגובתי לפרסום כלשונה: צר לי על משלח היד שבו בחרת: לחיות מדמם של אנשים יצירתיים שלא רק מפטפטים עצמם למוות, אלא גם עושים. ולא רק עושים, אלא מוציאים מכספם כדי לתמוך הלכה למעשה באידיאולוגיה שלהם. אבל למרבה הצער, דגים פרזיטיים המנקרים את גבם של כרישים, מוכרים לנו מהטבע. לעצם העניין: הידיעה העובדתית היחידה שתהיה ראויה לפרסום, ולא באמצעות מייל אישי ופרטי שהודלף לך, תהיה בידיך ביום שבו תכתוב ברשת את כתובתו של אחר והוא לא יהיה שם יותר. עד אז, חובת הוכחה אמת דיברתי, מוטלת עליך".